הביתה בטרם בוקר לינדה דוואנטר מלחמת ווייטנאם

הביתה בטרם בוקר לינדה דוואנטר וכריסטופר מורגאן, הוצאת מעריב, 1986. מלחמת ווייטנאם
HOME BEFORE MORNING BY LYNDA VAN DEVANTER-1983
סיפורה של לינדה ואן דוואנטר שהיתה אז בדרגת סגן, ושירתה כאחות בשדות הקרב של ווייטנאם. השנה היתה 1969. שעות ארוכות ומתישות בטיפול בפצועים ובגוססים, בחדרי ניתוח צפופים בתנאים של ג'ונגל. שם גם ראתה חברים שלה מתים. כשחזרה לביתה בארצו הברית היא כבר היתה אישה אחרת. 303 עמודים מרתקים ומרגשים.

עמוד 112: "שלושת הגברים הגיעו באמבולנס ביום שקט אחר הצהריים. ..ישבתי בחדר המיון וחיכיתי שמשהו יקרה. זהו אחד מאותם ימים העשויים להיות משעממים עד כאב. האחיות בחדר המיון גמרו זה עתה לנקות ולחבוש ילד הררי אחד, שנפל על גדר תיל מחוץ למתחם. למזלו, הדבר היחיד שנפגע באמת היתה גאוותו.
כשנכנסו שלוש הגברים, שניים מהם בהליכה ואחד נישא באלונקה בידי אלונקאים-נראו כולם מתים למחצה. פרצופיהם היו מתוחים ועיניהם אדומות. ארובות עיניהם היו חלולות וכהות. שערם כיסה את אוזניהם. הם היו כה רזים, עד כי נדמה היה שמשב רוח יעיף אותם. הם הזכירו לי זאבים שלא אכלו זה חודש ימים ואשר הוכו בכל פעם שקרבו אל מזון. מפתיע היה, שהשניים שעל רגליהם היו מסוגלים ללכת. לאיש שעל האלונקה היה פצע של קליע בירכו. הפצע זוהם בשבועות של לכלוך והזנחה. עמיתיו נשאו אותו למעלה משמונים קילומטרים דרך ג'ונגלים ובמשעולי הרים. הם היו מכוסים בשריטות ובחבטות. עשרות צלקות בגופיהם היו טריות ועוד עשרות דלפו מוגלה. הם צעדו בלא נעליים במשך למעלה משישה שבועות ומצב כפות רגליהם היה בכי רע. מאוחר יותר, גילו צילומי רנטגן צלעות שבורות אצל כולם. לאחד הפצועים ההולכים היתה זרוע סדוקה. אבל כשהגיעו לא יכלו לעצור בעד חיוכם. אנחנו חייכנו אליהם. ואז צחקו. היה זה צחוק מאושר של אנשים חופשיים. עד מהרה נוספו דמעות אל הצחוק. "החובש בשטח אמר לי שאני עלול לאבד את הרגל." אמר סמל פאורס." אבל בכל זאת זה היום המאושר ביותר בחיי."

