תגית: אוסטריה

1919 מאת אברהם פריימן יהודי אוקראינה בפרעות

1919 אלף תשע מאות ותשע עשרה המהדורה המלאה כולל החלק השלישי אברהם פריימן הספר מתחיל במחנה שבויים ב-1917 במחנה שבויים אוסטרי לשוביים רוסיים. נחשול הפרעות שסחף את יהדות אוקראינה בשנת הדמים1919, ההתנגשות בין האיכרים לבין היהודים התלושים יושבי העיירות, ההגנה העצמית היהודית על גבורותיה ומגבלותיה- כל
אלה מסופרים ברומן חזק, מרתק ומרגש של אברהם פרימן. מהדורה חדה מוגהת ומתוקנת. בספר זה נכלל החלק השלישי. 496 עמודים

1919 אלף תשע מאות ותשע עשרה המהדורה המלאה כולל החלק השלישי

השארת תגובה

מתויק תחת יהודי אוקראינה, מלחמת העולם הראשונה

הוואלס האחרון בוינה חורבנה של משפחה ג'ורג' קלייר קלאר

הוואלס האחרון בוינה חורבנה של משפחה מאת ג'ורג' קלייר קלאר, הוצאת ידיעות אחרונות, 1987, תרגם מאנגלית שלמה גונן
תולדותיה של משפחה יהודית מבוססת ומקובלת בחברה, החיה בווינה, עד בוא "האנשלוס". בפני הקורא מוצגת תמונה, המתארת את חיי היהודים בעיר. הכל התחיל בעיר וינה: בשבת 26 בפברואר, המחבר היה בן 16, בדרך לנשף ריקודים עם חברתו באולם קונצרטים מפואר. בנשף נכח גם ראש ממשלת אוסטריה. שבועיים אחר כך, מספח היטלר את אוסטריה לגרמניה ועולמה של משפחת קלאר מתהפך ומתחיל להיהרס. משפחת קלאר הייתה מעורבת עמוק בחיי התרבות והכלכלה של וינה של אותם שנים. סבו של המחבר היה קצין רפואה בדרגה הגבוהה ביותר בצבא האוסטרי. תיאור מדויק, מרשים ביותר ואכזרי על התפוררות החיים התרבותיים באוסטריה ובעיקר בווינה של אותם ימים, הגזענות, האנטישמיות שהרימה ראש. הספר מסופר בסגנון ישיר, לא מתייפייף, לא מקשט. קר אבל בוטה. בריחתה משפחה מוינה מסופר כסיפור מתח עצמאי, מרתק ומצמרר. המחבר הצטרף לצבא הבריטי במלחמתה עולם. הוריו נרצחו באושוויץ. הספר זכה בפרסים ספרותיים והופק לטלוויזיה הבריטית. 246 עמודים כולל מפת עץ המשפחה.
הוואלס האחרון בוינה, חורבנה של משפחה 1842-1942

השארת תגובה

מתויק תחת המפלגה הנאצית, מלחמת העולם השניה, שואת היהודים

אלמה רוזה מווינה לאושוויץ ריצ'רד ניומן עם קארן קירטלי ALMA ROS'E

אלמה רוזה מווינה לאושוויץ ריצ'רד ניומן עם קארן קירטלי' הוצאת זמורה, תרגמה דפנה לוי, 2005
ALME ROSA VIENNA TO AUSCHWITZ BY RICHARD
NEWMAN AND KAREN KIRTLEY
כספר ביוגרפי זהו תיאור מרתק ביותר של התקופה הווינאית שלפני מלחמת העולם הראשונה, המוזיקה האירופית, התרבות האוסטרית, השלווה והאמונה כי תקופת פריחה ושגשוג באים על הכל. בעיקר, תיאור חיי יהודים שראו עצמם כאוסטרים לכל דבר ולא ידענו על מזימת השטן הנאצי שהחלה להתבשל בהרי הקפוצ'ינים(מקום התבודדותו של היטלר לפני עליית הנאצים לשלטון). 400 עמודים כולל מפתח, תמונות, מסמכים.
מתוך ויקיפדיה בקיצור:
"אם ללא ננגן היטב, נלך לגזים." אלמה רוזה, מנצחת תזמורת אושוויץ-בירקנאו, 1943
אלמה רוזה, יהודיה, בתו של כנר ידוע ששימש ככנר הראשי של התזמורת הפילהרמונית של וינה, ובתזמורת האופרה של וינה וכנר ראשון ברביעיית המיתרים רוזה אמה הייתה אחותו של גוסטב מהלר, יוסטינה. בשנת 1930 נישאה לכנר הצ'כי ואשה פריהודה,  כנר וירטואוז, שנחשב לאחד הגדולים במאה ה-20. התגרשה ב-1935.  בשנת 1932 הקימה את תזמורת הנשים "נערות הואלס הוינאיות" הרכב שניגן ברמה גבוהה מאוד ויצא למסעות קונצרטים ברחבי אירופה. כנגנית ראשית בתזמורת ניגנה אנני קוקס, חברתה הטובה של אלמה. לאחר סיפוח אוסטריה לגרמניה בשנת 1938, הצליחו רוזה ובני משפחתה להימלט ללונדון. אחיה, המוזיקאי אלפרד רוזה, נמלט לארצות הברית, ואלמה נותרה בלונדון עם אביה. בנובמבר 1939 עזבה רוזה את אנגליה כדי להופיע ככנרית בהולנד. רוזה נשארה בהולנד אף שרישיון הכניסה שלה לאנגליה עמד לפוג. הרישיון פג בראשית מאי 1940, וכשכבשו הגרמנים את הולנד בסופו של אותו חודש, לא יכולה הייתה להימלט. בזמן הכיבוש הגרמני של הולנד היא התגוררה אצל משפחות ידידים, והמשיכה להופיע בהופעות פרטיות. במקביל ניסתה לקבל ויזה לארצות הברית. במארס 1942, בתקווה שבכך ינצלו חייה, נישאה בנישואין פיקטיביים למהנדס הולנדי תמהוני בשם קונסטנט אוגוסט ון ליוון בומקאמפ. בדצמבר 1942, במהלך ניסיון לברוח לשוויץ, נפלה רוזה בידי הגסטאפו, ובסופו של דבר גורשה לאושוויץ.

