בראש מורם יוסף אלמוגי חיילים יהודים בשבי הנאצים סטאלגים

בראש מורם יוסף אלמוגי הוצאת משרד הביטחון חיילים יהודים בשבי הנאצים בראש מורם חיילים יהודים בשבי הנאצים חיילים ארצישראליים בשבי הנאצי, מפתח כולל שמות הסטאלגים, 250 עמודים יוון. גרמניה. לאמסדורף. מחנה יעקבסוואלדה. מחנה עונשין בחולם. 'הקיבוץ' בטרנוביץ. מכרות הפחם. פייסקרצ'ים. מחנה הוהנפלץ. פנטקה בבויטן.

יוסף-אהרן אלמוגי 1910 -1991 היה ראש עיריית חיפה, שר בממשלת ישראל ויו"ר הסוכנות היהודית.

בשנת 1929 עלה לארץ ישראל והצטרף לגרעין בשם "הכובש" שעסק בכיבוש העבודה בפתח תקוה ובכפר סבא. בשנת 1937 עבר אלמוגי לחיפה ומונה על ידי אבא חושי לראש פלוגות הפועל. אלמוגי, שהיה חבר ארגון ההגנה התגייס לחיל החפרים של הצבא הבריטי ושירת במצרים, לוב ויוון, ובאפריל 1941 נפל בשבי גרמניה הנאצית עם עוד כ-1,500 חיילים ארצישראליים נוספים ונכלא במחנה השבויים סטלג 8B בשלזיה עד שנת 1945.
בשנת 1974 נבחר לתפקיד ראש עיריית חיפה כשסיעתו היא הגדולה ביותר במועצת עיריית חיפה עם 16 מושבים . אלמוגי כיהן בתפקיד זה עד שנת 1975, בה נבחר לתפקיד יו"ר ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית.

ספריו של יוסף אלמוגי באתר בוקספר:
בעובי הקורה אוטוביוגרפיה
מעל הדוכן כחבר כנסת
בקולמוס ובבולמוס
המאבק על בן-גוריון
בחיפה עירי
בראש מורם
ענייני השעה והזמן
    

ילדי ארבט אנטולי ריבקוב

ילדי ארבט מאת אנטולי ריבקוב הוצאת זמורה, תרגם מרוסית צבי ארד, 1989
ילדי ארבט מתחלק לשלושה כרכים: ילדי ארבט
ילדי ארבט אנטולי ריבאקוב החלק הראשון של ילדי ארבט: 539 עמודים החיים במשטר האימים של סטאלין 

ילדי ארבט במוסקבה, טהורים ופתוחים, מסתגלים וזוממים תמימים וישרים ונוכלים, נכנסים לשנת 1934 הפותחת את תקופת האימה בברית-המועצות, עם ביצור שלטונו היחיד של סטאלין. ריבקוב פורש יריעה אפית רחבה של חיי העם לדורותיו ומצייר דיוקן מעמיק ורבגוני שלו: הוא מתעד את תקופתו, חושף את אחורי הקלעים של ההנהגה, מגלה את הטרגדיה של הטובים והישרים הנשחקים בבתי הסוהר, ובסיביר, ומתאר את האמונה ואת הצביעות. הספר נכתב בשנת 1960 אבל רק ב-1987 פורסם לראשונה בברית המועצות.
אנטולי ריבקוב יליד צ'רניגון ב-1911, ב-1919 עקר למוסקבה. ב-1928 עבד כסבל, ואחר כך כנהג בבית חרושת. במלחמת העולם השנייה לחם בחזיתות שונות וזכה באותות הצטיינות. ב-1948 החל לעסוק בכתיבה ומאז פרסם ספרים רבים: האתר ממליץ על הספר:
חול כבד-ריבקוב
"קירוב נרצח באחד בדצמבר 1934 בידי סוכני הביון הזר-כנופיית מרגלים טרוצקיסטית-בוכרנית, מחבלים ורוצחים, בפקודתם הישירה של אוייבי העם-טרוצקי, ז'נובייב וקמנייב"
מתוך-מילון אנציקלופדי סובייטי, כרך ב', עמ' 78 מהדורת 1951.
שלושת הכרכים הם:ילדי ארבט-השלושים וממש ושנים האחרות-אימה באדיבות אתר בוקספר
שלושה כרכים מלאים בפחד, מזכיר גם את 1984. ענק!
אנטולי ריבקוב יליד צ'רניגון ב-1911, ב-1919 עקר למוסקבה. ב-1928 עבד כסבל, ואחר כך כנהג בבית חרושת. במלחמת העולם השנייה לחם בחזיתות שונות וזכה באותות הצטיינות. ב-1948 החל לעסוק בכתיבה ומאז פירסם ספרים רבים:האתר ממליץ על הספר:
חול כבד-ריבקוב
ה 

