רום הרוח מאת אלי בר אלי מלחמת לבנון הראשונה

רום הרוח מאת אלי בר אלי, הוצאת חממה ספרותית-סטימצקי, 2012  . וידויו של המחבר בן ה-52 ששירת בגולני והשתתף במלחמת לבנון הראשונה, גמלאי שירות הביטחון הכללי ועוסק באימון אישי.  בספר זה מספר המחבר, אלי בר אלי על הכאב שבאובדן חבריו מסיירת גולני. הוא משאיר את משפחתו ואת זיכרונותיו מאחוריו ויצא למסע בדרום אמריקה אבל זיכרונות המלחמה רודפים אותו גם שם. תיאור מיוחד, מיינימליסטי מרגש ביותר על המלחמה שבה הפסדנו. 190 עמודים שווים קריאה!

שלושה מדורי לבנון מאת איתי שילוני סיפור מלחמת לבנון

שלושה מדורי לבנון מאת איתי שילוני סיפור מלחמת לבנון הוצאת שרברק 1988.  הראשונה שנקראה שלום הגליל מנקודת מבטו של חייל פשוט. איתי שילוני פיקד על מחלקת חיילי גולני בציר החוף בגאלרי סמעאן ובפריצה למערב ביירות. הלבטים, התהפוכות, פחד המוות והרתיעה מפני הכורח להרוג, מתוארים בספר בכנות ובעוצמה. לתחושותיו של לוחם שזו לו המלחמה הראשונה. 115 עמודים שווים קריאה
עמוד 7:
"יום ששי בצהריים. קצינים מנקים את נשקים שהחלידו לאחר שבוע של ניווטים, משפרים את הכוננות האישית: משפצים את החגור. כמעט שלא משוחחים. לא נוהגים לשוחח הרבה ביום ששי בצהריים כשנשארים בבסיס. שוב כוננות 'אורנים'. "

יצאנו מדעתנו תיכף נשוב רומן מלחמתי מאת יורם קסטיאל מלחמת לבנון

יצאנו מדעתנו תיכף נשוב רומן מלחמתי מאת יורם קסטיאל הוצאת ידיעות אחרונות, 1988
ספר זה הוא סיפור מגעו הראשון של המחבר בכתיבה בסגנון אינטואיטיבי מפותח ורגישות מפתיעה, ובעזרתן הוא יורד בזמן אמת אל נבכי נפשם של חבריו הצנחנים בשעת מלחמה סיפור אמתי.
יורם קסטיאל יליד 1962, למד קולנוע ומשחק. ספר טוב מאוד ומומלץ בז'אנר.
מתוך עמוד 52:
" הנגמש"ים טרטרו מאחורינו ברעש מחריש אוזניים, מוכנים לזנק החוצה מיד אחרינו. הכבש נפתח אט-אט, ראשוני החיילים קפצו החוצה, אוחזים נשקם בידיהם ומניפים אותו אל על, הרחק מהמים. קול קפיצתם נבלע בנהמת המנועים של אנייה. נחפזתי החוצה, מתקשה להלך במים אשר הגיעו עד למותניים. לא חיפשתי את חבריי. הייתי שקוע בעצמי ובפעולות שעלינו לבצע עתה: לרוץ לחוף, להתכנס, להתפקד ולהיעלם. אלה היו ההוראות. הבטתי לאחור. לוע הנט"ק פלט עשרות חיילים החוצה, אל החושך. איש לא דיבר. כולם נחפזנו להגיע אל לחוף, להתפקד ולהיעלם. עדיין חששנו שדבר הנחיתה נודע ו"הם" מלחכים לנו לאורך החוף, מקלעיהם מכוונים לעברנו. יצאתי מהמים נוטף כולי. "זהו, מעכשיו אני במלחמה." רקעתי פעמים בקרקע, ממש כך, כאילו צבטתי עצמי לוודא שאיני חולם."

מיומנו של קצין ישראלי ד"ר ארנסט כץ רומן מלחמתי מלחמת שלום הגליל

מיומנו של קצין ישראלי ד"ר ארנסט כץ רומן מלחמתי מלחמת שלום הגליל
סיפורם המרתק של צעירים יהודים וערבים במציאות הישראלית. לוחמים אשר היוו לקרבות וחלמו על מלחמות ומעשי גבורה, נוכחו לראות בלבנון מהי מלחמה אמיתית. הרס, מוות, אכזבה מהחיים, שדנאה הדוחקת את האהבה, וזוועה ללא תכלית. המלחמה הורסת ומובילה צעירים רבים לפשיעה ולמוסר כפול, סמים ועולם תחתון. הערבים רוכשים השכלה, דפוס התנהגותם משתנה והם דוגלים באידיאלים וחשופים לםדינה משלהם ומחפשים דרכים לא אלימות להשיג את מטרתם.

.212 עמודים ד"ר אנרסט כץ, רופא מנתח פלסטי, עלה ארצה בשנת 1975 מברית המועצות.