טרפדת 109 ג'והן פיצג'רלד קנדי ספרי מלחמה

טרפדת 109 ג'והן פיצג'רלד קנדי ורוברט דונובן, תרגם עקיבא נוף. הוצאת ספיח, 1963.
P.T. 109 BY JOHN F. KENNEDY IN WAR II BY  D ONOVAN ROBERT
גו'הן קנדי שירת על ספנית הצי 449 שנשאה מטען כבד של סחורות ונוסעים ביניהם מאה ושבעים חיילי מילואים וקבוצת קצינים נועדה להצבה באיי שלמה שבפאסיפיק. אבל מה שהפחיד את המוצבים בספינה היה המטען הצבאי שלה. מטען פצצות עבור איי טרסל. קנדי היה בתפקיד לווטננט בספינה, הוא היה אחד החיילים  שעמד לנחות באיי שלמה. תפנית חדשה של הספינה והמודיעין הימי אילץ את הספינה לעשות הקפה ולחזור חלק מהנתיב אחורה. לפתע הבחינו במטוסים יפנים החגים מעל ומתחילים להסתער על האי הקטן, טולאגי שליד מעבר גוואדלקאנאל. ואז הבחינו המטוסים גם בספינה 449. לוטננט קנדי הובהל לסיפון. תשעה מטוסי אויב תקפו במחץ את המשחתת 'אהרן וורד' וגם את 449. המשחתת נפגעה פגיעה ישירה והחלה שוקעת. 449 ניסתה להגיעה אליה ולקשור אותה אבל ניסיון ההצלה היה אבוד.
באיי שלמה פיקד לווטננט קנדי על טרפדת 109, ועם ספינת השטן הקטנה עשה שמות בספינות היפניות ובמשמרות החוף. באחת הפעולות שלה, נהרגו כל אנשי הטורפדה וקנדי הציל את האחרון שבהם על ידי כך שבשיניו!אחז בחגורת מכנסיו של הניצול ושחה איתו קילומטרים עד לחוף. בשל פעולה זו ופעולות אחרות עוטר קנדי באותות הצטיינות גבוהות ביותר במלחמת העולם השניה. 191 עמודים של גבורה ושל אקשן!
הספר הוסרט בזמנו ובתפקיד ג'והן פיצג'רלד קנדי שיחק קליף רוברטסון.

לבדו ימות האדם דויד הוארת ספרי מלחמה עם עובד

לבדו ימות האדם דויד הוארת, תרגם צבי שולדינר, בעריכת א.דש, רישומים מאת ט. נורדלנד, נדפס בארץ לראשונה בשנת 1958 עד 1968. WE DIE ALONE BY DAVID HOWARTH
יחידת קומנדו בריטית יוצאת למשימה כמעט בלתי אפשרית. בין המשימות שלהם היה לנחות באחד מאיי שטלאנד, לדוחח למודיעין הבריטי על מצב הכוחות הגרמנים באיזור, כולל תנועות מטוסים ומשמרות החוף שהיו חזקים מאוד. זו היתה פעולת קומנדו בלתי אפשרית, שהונאה צבאית ומודיעיני היתה מאחוריה מבלי שחברי היחידה ידעו על כך. סיפור גבורה אמיתי.
חלק גדול מחברי הצוות היו נורבגים שהתאמנו בבריטניה בחבלה, בירי, ובאימוני קומנדו קשים. הספינה שלהם, בראטהולם יוצאת מכלל שימוש. הם נכנסים לכפר והולכים מבית לבית לבקש עזרה. אף אחד לא מסכים. כולם יודעים מה יהיה עם ייתפסו על ידי הגרמנים. הם אובדי עצות. מה יעשו באלפי קילוגראם של חומרי נפץ?מקלעים? תתי-מקלע?רימוני יד? הם חוזרים מיואשים מקבלת עזרה על ידי בני עמם וחוזרים לספינה ואז מולם מתקרבת ספינת מלמה גרמנית. הצוות שוחה במהירות לעבר החוף ומנסים לברוח. מיואשים מבני עמם ומאוכזבים מעזרת הבריטים ששלחו אותם למשימה המטורפת. בחוף מחכה להם יחידת רגלים גרמנית. סיפור המשימה סופר על ידי אחד מחברי הקומנדו ששרדו ואשר שהה בבי תחולים והוא כתב דו"ח על המשימה ומה שקרה לחברי היחידה האמיצה. הדו"ח נקרא "דו"ח יאן באלסורד" שנים אחר כך, דיויד הוארת גילה שאפילו הגרמנים התפלאו על המשימה. הם הוציאו סיכום משלהם שפורסם כדו"ח בראטהולם" deutsche zeitung 18.6.1943 . הספר כולל דו"ח כרונולוגי, נספח א' ונספח ב' שבו דו"ח על ספינת דיג ומטענה המוזר. סוף דבר. 209 עמודים שלא תשכחו!

