איים בזרם ארנסט המינגוויי מלחמת העולם השניה

איים בזרם ארנסט המינגוויי, הוצאת עם עובד, תרגם אהרן אמיר, 1974
כל מאפייני הכתיבה של המגינווי בספר מרתק זה: באחד מאיי בימיני  שליד האוונה, של קובה בראשות פולחנסיו בטיסטה.  באחד האיים האלה יושב תומס האדסון, אמן שסופג טרגדיה כואבת במיוחד לכל אדם. בנסיון למצוא גאולה לנפשו ולנות את רגשי האשם שלו, הוא מחליט לצאת למרדף אחר משחתות  נאציות ומנסה להשמידם. דיאלוגים שנונים, חדים, ציניים ומרגשים, הומור מדבק וסצינות פעולה מלחמתיות מרתקות ביותר. 416 עמודים שלא תשכחו!

"אל תמות, ממזר שכמוך," אמר וילי."רק תשכב בשקט ואל תזוז."
"מבין", אמר תומס.
"בקרב הראשון היו שלושה מתים,"הסביר וילי, יושב על הסיפון לצד הגלי ליד תומס האדסון והוא נדף ריח חמוץ של זיעה לפני שהלבינו. תומס שכב בשקט רב והקשיב לו.
"היו להם רק שני מקלעים קלים, אבל הם היו מכוונים טוב. המטף של ג'יל דפק אותם וה-'50' הציאו להם את הנשמה. גם אנטוניו פגע בהם. הנרי באמת יודע לירות ב'50'."
"הוא תמיד ידע."
"אני רוצה לומר בתוך הלחץ. אז אנחנו פירקנו את המילכוד במאורה ההיא ועכשו היא נקיה מאוד. ארא ואני ניתקנו את כל החוטים, אבל השארנו את החומר. היא בסדר גמור ואני אסמן בדיוק במפה את המקום של הקראוטים (הגרמנים)האחרים."
העוגן הועלה ומנועיה היו סובבים.
"לא הצלחנו כל כך, מה?"אמר תומס
"הם הערימו עלינו. אבל כוח האש היה אצלנו. גם הם לא הצליחו כל כך. אל תגיד שום דבר לארא ביחס לשבוי. ממילא הוא מרגיש די רע. הוא אומר שהוא סחט את ההדק לפני שחשב."
האניה היתה חותרת אל הגבעות הכחולות ומוסיפה מהירות.
"תומי,"אמר וילי." אני אוהב אותך, ממזר שכמוך, ואל תמות."
תומס הביט בו בלי להניע את ראשו.
"השתדל להבין אם זה לא יותר מדי קשה."
תומס האדסון הביט בו. עתה חש עצמו מרוחק ולא היו בעיות כלל. חש איך האניה מגבירה מהירות וחש בפעימה החביבה של מנועיה בעצמות הכתף שלו המושענות על הלוחות. תלה עיניו וראה את השמים שתמיד אהב והוא הביט על הלאגונה הגדולה שבטוח היה בהחלט, עכשיו שלעולם לא יצייר אותה והוא ריווח מעט את תנוחתו להקל על הכאב. המנועים הם עכשיו על שלושת אלפים בערך, הירהר. והם פלחו א הסיפון וחדרו את תוכו.
"אני חושב שאני מבין, וילי."
"טינופת," אמר וילי. "אתה אף פעם לא מבין אף אחד שאוהב אותך."
ארנסט המינגוויי 1899-1961
איים בזרם ארנסט המינגווי אהרון אמיר

סופר אמריקני. בימי מלחמת העולם הראשונה שירת בצלב האדום ואחר-כך הצטרף לקבוצת הגולים האמריקנים בפאריז. ספרו הראשון שנחל הצלחה היה 'וזרח השמש'-1926. הוא היה ספורטאי נלהב, ובסיפוריו הקצרים וכן ברומנים המאוחרים שלו-'למי צילצלו הפעמונים-1940-העלה על נס ערכים כמו אומץ והבלגה בלשון תמציתית רבת עוצמה. ב-1954 זכה בפרס נובל. היה נתון להתקפי דיכאון קשים, ולאחר שעזב את ביתו בקובה-1960 התאבד. ב-1985 הוקמה על שמו בפאריז קרן המעניקה פרסים למחברי סיפורת.
ניתן להשיג מספריו בעברית
איים בזרם.
גן עדן
קיץ מסוכן
וזרח השמש
משל האריה הטוב.
הזקן והים
למי צלצלו הפעמונים
הקץ לנשק
כל כתבי המינגוויי סיפורי ניק אדאמס הוצאת כרמי

תמונת כרזת הסרט עם ג'ורג'י סקוט:
Islands in the Stream Poster

מודעות פרסומת

השארת תגובה

מתויק תחת כללי

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s