ארכיון חודשי: ינואר 2012

השעה העשרים וחמש מאת וירגיל גיאורגיו

השעה העשרים וחמש מאת וירגיל גיאורגיו השעה העשרים וחמש היא השעה שלאחר האחרונה: סיפורו של איכר רומני, בור ועם הארץ שנאלץ לגלות מכפרו בגלל שראש הכפר חומד את אשתו היפה. האכר שלנו נודד, נופל בידי הגרמנים שחושבים אותו ליהודי ואחר כך הוחלט על ידי מומחה גזע נאצי שהרומני הזה הוא אב-טיפוס לגזע הארי והוא מקבל מדים נאצים. לאחר המלחמה הוא חוזר לכפרו כשכולם ראו אותו מצולם במדים נאציים. הוא מוחרם. אשתו נושאת את ילדיו של ראש הכפר וזה עוד לא סוף יסוריו של האיכר. זהו סיפור חזק ורב עוצמה, שאינו עושה הנחות לשום צד. היה סרט לא רע עם אנטוני קווין.למה השעה העשרים וחמש? "שעה שמאוחר מדי אפילו לבואו של המשיח…ציביליזאציה טכנולוגית יכולה לייצר נוחות, אך אין בכוחה ליצור שאר רוח..חברה ללא אנשים בעלי שאר רוח, נגזר דינה.." 315 עמודים.
מתוך עמוד 53:
"כעבור שנתיים שוחרר יורדן, הוא נצטווה לשוב לארץ אשר ממנה בא עשרים ושלוש שני קודם לכן. לפני צאתו סר לפנטאנה, למכור את ביתו. ראש המשטרה בכפר השגיח באותו יום, בחצותו את הרחוב…יורדן היה עסוק באריזת חפציו.  "כמה שילמת על מנת שישחררוך? הן נידונת לעשר שנות מאסר! …יורדן הוציא נייר מתוך כיס אפודתו  והטיחו בפני הסמל, ואמר נמרצות: " עתה יסתבר לך לפי מי אתה עומד. בעוד ימים אחדים אהיה לבוש מדי איש ס"ס בעל דרגה. אני אזרח גרמני, והנני מתייצב לשרת את מולדתי. עכשיו אתה יודע מדוע שוחררתי…"

 

השעה העשרים וחמש מאת וירגיל גיאורגיו

השעה העשרים וחמש מאת וירגיל גיאורגיו

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם השניה

לנינגראד במצור מאת ויירה אינבר קרב סטלינגרד

לנינגראד במצור-יומן 1941-1944 ויירה אינבר –  יומנה של מי שחוותה את המצור הנורא, אותו הטילו הנאצים על העיר, שהתהפוכות הפוליטיות החזירו לה את שמה הקודם (סנט פטרבורג). 298 עמודים. ויירה אינבר נולדה ברוסיה 1890 ונפטרה ב-1972. אביה היה מוציא לאור של כתבים מדעיים והיה מקורב משפחתית אל טרוצקי. לפני המהפכה התגוררה בפאריס שם פרסמה קבצי שירים. ב-1914 חזרה לרוסיה והתגוררה במוסקבה, פרסמה שירים וסיפורים וכתבות לעתונים. בקרב האכזרי על העיר, היתה זו ויירה שהפכה לקול של הרוסים ועודדה אותם ברדיו. פרסמה פואמה מלחמתית בשם 'המרדיאן של פולקובו' שזכתה בפרס סטאלין.

"17.1.1942 לפני חצי שעה היתה הפגזה קצרה, אך עזה למדי. סניפי הדואר שבעיר אינם פועלים: אין מאור, ועל חום אין לדבר כלל. או חלו, או מתו, מאין אור שובת גם הבנק. בשורות טובות מן החזית. פידיונינסקי פתח בהתקפה כללית. באיזור אגם אילמן מתנהלים קרבות, שהגרמנים כותבים עליהם, כי לפי קנה מידתם עולים הם על הקרבות ליד מוסקבה. אך היסורים האלה של לנינגראד, -אולי האחרונים-הנם גם הקשים ביותר. ולמרבה הצרה, הרי גם הקור והכפור…" עמוד 71.