עמוד 146:
"האמת כהווייתה לא נתבררה מעולם. עד היום הזה אין הדבר מתקבל על הדעת שהגרמנים הגיעו לשם במקרה בלבד. ואף עלפי כן אין שום יסוד למחשבה כי אותם שעה ממש היה להם חשד מבוסס שיאן הועבר ממערב לינגאנפיורד למזרחו. בפעם האחרונה ראו אותו הגרמנים בעברו את לינגאסיידאט, לפני שלושה שבועות, אך ייתכן כי עצם העובדה שחמק מציפורניהם ונעלם, היא שהביאה מישהו מן הפיקוד המקומי לידי מחשבה שאין פיקוח מעולה על הדרכים הוליכו אל הגבול. אפשר שמישהו ספג נזיפה על התרשלות. הרי ששיגורה הדרמטי  של יחידת מצב למאנדאל, וכן הופעתו הפתאומית של סירות מנוע בלינגאפיורד אולי נגרמו על ידי הידוק חגורה כללי באיזור הגבול. תוצאה ישירה מבריחת יאן ולא מצוד שאורגן בכוונה תחילה. אם יש פתרון לתעלומה, הרי אינו  אלא אחד הקצינים הגרמנים."

ההפיכה ג'ון אפדייק הוצאת זמורה אפריקה

ההפיכה מאת ג'ון אפדייק, תרגם אהרון אמיר, 1980
THE COUP JOHN UPDIKE 1978
אפריקה, ארץ ההפיכות, הדיקטטורות, העוני, הרעב, הבצורת, טיהורים אתניים, ליגון זרים, שכירי חרב, מגיפות ומה לא. לתוך כל אלה נכנס צעיר שחור בשם אללו, שבילה מספר שנים במכללה בארצות הברית ומחולל מהפיכה במדינה ומצליח לקבל את השלטון. היות והמדינה נמצאת בקצה הדרומי של מדבר סהרה, הבצורת מכה קשות בארץ, הרעב משמיד אלפי בני אדם והגידול העיקרי של המדינה שהוא אגוזי שדה אינם נמכרים עוד כבעבר. אללו, שהוא מרכסיסט מוסלמי מנצל כל דרך על מנת להציל את בני עמו. על מנת להניא את תשומת הלב שלהתושבים הממורמרים הוא מוציא להורג את המלך לשעבר, הוא נסה להוריד גשם בכל מיני אמצעים מדעיים ומטופשים. ג'ון אפדייק מציג בספר הזה תמונה אנטי-קולניאליסטית ברורה ביותר וחריפה, מלאה בציניות ואכזרית.
הבטתי סביבי לראות איזה אזרח של כוש, ומובן שלא נראה גם אחד, רק זרים, הרפתקנים שוחרי זרויות שבמחשבתם כבר עטו קדימה אל המראה הבא, החזרה לאוטובוס, ההסתברות של מציאות שירותים בלי תור ארוך. הראש היה מסיים אפ פרקו, תוך ששפתיו בלתי מכוונות בבירור. "זה היה חזון שזכיתי בו בגן עדן. מקום שם הלוט הוסר מעיניהם של בני האדם. הוא מוגש לכם הודות לטכנולוגיה הסובייטית. תודה לכם על תשומת לבכם. הרשות בידכם לטייל במערה, רק אל תגעו במלאכת האמנות הסהרי הטרום-היסטורי, שלחות נשימתכם שוחקת אותה בהדרגה כתוספת בידוק תוצג עכשיולפניכם הצגת שיקופיות המתארת את המורשה הלאומית של כוש על הקיר שמאחרי." עמוד 162