פרש הברונזה מאת פאולינה סיימונס רומן מלחמתי

פרש הברונזה מאת פאולינה סיימונס, הוצאת מודן, תרגמה מאנגלית חנה ידור אבני, 2001.  טטיאנה מאוהבת בצעיר עם עבר אפל, סיפור אהבתה הגדולה של נערה רוסיה בעיצומה של הפלישה הגרמית לרוסיה. הנערה לא יודעת שאהובה הוא בעל עבר אפל ביותר שיכול להעמיד את חייה בסכנה. אינטריגות ומתח, בתוך מציאות היסטורית גדולה ואימתנית. אפוס היסטורי רב רושם וניתן לומר מהפנט. . פאולינה סיימונס נולדה והתבגרה בלנינגרד והיגרה לארה"ב עם הוריה בשנות השבעים. זהו הרומן הרביעי שלה. 627 עמודים
רומנים מלחמתיים באתר בוקספר

פשוט אהבה ואנדה ואסיליבסקה רומן מלחמתי

פשוט אהבה ואנדה ואסיליבסקה רומן מלחמתי הוצאת מסדה, 1946, תרגמה מרוסית מלכה בלבן.   על אחות בשם מריה, שמתאהבת במהנדס פצוע בבית חולים בתקופת מלחמת העולם השנייה. תיאור מרתק של חיי העורף בצל אימת הכיבוש הנאצי.
עמוד 33:
"גניחותיו ואנחותיו של הפצוע השיבוה אלה מציאות. קצו היה הולך וקרב. היא החזירה את שלפוחית הקרח למקומה והרימה את השמיכה שנשמטה והלה עד שהגיעה לרצפה. הלחישות נתגברו השפתיים החרוכות היו לוחשות משפטים מסובכים, מילים זרות, בלתי ברורות. בתגובה מדהימה ניתרה מחצית גופו העליונה ממשכבו ונתמכו ." 164 עמודים

בנתיבי קומנדו מאת צבי סווט חייל עברי במלחמת העולם השנייה

בנתיבי קומנדו מאת צבי סווט, הוצאת מערכות, 1967.

סיפורו של חיי עברי במלחמת העולם השנייה, יחידת קומנדו פציעתו במערכה על איטליה ותהליך שיקומו. 350 עמודים. צבי סווט נפצע קשה במלחמת העולם השנייה ורגליו נקטעו והוא הצליח אפילו לצלם אותן שיראו עד כמה פציעתו קשה. ראה ספרו באתר: עוד נצחון כזה
 