לנינגראד במצור - יומן 1941-1944 מאת ויירה אינבר

לנינגראד במצור - יומן 1941-1944 מאת ויירה אינבר

לקריאה נוספת: מבצע ברברוסה מאת אלן קלרק
סטאלינגרד מאת אנטוני ביוור
זכרונות המרשל ז'וקוב(צ'ויקוב)
המלחמה על סטאלינגראד מאת המרשל ז'וקוב (צ'ויקוב)
מלחמתה של רוסיה מאת ריצ'רד אוברי

 

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם השניה

צלבי העץ מאת רולאן דורז'לס מלחמת החפירות

צלבי העץ מאת רולאן דורז'לס מצרפתית אביטל ענבר הוצאת מעריב 1985
Les Croix Bois Roland Dorgeles 1919
צרפת במלחמת העולם הראשונה, מלחמת החפירות והפצצות הגז הגרמניות.מלחמת החפירות הביאה מושג חדש בתורת המלחמה. מיליוני חיילים מכל החזיתות, מבוססים בבוץ ובשלג הגנו על קו חפירות שביום אחד יכלל עבור לאויב ובחזרה. מלחמת החפירות הפכה למעין תחרות שטנית שבה מפקדים הטילו על החיילים טרופי השינה, מלאי סיוטים, פצועים, בעלי הלם קרב וסתם כאלה שעדיין יכולים ולתפקדלהסתער שוב אל מול קני המקלעים והלהביורים ולנס בניסיון נואש לאחוז שוב בחפירה שעברה לאויב. בכל יום ובכל לילה נהרגו אלפים בשתי החזיתות: הגרמנית והצרפתית. בימינו, יהיה קשה מאוד להבין את הקרב על ורדן שהרבה ותיקי מלחמה צרפתיים נהגו להתגאות בו אבל מאות אלפי חיילים צרפתיים קיפחו את חייהם בעמידה עיקשת, נוקשה וחסרת תועלת על מנת לשמור על קילומטר מרובע של אדמה שאין בה שום תועלת צבאית אסטרטגית.
הדבר הבטוח ביותר שיכולת לראות בסוף כל קרב היו הגופות ומיד לאחר פינויין שדות ענקיים, רחבים עד שאיפה שהעין יכלה לראותצלבי עץ. צלבי העץ על קברי אחים גרמנים וצרפתים. המחבר, רולאן דורז'לס שירת בחיל הרגלים הצרפתי. צלבי העץ מבוסס על חוויותיו וסיוטיו במלחמה. הוא סיפור הכיתה בה שירת: הסבל היומיומי, פחד, האבסורד המוות המיותר, על ידי מצביאים היושבים באזורים מאובטחים ומפמפמים במקטרות ובסיגרים מול מפות חסרות משמעות שבהם הקווים השתנו בכל יום. נחת בעורף. אחד הגיבורים של הסיפור המצמרר אומר:”נפצעתי, אבל אני חי?משמע ניצחנו!” רולאן דורז'לס 1886-1973 יליד צרפת. הספר צלבי העץ זכה להצלחה בינלאומית כבירה ונכלל בספרות העולמית הקלאסית שנכתבה על מלחמת העולם הראשונה. 256 עמודים שלא תשכחו.
התמונות באדיבות אתר הספרים בוקספר
צלבי העץ רולאן דורז'לס נתיבי התהילה