ג'ון אפדייק נולד ב-1932 בפנסילבניה. למד לימודים גבוהים בהרווארד ושנה אחת בבית הספר רסקין לאמנות באוקספורד, אנגליה. את כתביו הראשונים פירסם ב'ניו יורקר', כחבר מערכת העיתון. בשנים 1955-1957, מאז 1957 מתגורר במסצ'וסטס. עשרות הספרים שחיבר עד כה-רומנים, סיפורים קצרים, שירים ומסות-זיכו אותו בשורה של פרסים חשובים ובהם פוליצר 1981.
ההפיכה ג'ון אפדייק '.
מספריו של ג'ון אפדייק באתר בוקספר:
ההפיכה ג'ון אפדייק
המכשיפות מאיסטוויק.
זוגות.
בק.
לקראת קץ הזמן.
נוצות יונה. ספרית פועלים.
רוץ שפן.
שפן עשיר.
שפן חוזר.
דרך רבה מדי: סיפורי הזוג מיפל הוצאת זמורה
הינשאי לי.

מלון סבוי יוזף רות רומן מלחמתי

מלון סבוי מאת יוזף רות  הוצאת זמורה, מגרמנית יוסף שריג, 1992
HOTEL SAVOY JOSEPH ROTH-1924
הסיפור מסופר דרך מקרה של חייל אוסטרי שהיה שבוי בידי הרוסים ולאחר מסע מפרך מרוסיה הקרה הוא מגיע לאירופה לעיר שאת שמה אינו זוכר. הוא משתכן במלון שבו העשירים גרים בקומות התחתונות והעניים בעליונות. הווי המלון מספק לו דרך לבחון את חייו ואת חוסר תוכלת שבמלחמות ורעיונות פאשיסטים . 116 עמודים. אנחנו ממליצים לקרוא א "לאן תתגלגל,תפוחון?" ו"הרחוב" מאת ישראל ראבון.

"אני מגיע בעשר למלון סבוי. החלטתי לנוח כמה ימים, אולי שבוע, בעיר הזאת חיים קרובי משפחתי-הוריי היו יהודי רוסיה-אני רוצה להשיג כסף, כדי להמשיך את דרכי למערב. אני חוזר אחרי שהייתי שלוש שנים שבוי מלחמה, הייתי במחנה בסיביר ונדדתי דרך כפרים וערים כפועל, שכיר יום, שומר לילה, נושא מזוודות ושוליית אופים. אני לובש חולצה רוסית שמישהו נתןלי במתנה. מכנסים קצרים שירשתי מחבר לנשק ונעלים הטובות עדיין לשימוש, שמקורם איני זוכר עוד. לראשונה, אחרי חמש שנים, שוב עומד אני בשערי אירופה." עמוד 7

יוזף רות 1894-1939שייך לחוג הסופרים האוסטרים היהודים שיצירתם ראתה אור בחלקה הראשון של המאה העשרים. יוזף רות שירת בצבא האוסטרי במלחמת העולם הראשונה. אחרי המלחמה התגורר בגרמניה. היה אחד מעורכי ה"פרנקפורט צייטונג'. שב לוינה ב-1933 וב-1936 ברח לפאריס. נדד הרבה, שתה הרבה ולא מים, ואמונותיו היו שונות: פעם דגל במונרכיה ובפעם אחרת משיכה לנצרות. בשנת 1939 נפטר בבית מחסה לעניים. עד היום לא ברורה סיבת מותו.
הבלוג ממליץ לכם לקרוא את ספריו של ליאו פרוץ, שטיפן היים, סטיפן צוויג.  מספריו של יוף רות בעברית: איוב. מארש ראדצקי. מלון סבוי. קברות הקפוצינים. בריחה ללא קץ. הנביא האילם. הלילה האלף ושניים. 

