השעה העשרים וחמש מאת וירגיל גיאורגיו

השעה העשרים וחמש מאת וירגיל גיאורגיו –השעה העשרים וחמש היא השעה שלאחר האחרונה: סיפורו של איכר רומני, בור ועם הארץ שנאלץ לגלות מכפרו בגלל שראש הכפר חומד את אשתו היפה. האכר שלנו נודד, נופל בידי הגרמנים שחושבים אותו ליהודי ואחר כך הוחלט על ידי מומחה גזע נאצי שהרומני הזה הוא אב-טיפוס לגזע הארי והוא מקבל מדים נאצים. לאחר המלחמה הוא חוזר לכפרו כשכולם ראו אותו מצולם במדים נאציים. הוא מוחרם. אשתו נושאת את ילדיו של ראש הכפר וזה עוד לא סוף יסוריו של האיכר. זהו סיפור חזק ורב עוצמה, שאינו עושה הנחות לשום צד. היה סרט לא רע עם אנטוני קווין.למה השעה העשרים וחמש? "שעה שמאוחר מדי אפילו לבואו של המשיח…ציביליזאציה טכנולוגית יכולה לייצר נוחות, אך אין בכוחה ליצור שאר רוח..חברה ללא אנשים בעלי שאר רוח, נגזר דינה.." 315 עמודים.
מתוך עמוד 53:
"כעבור שנתיים שוחרר יורדן, הוא נצטווה לשוב לארץ אשר ממנה בא עשרים ושלוש שני קודם לכן. לפני צאתו סר לפנטאנה, למכור את ביתו. ראש המשטרה בכפר השגיח באותו יום, בחצותו את הרחוב…יורדן היה עסוק באריזת חפציו.  "כמה שילמת על מנת שישחררוך? הן נידונת לעשר שנות מאסר! …יורדן הוציא נייר מתוך כיס אפודתו  והטיחו בפני הסמל, ואמר נמרצות: " עתה יסתבר לך לפי מי אתה עומד. בעוד ימים אחדים אהיה לבוש מדי איש ס"ס בעל דרגה. אני אזרח גרמני, והנני מתייצב לשרת את מולדתי. עכשיו אתה יודע מדוע שוחררתי…"

 

השעה העשרים וחמש מאת וירגיל גיאורגיו

לנינגראד במצור מאת ויירה אינבר קרב סטלינגרד

לנינגראד במצור-יומן 1941-1944 ויירה אינבר –  יומנה של מי שחוותה את המצור הנורא, אותו הטילו הנאצים על העיר, שהתהפוכות הפוליטיות החזירו לה את שמה הקודם (סנט פטרבורג). 298 עמודים. ויירה אינבר נולדה ברוסיה 1890 ונפטרה ב-1972. אביה היה מוציא לאור של כתבים מדעיים והיה מקורב משפחתית אל טרוצקי. לפני המהפכה התגוררה בפאריס שם פרסמה קבצי שירים. ב-1914 חזרה לרוסיה והתגוררה במוסקבה, פרסמה שירים וסיפורים וכתבות לעתונים. בקרב האכזרי על העיר, היתה זו ויירה שהפכה לקול של הרוסים ועודדה אותם ברדיו. פרסמה פואמה מלחמתית בשם 'המרדיאן של פולקובו' שזכתה בפרס סטאלין.

"17.1.1942 לפני חצי שעה היתה הפגזה קצרה, אך עזה למדי. סניפי הדואר שבעיר אינם פועלים: אין מאור, ועל חום אין לדבר כלל. או חלו, או מתו, מאין אור שובת גם הבנק. בשורות טובות מן החזית. פידיונינסקי פתח בהתקפה כללית. באיזור אגם אילמן מתנהלים קרבות, שהגרמנים כותבים עליהם, כי לפי קנה מידתם עולים הם על הקרבות ליד מוסקבה. אך היסורים האלה של לנינגראד, -אולי האחרונים-הנם גם הקשים ביותר. ולמרבה הצרה, הרי גם הקור והכפור…" עמוד 71.