“כאשר יצאה ההלוויה, ודרך האחו הגיעה עד השביל הבחינו בנו הגרמנים, והתחילו יורים. הפגז הראשון שולח לטווח קצר מדי, אך השני נפל כחמישים פסיעות מן ההולכים, וכהרף עין נפוצה ההלוויה לכל עבר. ארבעה נושאי הארוןעודני רואה אותםנעצרו מבולבלים, ומכיוון שראו את האיכרים רצים, הניחו בכבדות את האלונקה, ובתוך כך הפילו מעליה את הארון, וזינקו יחד איתנו לחפירה. טוב עשו: הפגז השלישי התרסק בדיוק נגד סוללות העפר, ורסיסיו נתכו בארון. נשאנו את רגלינו וברחנו משם בשורה עורפית, רצים שפופים ודוחפים זה את זה, ורק המת נשאר לו יחידי בארונו ההפוך שבאמצע השביל, והסדין השחור העוטפו נפרס. האם והבת שאינן פוחדות מעולם נסו בצעקות, וכאשר החזירו החברים את הארון אל בית החווה, התעלפה אמה. היא הראשונה שהבחינה כי המכסה הממוסמר של התיבה פתוח למחצה, כאילו עשה הזקן מאמץ לצאת ולברוח איתם.” עמוד 110.
ראה ספרו של אליסטר הורן צרפתקרב ורדן הוצאת משרד הביטחון באתר בוקספרwww.booksefer.co.il
נתיבי התהילה המפרי קוב הוצאת דשא באתר בוקספר
מלחמת העולם הראשונה, מלחמת החפירות, קרב ורדן, אליסטר הורן, מרשל פטן,צרפת, גרמניה, להביורים, הפצצות גז, צלבים, נתיבי התהילה 

השארת תגובה

מתויק תחת כללי, מלחמת העולם הראשונה

הררי זעם ליאון יוריס מלחמת העולם השנייה

הררי זעם ליאון יוריס מלחמת העולם השנייה  הבריטים והיוונים מתמוטטים ומותירים את החזית פתוחה בפני הגרמנים. מייק מוריסון מתחיל את מלחמתו הפרטית נגד הגרמנים הפולשים ליוון. מוריסון נושא על גופו מסמכי ביון חשובים ביותר והוא הופך לנרדף. הגרמנים רודפים אחריו, מאיימים בהוצאת בני ערובה להורג אם לא יתמסר, עליו להסתתר גם ממשתפים פעולה. כל דקה בחייו הוא דקת אימה. רק נערה אחת מחליטה לעזור לו. סיפור מלחמתי מרתק על גבורת אנשים פשוטים כנגד הצבא הגרמני האדיר. הספר הוסרט בזמנו עם רוברט מיצ'ם. 216 עמודים
הררי זעם ליאון יוריס

"החוף היה זרוע מדורות. מייקל מוריסון ביושבו ליד אחת המדורות מעולם לא היה נפחד כל כך. בדמיונו ראה מקל שחור הולם בראשו, ואנשים בועטים בצלעותיו ואחר מתיזים מים על גופו מחוסר ההכרה כדי להחיותו לקראת העינויים המחודשים. הוא רצה להאמין שיש בו אומץ-אך היה מלא פחד." עמוד 63

השארת תגובה

מתויק תחת כללי, מלחמת העולם השניה

מאסטר ג'ורג'י מאת בריל ביינברידג' הוצאת עם עובד

מאסטר ג'ורג'י מאת בריל ביינברידג' הוצאת עם עובד תירגמה מאנגלית והוסיפה הערות סמדר מילוא   Master Georgie by Beryl Bainbridge  
חבורה של אנגלים יוצאת למסע מאנגליה אל קונסטנטינופול, מסע שמסתיים בשדות הקרב של מלחמת קרים. הסיפור מסופר על מאסטר ג'ורג'י על ידי שלושה מחברי המשלחת וכל אחד מהם מאיר באור שונה את המאסטר שהוא רופא מנתח וצלם חובב שמתנדב לשרת בצבא הבריטי בזמן המלחמה. הימים הם ראשית ימי הצילום ותיאורי הצילום משדות הקרב הם עדויות ריאליסטיות של זוועות המלחמה. כל תמונה מקפיאה סיפור: בית הזונות בליברפול, וסופן של הסיפורים בשדה הקרב של אינקרמן. שדה דמים. אבל לא הצילום הוא המתעד את המציאות כי בסופו של דבר, מה אנו יודעים על האחר? מי באמת הכיר את מאסטר ג'ורג'? הישג ספרותי מדהים. 190 עמודים מזעזעים ומצמררים.
"יומיים המתנו להפלגת הספינות, וכל אותו הזמן נמשכה המגפה. בלילה היו הגופות מושלכות מעבר לסיפון ושוקעות במים, והבועות היו מרצדות לאור הפנסים. בבוקר כשהותרו המשקולות, שבו המתים לתחייה וגופותיהם הצבות בירכו את השמש בקידות קלות…" עמוד 142
מאסטר ג'ורג'י
בריל ביינברידג' נולדה בליברפול, חיה בלונדון,חיברה כשש עשרה רומנים, שני ספרי מסעות וחמישה מחזות לתיאטרון ולטלוויזיה. ביינברידג' נחשבת היום כאחת הסופרות הבריטיות הבולטות וכתיבתה זיכתה אותה בפרסים ספרותיים רבים.
מלחמת קרים, תולדות הצילום, קונסטנטינופול,  תורכיה, ליברפול, לונדון, המלכה ויקטוריה, הצבא הבריטי, האימפריה הבריטית, כאמל אתא טורק,