השלג של פטרוס הקדוש ליאו פרוץ רומן היסטורי

השלג של פטרוס הקדוש ליאו פרוץ הוצאת ספרית פועלים מגרמנית אריה אוריאל, 1987
ST.PETRI SCHNEE LEO PERUTZ 1933

הספר הוא ספק סיפור מסתורין, סיפור מתח מצמרר בנוסח אדגר אלן פו: נסיונו של בארון גרמני, "לתקן את העולם כדי לעורר מחדש את האמונה הדתית בתקופה של ריקנות ובינוניות כתקופתינו." הבארון אכן מטורף. רקע הסיפור הוא גרמניה המובסת לאחר מלחמת העולם הראשונה ועליית הנאצים לשלטון. במרכז הסיפור, רופא כפרי המחפש את אהבת חייו, וכשהוא מוצא אותה הוא זוכה לליל אהבים אחד ויחיד. לעומת את הוא מוצא עצמו לכוד במזימתו השטנית של הבארון. היה או לא היה? זה לא סתם רומן בלשי, זה רומן העוסק באמיתות זכרונותינו, שהם היסוד הבלתי מעורער של זהותנו. רומן ברמתו של אדגר אלן פו.

"כשנפלטתי מתוך הלילה הייתי משהו ללא שם, יצור ללא אישיות שהמושגים "עבר" ו"עתיד" זרים לו לחלוטין. שעות רבות, או אולי רק שבריר של שנייה, שכבתי במין קהות חושים, שהפכה למצב, שגם עכשיו אני מתקשה מאוד לתאר אותו. אם אגדיר אתו כמודעות עצמית מעורפלת מלווה בתחושה של חוסר תכליתיות מוחלט, תהיה זאת המחשה בלתי מספקת של המיוחד והמוזר שבאותו מצב. קל היה לומר: אני ריחפתי בחלל הריק , אלא שהמילים האלה אינן אומרות כלום. ידעדתי רק שמשהו קיים, אבל לא ידעתי שאותו "משהו" זה אני."

ליאו פרוץ כתב לעצמו על ספריו שלו: על הספר הזה, "השלג של פטרוס הקדוש" הוא כתב בערך כך: השלג של פטרוס הקדוש לא הניב את ההצלחה לה קיוויתי רק הצלחה צנועה כמו כל קודמיו…גרמניה היא אסון בשבילי." למעשה, הופיעה באותה שנה רק רשימת ביקורת אחת על הספר בגרמניה. מאז ראשית 1934 ועד לתבוסת הנאצים לא נזכר עוד שם הסופר היהודי בן עירו של קפקא.  ליאו פרוץ נולד ב-1882, התנדב לשירות צבא הקיסר. שוחרר בעקבות מחלה ועקר לוינה שבה למד מתימטיקה, כלכלה וביטוח. בווינה התיידד עם קארל קראוס, ארתור שניצלר, ריכרד בר הופמן(סיפורי הופמן) ואוסקר קוקושקה. בוינה גם החל לפרסם סיפורים קצרים, שירים ומאמרי ביקורת. ב-1915 התפרסם הרומן "הכדור השלישי". בסיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית היגר פרוץ לישראל והתיישב בתל אביב אבל לא הסתדר. בשנת 1951 חזר לאוסטריה בה נפטר בשנת 1957. במכתב שכתב מתל אביב לחבר ברביעי במאי 1946 בכה כי הוא סופר נשכח כמו ידידו אליאס קאנטי. בין השנים 1918 עד 1933 תואר ליאו פרוץ כאחד המספרים הנקראים ביותר בגרמנית" לפי פרידריך טורברג ואף זכה בהערכתם של אנשים כתיאודור אדורנו, בורחס, הרמן ברוך וקורט טוכולסקי. ב-1966 כתב עליו מכס ברוד:"בתל אביב חי ליאו פרוץ בפירוש בגלות, ממתין לתחייתה של הקיסרות ההבסבורגית."

מספריו של ליאו פרוץ באתר בוקספר
השלג של פטרוס הקדוש.
המרקיז דה בוליבר.
לאן תתגלגל, תפוחון?
בין תשע לתשע.
הכדור השלישי.   