לנינגראד במצור - יומן 1941-1944 מאת ויירה אינבר

לקריאה נוספת: מבצע ברברוסה מאת אלן קלרק
סטאלינגרד מאת אנטוני ביוור
זכרונות המרשל ז'וקוב(צ'ויקוב)
המלחמה על סטאלינגראד מאת המרשל ז'וקוב (צ'ויקוב)
מלחמתה של רוסיה מאת ריצ'רד אוברי

 

צלבי העץ מאת רולאן דורז'לס מלחמת החפירות

צלבי העץ מאת רולאן דורז'לס מצרפתית אביטל ענבר הוצאת מעריב 1985
Les Croix Bois Roland Dorgeles 1919
צרפת במלחמת העולם הראשונה, מלחמת החפירות והפצצות הגז הגרמניות.מלחמת החפירות הביאה מושג חדש בתורת המלחמה. מיליוני חיילים מכל החזיתות, מבוססים בבוץ ובשלג הגנו על קו חפירות שביום אחד יכלל עבור לאויב ובחזרה. מלחמת החפירות הפכה למעין תחרות שטנית שבה מפקדים הטילו על החיילים טרופי השינה, מלאי סיוטים, פצועים, בעלי הלם קרב וסתם כאלה שעדיין יכולים ולתפקד–להסתער שוב אל מול קני המקלעים והלהביורים ולנס בניסיון נואש לאחוז שוב בחפירה שעברה לאויב. בכל יום ובכל לילה נהרגו אלפים בשתי החזיתות: הגרמנית והצרפתית. בימינו, יהיה קשה מאוד להבין את הקרב על ורדן שהרבה ותיקי מלחמה צרפתיים נהגו להתגאות בו אבל מאות אלפי חיילים צרפתיים קיפחו את חייהם בעמידה עיקשת, נוקשה וחסרת תועלת על מנת לשמור על קילומטר מרובע של אדמה שאין בה שום תועלת צבאית אסטרטגית.
הדבר הבטוח ביותר שיכולת לראות בסוף כל קרב היו הגופות ומיד לאחר פינויין שדות ענקיים, רחבים עד שאיפה שהעין יכלה לראות–צלבי עץ. צלבי העץ על קברי אחים גרמנים וצרפתים. המחבר, רולאן דורז'לס שירת בחיל הרגלים הצרפתי. צלבי העץ מבוסס על חוויותיו וסיוטיו במלחמה. הוא סיפור הכיתה בה שירת: הסבל היומיומי, פחד, האבסורד המוות המיותר, על ידי מצביאים היושבים באזורים מאובטחים ומפמפמים במקטרות ובסיגרים מול מפות חסרות משמעות שבהם הקווים השתנו בכל יום. נחת בעורף. אחד הגיבורים של הסיפור המצמרר אומר:”נפצעתי, אבל אני חי?משמע ניצחנו!” רולאן דורז'לס 1886-1973 יליד צרפת. הספר צלבי העץ זכה להצלחה בינלאומית כבירה ונכלל בספרות העולמית הקלאסית שנכתבה על מלחמת העולם הראשונה. 256 עמודים שלא תשכחו.
התמונות באדיבות אתר הספרים בוקספר
 

“כאשר יצאה ההלוויה, ודרך האחו הגיעה עד השביל הבחינו בנו הגרמנים, והתחילו יורים. הפגז הראשון שולח לטווח קצר מדי, אך השני נפל כחמישים פסיעות מן ההולכים, וכהרף עין נפוצה ההלוויה לכל עבר. ארבעה נושאי הארון–עודני רואה אותם–נעצרו מבולבלים, ומכיוון שראו את האיכרים רצים, הניחו בכבדות את האלונקה, ובתוך כך הפילו מעליה את הארון, וזינקו יחד איתנו לחפירה. טוב עשו: הפגז השלישי התרסק בדיוק נגד סוללות העפר, ורסיסיו נתכו בארון. נשאנו את רגלינו וברחנו משם בשורה עורפית, רצים שפופים ודוחפים זה את זה, ורק המת נשאר לו יחידי בארונו ההפוך שבאמצע השביל, והסדין השחור העוטפו נפרס. האם והבת שאינן פוחדות מעולם נסו בצעקות, וכאשר החזירו החברים את הארון אל בית החווה, התעלפה אמה. היא הראשונה שהבחינה כי המכסה הממוסמר של התיבה פתוח למחצה, כאילו עשה הזקן מאמץ לצאת ולברוח איתם.” עמוד 110.
ראה ספרו של אליסטר הורן צרפת–קרב ורדן הוצאת משרד הביטחון באתר בוקספרwww.booksefer.co.il
נתיבי התהילה המפרי קוב הוצאת דשא באתר בוקספר
מלחמת העולם הראשונה, מלחמת החפירות, קרב ורדן, אליסטר הורן, מרשל פטן,צרפת, גרמניה, להביורים, הפצצות גז, צלבים, נתיבי התהילה 