השארת תגובה

מתויק תחת כללי, מלחמת העולם הראשונה

אוראנוס מאת מרסל אימה מלחמת העולם השניה

אוראנוס מאת מרסל איימה הוצאת עם עובד תרגם מצרפתית בני ציפר -1944 Marcel Ayme Uranus מלחמת העולם השניה בצרפת. בעיר בלמון לא סבלו ממש מהכיבוש הנאצי, הם אפילו שמרו אמונים למשטרו של המרשל פטן ששיתף פעולה עם הנאצים. באחת הקרבות, הופצצה העיר על ידי בנות הברית ומחצית מהעיר נמחקה ועשרות מתושביה נהרגו. המצב בו דווקא פצצות בנות הברית נופלות על העיר הכבושה מעלות שאלות מוסריות בעיר לאחר המלחמה-שמתחלקות לשניים: אלה שהיו בעד המשטר של המרשל פטן ואלה שהיו בעד בנות הברית למרות הקורבנות הרבים. הסיפור המרתק מתאר בעיקר את שהתרחש לאחר המלחמה שעקבותיה נותרו בליבות תושבי העיר. ספר זה , אוראנוס, נחשב עד היום לאחד מספרי העדויות על מלחמת העולם השניה כעדות ספרותית חשובה ביותר. 215 עמודים
אוראנוס "הרוצח, האנס, הרופא ואיש הגסטאפו שיחקו בקלפים על הרצפה. כל הארבעה היו אנשים שקטים, מיושבים בדעתם, צנועים, שום מחאה לא היתה בפיהם, אף לא מילה חריפה אחת או סתם מילה שלא במקומה לא העיבה על ההבנה שביניהם. הרוצח היה מקצוען שאהב את מקצועו. הוא הואשם בארבע פשעים ונחשד בעוד כתריסר. בערב הקודם נלכד למזלו הביש בשל נקר בגלגל המכונית ועתה המתין להעברתו לפאריס. גם איש הגסטאפו וגם הוא לא השלו את עצמם לגבי הגורל הצפוי להם. ביפה, המודיע של הגסטאפו, גרם להוצאתם להורג של שלושה אנשים ולשילוח חמישה עשר בני אדם למחנות הריכוז. כל בוקר הוציאו אותו מתאו והובילו אותו לחצר, ושם הלקתה אותו יחידת ציידי הבוגדים. פניו העצובות היו מכוסות חבורות. "זה לא צודק." האנס, אופה בעל פנים תמימות, אנס נערה בת שתים עשרה. הוא אומר שאין הוא מבין כיצד היה הדבר יכול לקרות, שהרי לא נמשך הרבה אל המין היפה. בשעה שהיו הנשים יוצאות לטיולן היומי בחצר לא נראה אף פעם בין המצמידים את פניהם אל סורגי החלון וניבולי הפה של חבריו לתא אפילו לא עוררו את סקרנותו…שאר האסירים נאשמו בהתנהגות אנטי-צרפתית…" עמוד 112
מרסל איימה 1902-1967, יליד צרפת. לאחר שירות צבאי, התיישב בפאריס ועבד כפקיד בנק, סוכן ביטטוח, עתונאי ועורך עיון. בשנת 1928 זכה בפרס רינודו על ספרו 'שולחן המתים'.  בעברית יצא לאור הספר 'הסוסה הירוקה', סיפור עם רמזים ארוטיים מהנים למדי ומלאי הומור ואהבת אדם, ספר שגם הוסרט. הספר השני בעברית 'אוראנוס'.