המרקיז דה בוליבר ליאו פרוץ רומן היסטורי

המרקיז סימון דה בוליבר מאת ליאו פרוץ, תרגם מגרמנית צבי ארד, הצאת זמורה 1989
DE MARQUES DE BOLIBAR LEO PERUTZ

ספרד בתקופת מלחמות נפוליאון. גדוד גרמני של צבא נפוליון כבש את העיר לה ביסבל. הפרטיזנים החונים ביערות חסרי אונים נוכח הצבא המאורגן והממושמע הזה, ואולם בעל הטירה, המרקיז דה בוליבר מציע תוכנית מקורית לפלוש לעיר ולהשמיד את הכובשים, תכנית שבה הוא עצמו משמש בתפקיד טראגי ורב משמעי. מעבר לרובד העלילתי המפותל והמרתק מזדקרים אלמנטים של יסודות על -טבעיים ואלגוריים שיש בהם זיקה למספרים גרמנים אחרים בני דורו ובמיוחד להופמנסטאל את המרקיז סימון דה בוליבר הגדיר כווריאציה על נושא היהודי הנודד. ליאו פרוץ נולד למשפחה יהודית בשנת 1882 אך גדל בוינה והיה בן חוגם של רוברט מוסיל רילקה והופמנסטאל. הוא החל לפרסם את הרומאנים שלו בגיל מאוחר. ב-1938 עלה לארץ אך מאוחר יותר חזר להתגורר בוינה, שם ניפטר בשנת 1957, כמעט שכוח ורק לאחרונה חזר והתפרסם באירופה כולה.

ליאו פרוץ נולד למשפחה יהודית בשנת 1882 אך גדל בוינה והיה בן חוגם של רוברט מוסיל רילקה והופמנסטאל. הוא החל לפרסם את הרומאנים שלו בגיל מאוחר. ב-1938 עלה לארץ אך מאוחר יותר חזר להתגורר בוינה, שם ניפטר בשנת 1957, כמעט שכוח ורק לאחרונה חזר והתפרסם באירופה כולה.
ספרי מלחמה 

מספריו של ליאו פרוץ בעברית:
השלג של פטרוס הקדוש.
המרקיז דה בוליבר.
לאן תתגלגל, תפוחון?
בין תשע לתשע.
הכדור השלישי.  

הכדור השלישי ליאו פרוץ מונטזומה נגד השטן הספרדי

הכדור השלישי מאת ליאו פרוץ ארץ האצטקים שטופה במלחמות עם הקונקיסטדורים, הרי הם הספרדים הכובשים את אמריקה הדרומית בחיפוש אחר הזהב. באחד הקרבות העקובים מדם, כדור מכושף אחד, פוגע במלך מונטזומה. הכדור השני לא מחטיא ופוגע באינדיאנית. אבל יש שלושה כדורים:למי מיועד הכדורהשלישי? תאוות הזהב שוטפת את כולם, אתהאבירים, את הכוהנים, את המלומדים וכולם אחוזים בתאוות בצבע. ספר מותח מהעמוד הראשון!
עמוד 9.
"צמרמורת של קור עוברת בי, והמדורה הולכת וכבה. רוח סתיו מבדרת את מעילי, עד כי החורים המטולאים שבו פעורים לכל עבר כמו פרצופי השטן. הגשם מקיש כמתופף..הלילה נועד להיזכר בחוג חברים לנשק ששיבה זרקה בשיערם, בהרפתקאות שחווינו יחד. אלא שהיום, אבוי, אין ראשי פנוי לכך, שכן זה חמש עשרה שעות לא ירדתי מגבו של סוסי הצולע ורגלי לא נגעה בקרקע. את הקורפירסט* של סכסוניה, הלותרני ואויבו הגדול של האפיפיור  הוא שגיבש את איחוד הדוכסים האוונגליים נגד הקיסר וגם הצליח לעורר את ההתקוממות בבוהמיה, אותו לקחנו בשבי והבאנו הנה אל המחנה הקרבי של הקיסר, על מנת שייאלץ מחר ליפול על ברכיו לפני קרולוס החמישי**ולקרוא לו כנוע ומושפל בפני הוד מעלתו הקיסר רב החסד .
*הקורפירסטים-אצילים בכירים בגרמניה ששימשו מושלי מחוזות.
** קרולוס או קרל החמישי, מלך ספרד 1500-1550 התבלט במלחמתו ברפורמציה של מרטין לותר שפילגה את הנצרות המערבית לקתולי ם ולפרוטסטנטים(לותרנים).