הררי זעם ליאון יוריס מלחמת העולם השנייה

הררי זעם ליאון יוריס מלחמת העולם השנייה  הבריטים והיוונים מתמוטטים ומותירים את החזית פתוחה בפני הגרמנים. מייק מוריסון מתחיל את מלחמתו הפרטית נגד הגרמנים הפולשים ליוון. מוריסון נושא על גופו מסמכי ביון חשובים ביותר והוא הופך לנרדף. הגרמנים רודפים אחריו, מאיימים בהוצאת בני ערובה להורג אם לא יתמסר, עליו להסתתר גם ממשתפים פעולה. כל דקה בחייו הוא דקת אימה. רק נערה אחת מחליטה לעזור לו. סיפור מלחמתי מרתק על גבורת אנשים פשוטים כנגד הצבא הגרמני האדיר. הספר הוסרט בזמנו עם רוברט מיצ'ם. 216 עמודים

"החוף היה זרוע מדורות. מייקל מוריסון ביושבו ליד אחת המדורות מעולם לא היה נפחד כל כך. בדמיונו ראה מקל שחור הולם בראשו, ואנשים בועטים בצלעותיו ואחר מתיזים מים על גופו מחוסר ההכרה כדי להחיותו לקראת העינויים המחודשים. הוא רצה להאמין שיש בו אומץ-אך היה מלא פחד." עמוד 63

מאסטר ג'ורג'י מאת בריל ביינברידג' הוצאת עם עובד

מאסטר ג'ורג'י מאת בריל ביינברידג' הוצאת עם עובד תירגמה מאנגלית והוסיפה הערות סמדר מילוא   Master Georgie by Beryl Bainbridge  
חבורה של אנגלים יוצאת למסע מאנגליה אל קונסטנטינופול, מסע שמסתיים בשדות הקרב של מלחמת קרים. הסיפור מסופר על מאסטר ג'ורג'י על ידי שלושה מחברי המשלחת וכל אחד מהם מאיר באור שונה את המאסטר שהוא רופא מנתח וצלם חובב שמתנדב לשרת בצבא הבריטי בזמן המלחמה. הימים הם ראשית ימי הצילום ותיאורי הצילום משדות הקרב הם עדויות ריאליסטיות של זוועות המלחמה. כל תמונה מקפיאה סיפור: בית הזונות בליברפול, וסופן של הסיפורים בשדה הקרב של אינקרמן. שדה דמים. אבל לא הצילום הוא המתעד את המציאות כי בסופו של דבר, מה אנו יודעים על האחר? מי באמת הכיר את מאסטר ג'ורג'? הישג ספרותי מדהים. 190 עמודים מזעזעים ומצמררים.
"יומיים המתנו להפלגת הספינות, וכל אותו הזמן נמשכה המגפה. בלילה היו הגופות מושלכות מעבר לסיפון ושוקעות במים, והבועות היו מרצדות לאור הפנסים. בבוקר כשהותרו המשקולות, שבו המתים לתחייה וגופותיהם הצבות בירכו את השמש בקידות קלות…" עמוד 142

בריל ביינברידג' נולדה בליברפול, חיה בלונדון,חיברה כשש עשרה רומנים, שני ספרי מסעות וחמישה מחזות לתיאטרון ולטלוויזיה. ביינברידג' נחשבת היום כאחת הסופרות הבריטיות הבולטות וכתיבתה זיכתה אותה בפרסים ספרותיים רבים.
מלחמת קרים, תולדות הצילום, קונסטנטינופול,  תורכיה, ליברפול, לונדון, המלכה ויקטוריה, הצבא הבריטי, האימפריה הבריטית, כאמל אתא טורק,