הוואלס האחרון בוינה חורבנה של משפחה ג'ורג' קלייר קלאר

הוואלס האחרון בוינה חורבנה של משפחה מאת ג'ורג' קלייר קלאר, הוצאת ידיעות אחרונות, 1987, תרגם מאנגלית שלמה גונן
תולדותיה של משפחה יהודית מבוססת ומקובלת בחברה, החיה בווינה, עד בוא "האנשלוס". בפני הקורא מוצגת תמונה, המתארת את חיי היהודים בעיר. הכל התחיל בעיר וינה: בשבת 26 בפברואר, המחבר היה בן 16, בדרך לנשף ריקודים עם חברתו באולם קונצרטים מפואר. בנשף נכח גם ראש ממשלת אוסטריה. שבועיים אחר כך, מספח היטלר את אוסטריה לגרמניה ועולמה של משפחת קלאר מתהפך ומתחיל להיהרס. משפחת קלאר הייתה מעורבת עמוק בחיי התרבות והכלכלה של וינה של אותם שנים. סבו של המחבר היה קצין רפואה בדרגה הגבוהה ביותר בצבא האוסטרי. תיאור מדויק, מרשים ביותר ואכזרי על התפוררות החיים התרבותיים באוסטריה ובעיקר בווינה של אותם ימים, הגזענות, האנטישמיות שהרימה ראש. הספר מסופר בסגנון ישיר, לא מתייפייף, לא מקשט. קר אבל בוטה. בריחתה משפחה מוינה מסופר כסיפור מתח עצמאי, מרתק ומצמרר. המחבר הצטרף לצבא הבריטי במלחמתה עולם. הוריו נרצחו באושוויץ. הספר זכה בפרסים ספרותיים והופק לטלוויזיה הבריטית. 246 עמודים כולל מפת עץ המשפחה.

הריב על הסמל גרישה ארנולד צווייג מלחמת העולם הראשונה

הריב על הסמל גרישה ארנולד צווייג הוצאת זמורה, תרגם מגרמנית 1986
גרישה, חייל רוסי, נופל בשבי הגרמני בשנת 1917. געגועיו הביתה גוברים עליו והוא בורח מן השבי. מחמת נדודיו ובדידותו הוא כמעט מאבד את צלמו האנושי, עד שהוא פוגש ומתאהב באישה רוסיה אמיצה ורחבת-לב. כדי להימנע מעונש אם יתפס שנית הוא נוטל לעצמו זהות של חייל אחר, עריק רוסי. כאשר הוא נתפס בזהותו המושאלת הוא נשפט כמרגל. בעת המשפט הוא מגלה את סודו, אך האמת אינה בראש עניינם של השופטים. גרישה נופל קורבן לריב סמכויות קטנוני בין הגנרלים ועוזריהם, קצינים קרביים מזה וקציני מנהלה מזה. זאת היא הביורוקרטיה הצבאית הפרוסית, שכבר יש בה משהו מן הרוח שהולידה לימים את הנאציזם. רוח אחרת הנולדת מתוך הספר היא רוח הפציפיזם:לא פצפיזם לשמו, סלוני, משופץ, אלא פצפיזם בסיסי, קיומי, מסר שאי-אפשר להתעלם ממנו. ארנולד צווייג:

ארנולד צווייג: 1887-1968 נולד בגרמניה, למד גרמניסטיקה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, אמנות וכלכלה באוניברסיטאות שונות. במלחמת העולם ה-1, נלחם בסרביה ובצרפת. ב-1933 היגר לישראל(חיפה- רחוב דה וינצ'י), וכאן כתב את 'הגרזן של ונדסבק' שהופיע לראשונה בעברית(הוצאת מצפה אחר כך אמנות). ב-1948 התייישב בגרמניה המזרחית, בה כיהן כיו"ר האקדמיה לאמנויות ובה מת.
ראה ספריו בעברית באתר בוקספר:
הריב על הסמל גרישה
דה וריאנט חוזר הביתה 
הקרדום של ונדסבק 
                    
הריב על הסמל גרישה ארנולד צווייג גרישה, חייל רוסי, נופל בשבי הגרמני בשנת 1917. געגועיו הביתה גוברים עליו והוא בורח מן השבי. מחמת נדודיו ובדידותו הוא כמעט מאבד את צלמו האנושי, עד שהוא פוגש ומתאהב באישה רוסיה אמיצה ורחבת-לב, בבקה(סבתא ברוסית). כדי להימנע מעונש אם יתפס שנית הוא נוטל לעצמו זהות של חייל אחר, עריק רוסי. כאשר הוא נתפס בזהותו המושאלת הוא נשפט כמרגל. בעת המשפט הוא מגלה את סודו, אך האמת אינה בראש עניינם של השופטים. גרישה נופל קורבן לריב סמכויות קטנוני בין הגנרלים ועוזריהם, קצינים קרביים מזה וקציני מנהלה מזה. זאת היא הביורוקרטיה הצבאית הפרוסית, שכבר יש בה משהו מן הרוח שהולידה לימים את הנאציזם. רוח אחרת הנולדת מתוך הספר היא רוח הפציפיזם:לא פצפיזם לשמו, סלוני, משופץ, אלא פצפיזם בסיסי, קיומי, מסר שאי-אפשר להתעלם ממנו. ארנולד צווייג:

שני ספורי מלחמה ושני ספורי שלום מאת ג'ון אוארבך

שני ספורי מלחמה ושני ספורי שלום מאת ג'ון אוארבך, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1961 תרגם מכתב היד אברהם יבין
ג'ון אוארבך כתב את סיפוריו רק באנגלית:
עמוד 7:מתוך הסיפור 'מכנסיים':
"בכל ערב שני הייתי הולך לקסרקט 32 חדר 2 לשחק פוקר. לפעמים היה עלינו להפסיק את המשחק כעבור רגעים אחדים, בגלל הצופרים שהיו פותחים ביללה ומבשרים על התקפה מן האוויר: ואף אירע שלא יכולנו לשחק שלושה ערבים רצופים בשל כך. אך לאחר הפרעה זו שיחקנו לילה ויום ולילה, כשאנו מפסיקים רק כדי לאכול את ארוחת הצהריים. .."
המשחק הזה מתרחש במחנה כפייה גרמני לשם נלקח ג'ון אוארבך. ג'ון אוארבך הוא הסופר הטוב ביותר בארץ בסיפור הקצר. הוא זכה בפרס הבין לאומי היוקרתי לסיפור הקצר מטעם פא"ן ויונסקו . סול בלו הכתיר אותו במגזין טיים כארנסט המינגוויי הישראלי, הוא עצמו הפך לידידו של הישראלי חבר הקיבוץ שדות ים. סיפורי המלחמה והים שלו כתובים בשפה חסכונית, קצרה וישר לעניין אבל כל שורה נכנסת ללב כמו כדור!אחד התיאורים המרגשים ביותר שקראתי היה בסיפור קצר על משימה שקיבל מטעם ההגנה ו שהצריכה את מיומנותו כרב -חובל, והתיאור של כניסת האנייה למפרץ חיפה הוא אחד המרגשים ביותר שקראתי לא פחות משל מלוויל או ג'וזף קונראד או המנגווי!
בספר 'זיכרונתיו של גנב ספרים' מאת עמנואל מטלון הוא6 מספר בין השאר כיצד מבקשת ממנו ספרנית של קיבוץ מסוים המלצות על ספרי מקור:הוא כמור ספרים, הציע לה בין היתר ספרים של ג'ון אוארבך. היא עונה לו שהיא מתעקשת על סופרים ישראליים. לקח לו זמן לשכנע את הספרנית הבורה והעיקשת כי אכן מדובר בסופר ישראלי.
שני סיפורי מלחמה(מלחמת העולם- השנייה) מכנסיים ראסנשאנדה שני סיפורי שלום: הביתה מקום רחב ידיים 126 עמודים מומלצים בהחלט! ג'ון אוארבך נולד ב-1922 בפולין. בעיצומה של מלחמת העולם השנייה נתפס על ידי הנאצים ונלקח לעבודת כפייה במספנות ובאונייות משא בגרמניה, מבלי ששוביו ידעו כי הוא יהודי. עם גמר המלחמה המשיך בעבודת הים ושירת באוניות שונות, תחת דגלים שונים, ובספינות דייג עד שהגיע לדרגת מכונאי ראשי. לאחר שעסק פרק זמן בעלייה ב' עלה ארצה בשנת 1948, הצטרף לקיבוץ שדות- ים ושם בנה ביתו. ג'ון אוארבך נפטר בשנת 2002, היה נשוי לנולה צ'לטון. לדעתו של האתר שקרא את כל סיפוריו של הסופר המוכשר -האתר ממליץ עליו וכמו סול בלו-ניתן לומר על ספריו של ג'ון אוארבך שסיפוריו הם 'המינגווי הישראלי'. אחד הסופרים הטובים ביותר בארץ וחבל שהוא לא קיבל את תשומת הלב לה הוא היה ראוי. חבל מאוד. הפסד של כל קורא אנין טעם.
מספריו של ג'ון אוארבך בעברית:
חמישה סיפורי ים בהוצאת תרמיל
רגינה ב' בהוצאת הקיבוץ המאוחד
עניין של זהות בהוצאת עם עובד
העיניים הצהובות של כלבתי בהוצאת הקיבוץ המאוחד סדרת סיפורי ים
שני ספורי מלחמה ושני ספורי שלום
המדונה השחורה בהוצאת הקיבוץ המאוחד
הים הנסוג בהוצאת הקיבוץ המאוחד
בריחה בהוצאת הקיבוץ המאוחד 
ניקוס והמכשפה בהוצאת תרמיל
  