עמוד 98.
"הוא ראה את השלג המונח על הגגות ואת בית הבאר העשוי מעץ והמכוסה בשכבת קרח. פלוגה של פרשי הקיסר ניצבה במרכז הרחבה. המפקד היה בחור צעיר וחזק, לבוש מקטורן ספרדי עשוי משי כחול, ופיו הפתוח חשף שיני סוס. סביבו התגודדו פרשיו, ומספרם היה רב כל כך עד שמראה חניתותיהם המוחזקות כלפי מעלה דמה ליער. אחרים יצאן מהבתים וסחבו אתם ארגזי עץ, אווזים, עופות וחזירים שחוטים. שלושה פרשים הבקיעו בעזרת קורה שער חסום. ברנש אחד אחז בחזהו של זקן אחד והחזיק מול אפו רובה מקוצר. נראתה גורן בוערת. על הקרקע שכב צעיר, מדמם, ירוי בחה. אשה השליכה את עצמה עליו בייבבת בכי. שתי נשים רצו במורד הרחוב, גונחות, ופרש דולק אחריהן שתיהן אחזו בריצתן את שולי שמלותיהן בפה. " עמוד 98

ליאו פרוץ נולד למשפחה יהודית בשנת 1882 אך גדל בוינה והיה בן חוגם של רוברט מוסיל, רילקה והופמנסטאל. הוא החל לפרסם את הרומאנים שלו בגיל מאוחר. ב-1938 עלה לארץ אך מאוחר יותר חזר להתגורר בוינה, שם ניפטר בשנת 1957, כמעט שכוח ורק לאחרונה חזר והתפרסם באירופה כולה.

מספריו של ליאו פרוץ בעברית:
השלג של פטרוס הקדוש.
המרקיז דה בוליבר.
לאן תתגלגל, תפוחון?
בין תשע לתשע.
הכדור השלישי.  

לאן תתגלגל תפוחון ליאו פרוץ רוסיה נגד אוסטריה

לאן תתגלגל תפוחון ליאו פרוץ, הוצאת עם עובד תרגמה מגרמנית רוני לוביאניקר, 1998.
W0hin ROLLST DU APLFELCHEN
שבוי אוסטרי חוזר משביו ברוסיה. בזכרונו, קצין רוסי סאדיסט שרוצח את חברו השבוי בדם קר. האוסטרי נשבע לנקום. לאחר המלחמה, הוא יוצא לערבות רוסיה לחפש אחר הקצין הרוסי. ברוסיה הוא נקלע למהפכה הסובייטית ולאכזריותה. משעקבותיו של הקצין נעלמו, הוא יוצא לכל ארצות אירופה בחיפוש אחר הרוסי. מרדף עיקש, אכזרי וחסר רחמים מסתיים בהפתעה ספרותית מהממת!ספר מרתק כמו רומן בלשי הנוטל כל מנוחה מהקורא. 214 עמודים.
""שם זר ולא מוכר, על הדלת. בהלת פתאום פילחה אתו: אולי איחר לבוא, אולי סליוקוב איננו, אלי נסע מכאן אתמול ואיש אינו יודע לאן? אבל בעודו הופך בדעתו חש לפתע ריח עדין, מוזר, הבוקע דרך הדלת הסגורה. הוא הכיר את הריח הזה מסיביר, ממחנה צ'רנאביינסק, זה היה ריח טבק סיני, ריח הסיגריות שעישן סליוקוב: הוא עצם את עיניו, ובתחושת עונג שאין להביעה במילים שאף אל קרבו את ריח ניחוח הימים שחלפו. אחר כך משך בפעמון. מאחורי הדלת הזאת, עכשיו היה בטוח בכך, נמצא סליוקוב." עמוד 209