אוראנוס מאת מרסל אימה מלחמת העולם השניה

אוראנוס מאת מרסל איימה הוצאת עם עובד תרגם מצרפתית בני ציפר -1944 Marcel Ayme Uranus מלחמת העולם השניה בצרפת. בעיר בלמון לא סבלו ממש מהכיבוש הנאצי, הם אפילו שמרו אמונים למשטרו של המרשל פטן ששיתף פעולה עם הנאצים. באחת הקרבות, הופצצה העיר על ידי בנות הברית ומחצית מהעיר נמחקה ועשרות מתושביה נהרגו. המצב בו דווקא פצצות בנות הברית נופלות על העיר הכבושה מעלות שאלות מוסריות בעיר לאחר המלחמה-שמתחלקות לשניים: אלה שהיו בעד המשטר של המרשל פטן ואלה שהיו בעד בנות הברית למרות הקורבנות הרבים. הסיפור המרתק מתאר בעיקר את שהתרחש לאחר המלחמה שעקבותיה נותרו בליבות תושבי העיר. ספר זה , אוראנוס, נחשב עד היום לאחד מספרי העדויות על מלחמת העולם השניה כעדות ספרותית חשובה ביותר. 215 עמודים
"הרוצח, האנס, הרופא ואיש הגסטאפו שיחקו בקלפים על הרצפה. כל הארבעה היו אנשים שקטים, מיושבים בדעתם, צנועים, שום מחאה לא היתה בפיהם, אף לא מילה חריפה אחת או סתם מילה שלא במקומה לא העיבה על ההבנה שביניהם. הרוצח היה מקצוען שאהב את מקצועו. הוא הואשם בארבע פשעים ונחשד בעוד כתריסר. בערב הקודם נלכד למזלו הביש בשל נקר בגלגל המכונית ועתה המתין להעברתו לפאריס. גם איש הגסטאפו וגם הוא לא השלו את עצמם לגבי הגורל הצפוי להם. ביפה, המודיע של הגסטאפו, גרם להוצאתם להורג של שלושה אנשים ולשילוח חמישה עשר בני אדם למחנות הריכוז. כל בוקר הוציאו אותו מתאו והובילו אותו לחצר, ושם הלקתה אותו יחידת ציידי הבוגדים. פניו העצובות היו מכוסות חבורות. "זה לא צודק." האנס, אופה בעל פנים תמימות, אנס נערה בת שתים עשרה. הוא אומר שאין הוא מבין כיצד היה הדבר יכול לקרות, שהרי לא נמשך הרבה אל המין היפה. בשעה שהיו הנשים יוצאות לטיולן היומי בחצר לא נראה אף פעם בין המצמידים את פניהם אל סורגי החלון וניבולי הפה של חבריו לתא אפילו לא עוררו את סקרנותו…שאר האסירים נאשמו בהתנהגות אנטי-צרפתית…" עמוד 112
מרסל איימה 1902-1967, יליד צרפת. לאחר שירות צבאי, התיישב בפאריס ועבד כפקיד בנק, סוכן ביטטוח, עתונאי ועורך עיון. בשנת 1928 זכה בפרס רינודו על ספרו 'שולחן המתים'.  בעברית יצא לאור הספר 'הסוסה הירוקה', סיפור עם רמזים ארוטיים מהנים למדי ומלאי הומור ואהבת אדם, ספר שגם הוסרט. הספר השני בעברית 'אוראנוס'.

אורליין מאת לואי אראגון מלחמת העולם הראשונה

אורליין מאת לואי אראגון הוצאת עם עובד תרגם מצרפתית יורם ברונובסקי 1990-שני כרכים
Louis Aragon AURELIEN-1944
מלחמת העולם הראשונה השפיעה קשות על הקצין אורליין לרטיואה. הוא יצא ממנה פגוע, עם נפש הרוסה. בפאריס, הוא פוגש במקרה באשה נשואה בשם ברניס מורל. החייפ בפאריס ערב מלחמת העולם השניה כפי שלא קראתם בשום ספר אחר. תיאור החברה הצרפתית שנכנסה לשאננות לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, הסערות הפוליטיות, ותיאור עדין של אהבה חמקמקה, טראגית, אהבה בלתי אפשרית שמעליה הענן הגדול המגיע מגרמניה ומשנה את חיי גיבוריה וכל אירופה לבלי הכר. סיפור מיתי ענק! לואי אראגון נולד בשנת 1897 בפאריס למשפחה מן המעמד הבינוני, שירת כחייל במלחמת העולם הראשונה ומסוף שנות העשרים הקדיש את זמנו ומרצו לחיים הפוליטיים. לאחר ביקור בברית-המועצות בשנת 1930, נעשה קומוניסט קנאי . במלחמת ספרד היה מראשי המסייעים לכוחות הרפובליקה ובמגמה זו אף ערך את עיתון הערב 'סה סואר'. לאחר כיבוש צרפת בידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה היה מפעיליה הנועזים של תנועת המרי ועם בוא השלום נעשה אחת הדמויות הפופולריות ביותר בין אנשי הרוח הצרפתים. הוא נפטר בשנת 1982. כמעט מראשית פעילותו בתחום הפוליטי העמיד המשורר והסופר אראגון את יצירתו לשירות אמונותיו החברתיות, והיותו לסופר מגויס פגעה במעמדו כאיש ספרות. ואולם בימי המחתרת האנטי-נאצית נעשו יצירותיו צרופות יותר וכבוד כאיש ספרות מובהק עלה בחוגים רחבים והולכים. מבין ספריו שתורגמו לעברית: דינו של שופט צבאי, הקומוניסטים-ארבעה כרכים,  פעמוני באזל, אורליין.