 

גברת מיניבר מאת ג'ון סטרטר

גברת מיניבר מאת ג'ון סטרטר קורותיה של משפחה אנגלית טיפוסית, רגילה החיה בכפר קטן  ליד לונדון. גברת מיניבר נשואה לבעלה שהוא ארכיטקט. יש להם שלושה ילדים. חייהם זורמים כמו הנהר השקט שזורם ליד הכפר. לפתע מכה בהם מלחמת העולם השנייה. בעלה יוצא למלחמה. יום אחד מתרסק מטוס גרמני ליד ביתם וגברת מיניבר מצילה את הטייס הגרמני. לאחר שהיא מטפל בו ומאכילה אותו היא מוסרת אותו למשטרה. בעלה חוזר מהמלחמה. החיים ממשיכים בצל התקופות הבליץ, וטרגדיות קורות אותם. הספר הוסרט ב-1942 והיה מועמד לאוסקרים וקיבל ונחשב לאחד מספרי המלחמה והסרטים הטובים ביותר אי פעם.
 

ספרד מאת אנטוניו מוניוס מולינה, 2001.הוצאת עם עובד, תרגם מספרדית פרידה פרס-דניאלי.
סיפוריהם של נרדפים, עקורים, נרצחים ומנודים של העת החדשה. אם אנשים ידועים כפרימו לוי, ז´אן אמרי ומרגרטה בובר-נוימן, ואם אלמונים שנספו במלחמות או נקברו בקברי אחים, ואם סתם בני אדם מן השורה הגוועים לאיטם בשולי החברה, אכולי בדידות וסמים, שגורלם לא ייכתב לעולם בדפי ההיסטוריה. סיפורת עם הגות, ולסחוף אל המזיגה המורכבת הזאת את קוראיו בכוח משיכה כשל מגנט, עד כדי סחרור , בווירטואוזיות הלשונית והסגנונית שלו. 482 עמודים
מתוך עמוד 387:
"ברגע שנכנסתי לאולם ראיתי אותה. היוןשם קציני צבא ואס-אס, מדים כחולים של הלופטוואפה. בין כל אנשי הצבא הללו, היחיד שלא היה גרמני הייתי אני. אולי בגלל זה נעצה בי האישה את מבטה כשעברתי על ידה, כמו שגם אני שמתי לב מיד שאין היא גרמנייה.."
ראה ספריו של אנטוניו מוניוס מולינה באתר בוקספר:

החורף בליסבון אנטוניו מולינה, הוא סופר ספרדי צעיר, מקורי וחדשני, עטור פרסים, שספריו כבר תורגמו לכמה וכמה לשונות. 209 עמודים
אנטוניו מוניוס מולינה נולד ב-10 בינואר 1956  סופר ספרדי וחבר האקדמיה המלכותית הספרדית. מתגורר בניו יורק . ב-2004 ו-2005 כיהן כמנהל מכון סרוונטס בניו יורק.
   

• החורף בליסבון – תרגמה טל ניצן, יצא לאור בהוצאת עם עובד, 1997
• ירח מלא – תרגמה טל ניצן, יצא לאור בהוצאת עם עובד, 1998
• אשרי האיש – תרגמה טל ניצן, יצא לאור בהוצאת עם עובד, 2001
• ספרד – תרגמה פרידה פרס-דניאלי, יצא לאור בהוצאת עם עובד, 2008
• בלעדיה – תירגמה יערית טאובר, יצא לאור בהוצאת כתר, 2010