תגית: אודן

זכרונות של צייד שועלים מאת סיגפריד ששון רומן של מלחמה ושל שלום

זכרונות של צייד שועלים מאת סיגפריד ששון, הוצאת זמורה, 1990, תרגמה מאנגלית וצירפה הערות ואחריתדבר ג.אריוך
577 עמודים שלא תשכחו!-שני פרקים לספר הענק הזהזכרונות של צייד שועלים וזכרונות של קצין רגלים

סיגפריד ששון מגדולי המשוררים האנגלים בתקופת מלחמת העולם הראשונה, משפחה יהודית ממוצא ספרדי שהמירה את דתה, הנחשבת כמשפחת אצולה בריטית. במלחמת העולם הראשונה שרת ששון כקצין בקרבות הקשים ביותר וזכה בעיטור כבוד על גילויי גבורה בחזית. אולם החויות הנוראות בשדה הקרב הותירו בו צלקות עמוקות בנפשו עד שלבסוף הפך לפצפיסט מובהק. הספר נכתב במעין יומן אישי על פני חמישים שנה ודרך יומן שכזה מתגלית תקופה מרתקת ביותר באנגליה, תיאור של חברה שכבר כמעט וחלפה מן העולם, השקיעה האיטית של האימפריה הבריטית הגדולה, שדות הקרב במלחמת העולם הראשונה, מלחמה אכזרית ועקובת דם, תיאור מדהים של זוועות המלחמה וכל זאת בראיה פסיכולוגית מדהימה. זהו אחד הספרים שרוב הסופרים הקלסיים מסכימים כי מדובר ביצירת מופת גדולה נוסח מלחמה ושלום
זכרונות של צייד שועלים סיגפריד ששון
אתר בוקספר ממליץ לכם על הספרים הבאים בנושא בריטים במלחמת העולם הראשונה "חרב של כבוד" של אוולין וו
  חרב של כבוד

שלום ולא להתראות מאת רוברט גרייבס
שלום ולא להתראות רוברט גרייבס

מודעות פרסומת

השארת תגובה

מתויק תחת כללי, מלחמת העולם הראשונה

היד הקטועה בלז סנדראר מלחמת החפירות צרפת נגד גרמניה

היד הקטועה בלז סנדראר, הוצאת זדחמורה  סידרת ספרות מופת מלחמתית אדם בקו האש,  תרגם אביטל ענבר.
BLAISE CENDRAS LA MAIN COUPEE רומן מלחמתי סנדראר, מלחמת העולם הראשונה מלחמת החפירות. משורר צרפתי, איש ליגיון הזרים והרפתקן חסר מנוחה, מוביל את יחידת הקומנדו הקטנה והמוזרה שלו לשורה ארוכה של מלחמות זעירות ופרטיות בהחלט עם האויב הגרמני המחופר ממול. מזלו של סנדראר שיחק לו זמן רב מדי. עתה, לאחר שאיבד במהלך הדרך רבים מחבריו הטובים ביותר, מגיע גם תורו. הוא נפגע קשה ומאבד אחת מידיו. אנשיו, שהלכו אחריו תקופה ארוכה באש ובמים, מפנים אותו לאחור, נפרדים מעליו בפעם האחרונה. האם יחזור לפגוש אותם?האם יחזור להילחם לצידם? המחבר היה אחד הדמויות הציוריות והמרתקות ביותר של עולם הספרות בראשית המאה שעברה.

עמוד 96:
"מעמדי היה בלתי סדיר לחלוטין. מאז תחילת המלחמה הייתי טוראי ראשון. תחילה שימשתי כמפקד כיתה, כלומר תפקיד שממלא אותו רב"ט, ומאז שהתיישבנו בלה גרנוייר נעשיתי למפקד מחלקת הקומנדו, וכפוף במישרין למפקד הגדוד. אך ז'אקוטה בטח בי. לי לא הייתה דרגת קצין, ולכוח הקומנדו שלי לא היה כל תג מיוחד. זה התפתח בטבעיות גמורה, מכורח הנסיבות, יום אחר יום מאז הגיענו לחזית.
"עכשיו, יש לכם מעמד רשמי של יחידת סיור, אז תביאו לי שבויים." אמר לי סרן ז'אקוטה פעם אחת ולתמיד. להביא שבויים קל לדבר. ערכתי כמאה סיורים, ורק בחמישה או שישה מהם הסתייע בידי לתפוס שבוי, כלומר: לקטוף זקיף מקווי האויב. הגרמנים לא הצליחו בכך יותר מאיתנו, אף על פי שסיוריהם היו פעלתניים ובעלי ציוד עדיף."
היד הקטועה בלז סנדראר רומן מלחמתי

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם הראשונה