ליאו פרוץ נולד למשפחה יהודית בשנת 1882 אך גדל בוינה והיה בן חוגם של רוברט מוסיל, רילקה והופמנסטאל. הוא החל לפרסם את הרומאנים שלו בגיל מאוחר. ב-1938 עלה לארץ אך מאוחר יותר חזר להתגורר בוינה, שם ניפטר בשנת 1957, כמעט שכוח ורק לאחרונה חזר והתפרסם באירופה כולה.
מספריו של ליאו פרוץ בעברית:
השלג של פטרוס הקדוש.
המרקיז דה בוליבר.
לאן תתגלגל, תפוחון?
בין תשע לתשע.
הכדור השלישי.  

בריחה ללא קץ יוזף רות בשבי הרוסי מלחמת העולם ה-1

בריחה ללא קץ יוזף רות , הוצאת זמורה ,תרגם מגרמנית שלמה טנאי, 1992
DIE FLUCHT OHNE ENDE JOSEPH ROTH
בשבי הרוסי מלחמת העולם ה-1. קורותיו של פרנץ טונדה חייל אוסטרי שנשבה בשבי הרוסי ובעזרתו של חייל פולני הצליח להימלט ולהסתתר בחווה מבודדת עד לאביב 1916. עלילה מרתקת ומרגשת על השינוי התרבותי, חברתי ומדיני שעברה על אירופה עקב מלחמת העולם הראשונה. 173 עמודים
יוזף רות כותב בסגנון ישיר, ללא תיאןוריטבע ו'התפלספות'. ראה גם ספריו של ליאו פרוץ.

"בדרך חזרה החליף פעם אחת רכבת. הוא לא התעכב בשום מקום. הוא ראה בגרמניה רק תחנות רכבת, שלטים, לוחות פרסומת, כנסיות, את הפונדקים שבקרבת מסילת הברזל,את הרחובות השקטים והאפורים של הפרברים, ואת רכבת הפרברים, המזכירות בהמות עייפות, הנגררות בצעדים איטיים אל עבר האורווה. הוא ראה רק את הנוסעים המתחלפים, אדונים בודדים עם תיקים, לבושים במעילים מקוצצים, שהתבוננו בכל חלון פתוח במבטים בוחנים ותפסו מקום בהבעה חמורת סבר, כמו מבצר. הם נראו כאילו הם מצפים, נכונים לקרב, לאיזה אויב, שלא הגיע. ובינתיים הם מתכוננים לקראת מסע מלחמה, הממשמש ובא.." עמוד 81

יוזף רות:1894-1939 אוסטרי, יליד גליציה. סופר ועיתונאי יהודי. נחשב כנציג חשוב של האינטליגנציה היהודית המתבוללת. ב-1916 הצטרף לצבא האוסטרי וישב מספר חודשים בשבי הרוסי(ראה ספריו-לאן תתגלגל תפוחון ובריחה לאין קץ).כשעלה היטלר לשלטון עזב את גרמניה ונדד ברחבי אירופה. התיישב בפאריס מ-1933 שם חי בעוני ומת משכרות. ראה ספרו הכמעט אוטוביוגרפי-איוב, רומן המשקף את ילדותו האומללה בקרב יהודי גליציה. מספריו של יוזף רות בעברית: איוב. מארש ראדצקי. מלון סבוי. קברות הקפוצינים. בריחה ללא קץ. הנביא האילם. הלילה האלף ושניים.