" זו בוודאי היתה עיר שהדרכים בה רחבות, עיר ריקה מאוד ודוממת. עיר שפקד אותה אסון. משהו כמו מפלה. נטושה. עיר של גברים בני שלושים שליבם בל עמם. עיר של אבן שאתה מתרוצץ בה בלילה ואינך מאמין כי יעלה עליה השחר. אורליין ראה כלבים מתחבאים מאחורי עמודי סטיו כשנתספו משסעים גוויה. חורבות נטושות, שריונים. שרידי מאבק שאין עמו כבוד. מה מוזר שכמעט לא חש כמנצח. אולי משום שנסע על פני טירול ובזלצקמרגוט, לאחר שראה את וינה ברגע שבו פלטה הדנובה את המתאבדים וכשירידת שער המטבע סיחררה להחריד את התיירים. נדמה לו לאורליין- הוא לא ניסח זאת במפורש אלא חש זאת כך, כבאינסטינקט-שהוא הוכה, הוכה מכה ניצחת, לכל החיים, לשווא היה אומר בליבו: אבל הרי אנחנו המנצחים..מעולם לא נרפא כליל מן המלחמה." עמוד 8, כרך ראשון.

צלב הברזל וילי היינריך גרמניה במלחמת עולם השניה

צלב הברזל מאת וילי היינריך הוצאת ספרים ספיח The Cross of Iron byWillieHeinrich הספר תורגם מגרמנית לאנגלית על ידי ריצ'רד וקלרה וינסטון עבור הוצאת 'בובס-מריל' בניו יורק ומאנגלית לעברית על ידי: ש.פת, נ.בעל גליל נשמע למנהל אתר זה כפסבדונים). צלב הברזל-בגרמנית: Eisernes Kreuz. צלב הברזל הוא עיטור הגבורה הגבוה בותר שניתן עבור גילויי אומץ והקרבה בשדות הקרב. ישנן מספר דרגות לצלב הברזל וסוגים של צלב הברזל. הדרגות הנפוצות ביותר במלחמת העולם השניה היו צלב הברזל דרגה אחת וצלב הברזל דרגה שניים. הצלבים האלה נקבעו מתקופת נפוליאון. בשדה הקרב, חיילי הוורמכט מדרגות הקצונה ומטה, חלמו על העיטור המכובד. הוא קיבל משמעות מכובדת, מיסטית כמעט. מאות אלפי חיילים קיבלו את צלב הברזל בדרגה שניה אבל מעטים ביותר קיבלו את צלב הברזל דרגה ראשונה והקצונה נלחמה כמעט זה בזה במחיר מותם של פיקודיהם על מנת להשיג עיטור מכובד זה. וזה מה שקרה ביחידה גרמנית קטנה שעמדה על צומת דרכים חשובה לצבא האדום המתקרב. מפקד המוצב חלם יום ולילה להשיג את צלב הברזל דרגה ראשונה ולשם כך עולה במוחו מזימה שטנית והיא לשלוח את היחידה שלו ובראשה חייל נאמן אבל מרדן, שמאס במלחמה, מאס במטרותיה, והפסיק להאמין בכוחו הכל יכול של היטלר. מעל לכל, חייל זה מאס ובז למפקדיו. כשהוא הבין שהוא יוצא למשימה בלתי אפשרית הוא מנסה למרוד בכדי להציל את חבריו אבל הוא מאוים שאם יעשה כן, הם יוצאו להורג בשל מרידה ובגידה. הוא יוצא למשימה. הוא מצליח לבצע אותה עם חייליו, ואפילו לשבות חיילות סובייטיות ולהביאן למחנה למוצב לשם חקירה אבל ברגע שהוא עומד להכנס למחנה שלו קורה הבלתי ייאמן. ספר מלחמתי כמעט בלתי  מתקבל על הדעת ושהקורא מתקשה להכיל את מה שקרה ליחידה הגרמנית. הספר הזה סוטר על לחיו של הקורא כמעט בכל דף. תיאורי קרב נדירים ביותר בספרות המלחמתית. הקורא לא יכול שלא להזדהות עם החיילים הגרמנים הפשוטים וכמעט שונא את החיילי הצבא האדום. ה'ניו יורק הרלד טריביון' אמר על הספר:"ספור המלחמה המרתק ביותר מאז 'הערומים והמתים' לנורמן מיילר."400 עמודים שלא תשכחו אף אחד מהם!!
וילי היינריך כתב רומנים רומנטיים לאחר פרסום ספר זה.