השארת תגובה

מתויק תחת כללי

אורליין מאת לואי אראגון מלחמת העולם הראשונה

אורליין מאת לואי אראגון הוצאת עם עובד תרגם מצרפתית יורם ברונובסקי 1990-שני כרכים
Louis Aragon AURELIEN-1944
מלחמת העולם הראשונה השפיעה קשות על הקצין אורליין לרטיואה. הוא יצא ממנה פגוע, עם נפש הרוסה. בפאריס, הוא פוגש במקרה באשה נשואה בשם ברניס מורל. החייפ בפאריס ערב מלחמת העולם השניה כפי שלא קראתם בשום ספר אחר. תיאור החברה הצרפתית שנכנסה לשאננות לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, הסערות הפוליטיות, ותיאור עדין של אהבה חמקמקה, טראגית, אהבה בלתי אפשרית שמעליה הענן הגדול המגיע מגרמניה ומשנה את חיי גיבוריה וכל אירופה לבלי הכר. סיפור מיתי ענק! לואי אראגון נולד בשנת 1897 בפאריס למשפחה מן המעמד הבינוני, שירת כחייל במלחמת העולם הראשונה ומסוף שנות העשרים הקדיש את זמנו ומרצו לחיים הפוליטיים. לאחר ביקור בברית-המועצות בשנת 1930, נעשה קומוניסט קנאי . במלחמת ספרד היה מראשי המסייעים לכוחות הרפובליקה ובמגמה זו אף ערך את עיתון הערב 'סה סואר'. לאחר כיבוש צרפת בידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה היה מפעיליה הנועזים של תנועת המרי ועם בוא השלום נעשה אחת הדמויות הפופולריות ביותר בין אנשי הרוח הצרפתים. הוא נפטר בשנת 1982. כמעט מראשית פעילותו בתחום הפוליטי העמיד המשורר והסופר אראגון את יצירתו לשירות אמונותיו החברתיות, והיותו לסופר מגויס פגעה במעמדו כאיש ספרות. ואולם בימי המחתרת האנטי-נאצית נעשו יצירותיו צרופות יותר וכבוד כאיש ספרות מובהק עלה בחוגים רחבים והולכים. מבין ספריו שתורגמו לעברית: דינו של שופט צבאי, הקומוניסטים-ארבעה כרכים,  פעמוני באזל, אורליין.
אורליין לואי אראגון הוצאת עם עובד שני ספרים
" זו בוודאי היתה עיר שהדרכים בה רחבות, עיר ריקה מאוד ודוממת. עיר שפקד אותה אסון. משהו כמו מפלה. נטושה. עיר של גברים בני שלושים שליבם בל עמם. עיר של אבן שאתה מתרוצץ בה בלילה ואינך מאמין כי יעלה עליה השחר. אורליין ראה כלבים מתחבאים מאחורי עמודי סטיו כשנתספו משסעים גוויה. חורבות נטושות, שריונים. שרידי מאבק שאין עמו כבוד. מה מוזר שכמעט לא חש כמנצח. אולי משום שנסע על פני טירול ובזלצקמרגוט, לאחר שראה את וינה ברגע שבו פלטה הדנובה את המתאבדים וכשירידת שער המטבע סיחררה להחריד את התיירים. נדמה לו לאורליין- הוא לא ניסח זאת במפורש אלא חש זאת כך, כבאינסטינקט-שהוא הוכה, הוכה מכה ניצחת, לכל החיים, לשווא היה אומר בליבו: אבל הרי אנחנו המנצחים..מעולם לא נרפא כליל מן המלחמה." עמוד 8, כרך ראשון.

השארת תגובה

מתויק תחת כללי, מלחמת העולם השניה, צרפת במלחמת העולם השניה