אחר כך באה המלחמה אורי שורצמן רומן מלחמתי מלחמת לבנון שלום הגליל

אחר כך באה המלחמה מאת אורי שורצמן, הוצאת מעריב, 1989
רומן מלחמתי על מלחמת לבנון שכונתה שלום הגליל. כאשר המלחמה ברקע, ארבעה נגנים מופיעים בקונצרטו בלונדון. ארבעה גברים ואשה אחת משותפת לכולם. ואז מגיעה המלחמה וכל אחד מהארבעה נכנס לתוכה ומתעמת איתה ועם עצמו. רוב הספר מתואר מנקודת מבטו של חובש קרבי. זו מלחמה ללא גיבורים וללא עלילות גבורה. ונטול כל זוהר.  עם מתים, עם גופות, עם חלקי גופות, עם פצועים, עם נכים, מלחמה כואבת, פוצעת את האדם פיזית ונפשית. שדות ומטעים נדרסים בשרשראות שריון. מלחמה של בלגן, של חרדות, של חוסר מוצא וייאוש. מעל לכל-איוולת. רומן ישראלי מאוד שווה כל עמוד, אחד מספרי המלחמה הטובים שיצאו בארץ. 216 עמודים
אורי שורצמן יליד 1961, בזמן כתיבת הספר היה סטודנט לרפואה, השתתף במלחמת לבנון הראשונה, לחם בגזרה המערבית כחייל סדיר.

איתי מלבנון אלוף יורם יאיר ייה מלחמת לבנון הראשונה

איתי מלבנון אלוף יורם יאיר ייה מלחמת לבנון הראשונה הוצאת משרד הביטחון שתי מהדורות, 1990, 170 עמודים כולל תמונות.
סיפורה של חטיבת הצנחנים במלחמת שלום הגליל.  ראשיתו בנחיתה הימית בגזרת האוואלי צפונית לצידון עד לעלייתו על הציר ההררי תוך לחימה רצופה בכוחות קומנדו ושיריון סוריים ובמחבלים, ועד לשערי ביירות. אולי זה מזלו של הספר, שהאלוף יורם יאיר לא סופר. לכן התיאורים הם אמינים ביותר, ישירים, בוטים לפעמים. מלחמה היא מלחמה, מה לעשות…

"הרגשת הניתוק גוברת, ויחד עימה גוברת הדאגה לחיי הפצועים קשה. את דרך הנסיגה דרומה, על גב הרכס, חוסמים הטנקים הסוריים. ראלי אינו מוכן אפילו לשמוע על נסיגה באותו נתיב שבו התקדם הגדוד אל יעדיו ביום. שכן, גם בשעות היום, בשעה שחייילי הגדוד היו רעננים וללא האלונקות המכבידות המסרבלות כל כך את התנועה, גם אז התקשו לפלס את דרכם, ובקושי רב הצליחו לחצות את הוואדיות התלולים ואת הרכסים הסלעיים, המכוסים בצמחיה עבותה ובטרסות. התנועה מערבה לעבר האוטוסטרדה ולאורכה דרומה עד קו כוחותינו גם היא מסוכנת מאוד. באזור שממערב לראס זייתון נראו לפני שעות ספורות בלבד עשרות מחבלים, שירו ופגעו בטנקים שניסו להתקדם על ציר החוף. מסוכן גם להופיע כך עם הגדוד מכיוון האויב, מול העמדות הקדמיות של כוחותינו, אבל זוהי הדרך שבה בוחר ראלי לסגת עם גדודו כשהוא מקבל פקודה לנטוש את הרכס. אין הוא מתעלם מן הסכנות, אלא שהוא מאמין שרק בנתיב זה, שבו ההליכה עם האלונקות תהיה נוחה ומהירה יותר, יש סיכוי לגדוד, במצבו הנוכחי, על נפגעיו הרבים, להגיע אל קו כוחותינו לפני עלות השחר." עמוד 114.

האלוף יאיר יורם ייה, פיקד על חטיבת הצנחנים במלחמת שלום הגליל, מילא שורה ארוכה של תפקידים בשדה ובקו האש. במלחמת ששת הימים שימש כמפקד פלוגת החוד בפריצה למתחמי רפיח, ובמלחמת יום הכיפורים פיקד על גדוד צנחנים שבלם ברמת הגולן ולחם מעבר לתעלה עד מבואות העיר סואץ. היה מפקד בית הספר לקצינים ופיקד על אוגדת השריון ועל גזרה בגבול לבנון.
תגיות: של"ג. מנחם בגין. יאסר עראפאת. המחבלים. מבצר הבופור. אריק שרון. רפול. מטיבת הצנחנים. יצחק רבין. שייטת 11. מלחמת שולל. קרב סולטאן יעקוב. רצועת הביטחון. ארבעים קילומטר. למה לא הזיזו את הכלים?  שלום הגליל. קטיושות.