קאפוט קורציו מאלאפרטה איטליה במלחמה

קאפוט קורציו מאלאפרטה הוצאת זמורה 1995  תרגם מירון רפפורט 402 עמודים.
קאפוט, קורציו מאלאפרטה מהדורה ראשונה הוצאת פרידמן 1954. איטליה במלחמה
KAPUTT by CURZIO MALAPARTE

"קאפוט" היא מילה גרמנית טעונה ביותר לאחר מלחמת העולם השניה. למדנו שמדובר בחיסול טוטאלי של האדם. קורציו מאלאפרטה הרחיב בספר את המילה וכיוון מאותה לכל אירופה השרויה במלחמה. הרס התשתיות לחיים אנושיים, הרס התרבויות, הרג אנשים, שריפת הספרים ועוד. קאפוט הוא ספר אכזרי. האכזריות היא החוויה העמוקה ביותר ששאב המחבר המראות של שנות המלחמה. אף על פי כן, המלחמה איננה אלא דמות משנית בין גיבורי הספר. תירוץ בלבד אולם התירוצים הם צו הגורל. המלחמה היא הנוף האובייקטיבי בסיפור. מעבר לסיפור האהבה בספר, קורציו מאלאפרטה כותב על המלחמה סביבו בסגנון העיתונאי עליו היה אמון. מה שהיום מכנים 'דוקו-סטורי'.

"ברגע ההוא נכנסו לחדר שני חיילים, עיניהם מכוסות בתחבושת שחורה. אחות ליוותה אותם, הובילה אותם אוחזת בידיהם. הם התיישבו לשולחן לא הרחק מאיתנו, לא זעו ולא השמיעו הגה. מדי פעם נפנתה האחות להביט בנו. אחרי זמן מה אמרה משהו לחיילים בלחישה ואלה הפכו את פניהם אלינו. " הם כל כך צעירים!אמרה לואיזה, "הם נראים ממש נערים."
"התמזל מזלם, "אמרתי. "המלחמה לא אכלה אותם, המלחמה אינה אוכלת את הגופות, היא זוללת רק את החיילים החיים. היא אוכלת את רגלי החיילים החיים, את זרועותיהם, את עיניהם, בדרך כלל בשנתם, כמנהג העכברים. אך בני אדם הם תרבותיים יותר: לעולם אינם אוכלים בני אדם חיים. הם מעדיפים לאכול גוויות, לא ברור מדוע. אולי משום שמן הסתם קשה לאכול אדם חי, גם אם הוא ישן. בסמולנסק ראיתי כמה אסירים רוסים, שאכלו את גוויות חבריהם שמתו ברעב ומקור. הגרמנים עמדו והתבוננו בהם בארשת פנים רכה ושופעת כבוד רב ככל האפשר. הגרמנים שופעים כבוד לאדם, לא כן? אך לא היתה זו אשמתם, לא היה להם במה להאכיל את השבויים: ולכן עמדו והתבוננו בהם בהנידם בראשם ובאמרם arme leute, אנשים מסכנים. הגרמנים הם עם רגשני, העם הרגשני והתרבותי ביותר בעולם. העם הגרמני אינו אוכל גוויות. עם תרבותי אינו אוכל גוויות. הוא אוכל בני אדם חיים." עמוד 246.

קרוציו מאלאפרטה 1898-1957 יליד איטליה. שמו ההאמיתי קורט זוקרט. ב-1922 הצטרף למפלגה הפשיסטית האיטלקית וכתב ספרות בסגנון האידיאולוגיה הפשיסטית ובזכותה. מ-1924 עבד כעיתונאי והשתתף בניהול כתבי עת איטלקיים ידועים לזמנם. ב-1931 שינה את דרכו והחל להיאבק בפאשיזם, עם פירסום ספרו 'טכניקה של הפיכה' שיצא בפאריס וביקר את האמצעים שנקטו לנין ברוסיה מול מוסוליני באיטליה. מאלאפרטה נעצר לחמש שנים אך גם אז המשיך לכתוב. ב-1939 יצא לרוסיה ככתב העיתון הידוע 'קוריירה דה לה סרה', ומאמריו הרתיחו את גרמניה הנאצית. כעיתונאי, סקר את מהלכי המלחמה באירופה וכך עלה בו הרעיון לכתוב את הספר 'קאפוט'. הספר נכתב במקומות שונים ברחבי האירופה, ובשדות קרב שונים. בסוף המלחמה התמנה כקצין קישור בין מפקדת בעלות הברית וצבא השחרור האיטלקי.
תגיות: מלחמת העולם השניה. איטליה. מוסוליני. הדוצ'ה. היטלר. הוורמכט. סטאלינגראד. לנין. המפלגה הקומוניסטית. הצבא האדום. הפאשיזם.

מודעות פרסומת

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם השניה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s