"סטיינר העביר את תת-המקלע מידו לכתפו, אחז ברימונים והחל זוחל מעבר לגדר. במחצית הדרך הגיע למהמורה עמוקה. הוא נכנס לתוכה והמתין לרקטה הבאה. חולצתו דבקה לגבו. היה עליו להדק את שיניו. מעולם לא חשב ש פחד כזה. הוא שילב את ידיו על חזיהו ונוכח לדעת כי כל גופו רועד. לעזאזל מות הגיבורים הזה. הוא חשב ועצם את עיניו.." עמוד 358
הספר הוסרט בזמנו על ידי סם פקינפה ובתפקיד סטיינר שיחק ג'ימס קובורן הענק, דייוויד וורנר כמפקדו, מקסימיליאן של כאחד המפקדים.

לקריאה נוספת: מבצע ברברוסה מאת אלן קלרק
סטאלינגרד מאת אנטוני ביוור
זכרונות המרשל ז'וקוב(צ'ויקוב)
המלחמה על סטאלינגראד מאת המרשל ז'וקוב (צ'ויקוב)
מלחמתה של רוסיה מאת ריצ'רד אוברי

הצלב השביעי אנה זגרס מלחמת העולם הראשונה

הצלב השביעי מאת אנה זגרס הוצאת זמורה תרגם מגרמנית צבי ארד 1986  ANa SEGHERS Das Siebte kreuz fon מלחמת העולם הראשונה
בגרמניה 1935, מצוד נרחב של השלטון הנאצי אחר מורדים, אינטלקטואלים, קומוניסטים ו'אויבי המשטר' חדש. שבעה אסירים בורחים ממחנה ריכוז. מפקד המחנה קובע שבעה צלבים על שבעה עצים לצליבת האסירים אחרי שיתפסו, חיים או מתים. כולם נתפסו למעט אחד. אסיר זה, גרמני בשם גיאורג נותר בחיים הודות למזל, לעזרה מרופא יהודי, מסייעים בסתר, ואחרים. הוא מגיע להולנד וניצל. במרכז הסיפור המותח והמרגש, גיאורג עובר שינויים נפשיים ותפיסות שהיו לו לפני שברח. הוא משנה את דעתו על בני האדם ומוצא שבני האדם הם גם טובים מיסודם ולא רק רעים. אנה זגרס הוא פסבדון של נטי ריילינג רדואניי ילידת מיינץ 1900. למדה באוניברס' היידלברג וב-1929 הצטרפה למפלגה הקומוניסטית. בעלות הנאצים לשלטון היגרה לצרפת והנאצים החרימו את ספריה. בימי מלחמת האזרחים בספרד תמכה בפועל ברפובליקנים. ב-1940 ברחה מצרפת למקסיקו, ובשנת 1947 חזרה לגרמניה המזרחית. ספר אחר מומלץ שלה:'טיול הנערות המתות'.

"בערב ההוא, כשהוסקו לראשונה תנורי הצריפים והעצים שבערו בהם ושנחטבו משבעת העצים, כפי שהנחנו, הרגשנו שאנחנו קרובים יותר לחיים משהיינו קרובים להם אחר כך, ואף קרובים יותר לחיים מכל השאר הנראים לעצמם חיים. …ידענו אילו לילות צפויים לנו. צינת הסתיו הלחה חדרה מבעד לשמיכות, מבעד לחולצות, מבעד לעור, הרגשנו כולנו, מה עמוקה ונוראה חדירתם של הכוחות החיצוניים אל קרבו של האדם, לפני ולפנים אבל הרגשנו גם שיש בקרבו משהו שאי אפשר לתקוף ואי אפשר לפגוע בו." עמוד 262.

ליל הביזון מאת דאלטון טראמבו יומן קצין ס.ס. אושוויץ

ליל הביזון מאת דלטון טראמבו הוצאת תמוז תרגם יותם ראובני1979: Night of The Aurochs by Dalton trumbo
הנאצים אהבו להציג עצמם כ'חיות קדומים'. החיות החזקות, מלאות הכוח והעמידות. מכאן שם הספר. הנאצים ובעיקר, הקצונה, הרגו יהודים בלי כל הילה אידיאולוגית הירואית, או של מאבק מיסטי, או מאבק הישרדותי–תרבותי. התופעה הנוראה של הזדהות הקורבנות עם הרוצחים מוכרת וידועה. הזדהות הרוצחים עם הקורבנות זוהי תופעה כמעט בלתי מוכרת. דלטון טרמבו ביקש בספר מרתק זה לבדוק מה הניע את הרוצחים ואיך הם התמודדו עם הבעיה, ואז הוא הסתבך בנקודה הידועה של "הבאנליות של הרוע וההשמדה”–ראה חנה ארנדט. הספר מתורגם ישירות מן המקור ונאמן לה ביותר, והוא נותן תחושה של ספר שלם אפילו שהמחבר לא הספיק לגמור אותו. 222 עמודים.
גריבן, גיבור הסיפור, הוא קצין אס:אס אשר בין היתר מופקד על מחנה ההשמדה אושוויץ–בירקנאו:
“הרוסים נכנסו לורשה בבוקר ה-17 בינואר 1945. החל הפינוי הסופי של אושוויץ–בירקנאו. היה צורך להרוג את קבוצת הזונדר–קומנדו (האחרונה כתמיד). הוחלט להשאיר לרוסים 5000 חולים ונכים, אחרי שצוות המחנה יתפנה מערבה גריבן הורה לליזל לארוז את חפציהם ויצא אל העיירה. הוא לקח את מכונית הסקודה שלו שהיתה מתנה מאסיר צ'כי מת, מהמוסך, חזר אל המחנה ושב אל ליזל בשלוש וחצי אחר הצהריים. המיזוודות היו ארוזות, אבל ליזל לא היתה שם. גם במישרדו לא היתה, ולא במיפקדת הפינוי. הוא רץ ממשרד למשרד, ממחלקה למחלקה. לבסוף גילה לו אחד השומרים כי אחרוני הזודנדרקומנדו וכן הפילגשים של אנשי הצוות הוצאו להורג לפני נטישת המחנה. הוא רץ אל המבנה שבו בוצעו ההוצאות להורג. פועל הוציא ממנה עגלה עמוסת גופות כאשר הגיע גריבן. הוא מצא אותה בין הגופות שטרם הצטננו. הבגדים נשלחו אל המחסן מכוח ההרגל, ויעילות הס.ס לא אכזבה גם הפעם. ליזל וחברותיה היו מתות..” עמוד 154-155.

דלטון טרמבו יליד קולורדו 1905, נפטר ב-1976. היתה לו מורשת ספרותית מרשימה ביותר באיכותה ובהיקפה. ספרו המפורסם ביותר היה הספר האנטי–מלחמתי 'ג'וני חוזר משדה הקרב' 1939 ובו סיפורו של חייל פגוע ממלחמת האזרחים האמריקנית. כתב עשרות תסריטים וסיפורי סרטים ביניהם 'אקסודוס', 'הפרפר' לפי הנרי שרייר, 'שלושים שניות מעל טוקיו', 'ספרטקוס' ועוד. עבור התסריט של ג'וני חוזר משדה הקרב' זכה בפרס המבקרים הבינלאומי ופרס מיוחד בפסטיבל הסרטים בקאן. בשנת 1948 היה טרמבו בין 'קבוצת העשרה' בהוליווד שהורשעו על ביזיון הקונגרס בשל סירוב להעיד בעניין קומוניסטים ואוהדיהם בהוליווד. בשל כך נכנס לרשימה השחורה. מי ששיחרר אותו ממנה היה אומץ ליבו של קירק דגלאס היהודי שלקח אותו לכתוב את התסריט לספרטקוס ושם את שמו בהפקת הסרט.