כדי להישאר בחיים, הנהיגה רוזה את תזמורת הנשים באושוויץ  התזמורת, שהורכבה ברובה מנגניות חובבות, ניגנה לפקודת הנאצים, והודות לכך הצליח רוב מכריע של חברות התזמורת לשרוד את המלחמה. אלמה רוזה מתה במחנה הריכוז בחודש אפריל 1944. לפי מקור מסוים היא נפטרה כתוצאה ממחלה ללא טיפול, שהיה מלווה במספר ימים של חום גבוה[1], אך ניומן וקירטלי שוללים גרסה זו בספרם. לפי מחקרם סיבת המוות אינה וודאית – ייתכן שמתה כתוצאה מהרעלת מזון, ויש הסבורים שהורעלה על ידי אנשי אס-אס אחדים שהתנגדו לתזמורת. עוד הם כותבים שרוזה טופלה בבית החולים של המחנה בניסיון להציל את חייה
החלום והיום של רחל הולנדר, כנראה הייתה בתזמורתה של אלמה רוזה וכתבה את הספר
לו אנדראס סלומה האישה מן החלומות מאת היינץ פרדריק פטרס בהוצאת ספרית הפועלים

לו אנדראס סלומה האישה מן החלומות              אלמה רוזה מווינה לאושוויץ תזמורת אושוויץ בירקנאו ריצ'רד ניומן קארן קירטלי            החלום והיום רחל הולנדר

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם השניה, שואת היהודים

הרחוב ישראל ראבון רומן עברי מלחמת העולם הראשונה הספרייה החדשה

הרחוב ישראל ראבון הוצאת הספריה החדשה מיידיש ק.א.ברתיני עם אחרית דבר מאת חנא שמרוק, 1986
THE STREET BY YISROEL RABON
רומן עברי רב עצמה על תקופתו וזיכרונותיו של המחבר מימי שירותו במלחמת העולם הראשונה בצבא הפולני. סגנון ישיר, כמו מכות לפרצוף הקורא, אין זמן לתיאורי נוף, אין מטפורות, אין כלום רק דיאלוגים ישירים, תיאור מצב עכשווי. גיבור הספר הוא חייל המשוחרר לאחר המלחמה והוא משוטט ברחובות ערים זרות בדרכו לאי שם. עברו כמעט לא ולא ידוע, כולו לא ברור. כל רצונו הוא שיחה עם אדם כל שהוא, רגש אנושי, מגע אינטימי ולא מלחמות עם כלבי הרחוב. תיאורים מרתקים ביותר. מהשורה הראשונה:
"לפני שמונה שבועות השתחררתי מהצבא. ביום קיץ גשום של סוף יולי אכלתי בפעם האחרונה מרק של חיילים בגדוד הרגלים ה-27 שבעיר טשנסטוחוב.."

עמוד 56:
לפני הופיעו שתי נשים. האחת שמנמונת בעל כתפיים רחבות ורגליים יפות מאוד, שדרכו בחוזקה על המדרכה בפסיעות קטנות: את ראשה סובבה באי שקט לשני הצדדים, כך שעם לכתי מאחוריה יכולתי לראות את פניה…הדם פרץ אל פני, ולבי החל להלום ביתר עוז. יחד איתה הלכה אחריה נמוכת קומה ודקה. לאורך כמה רחובות הלכתי אחרי שתי הנדים ושחשתי שאני משתכר מתאווה. אחת מהן הבחינה שאני הולך אחריהן. הקטנה נתנה בי מבט נפחד ולחשה משהו לחברתה, שאף היא הסתכלה בי. היא העלתה העוויה של פחד על פניה, משכה את יד חברתה, ושתיהן חלו לפסוע במהירות. אני כבר לא יכולתי להינתק. על אף שפניהן הנבעתות שטפו אותי במים קרים, הוספתי ללכת אחריהן. הן היפנו כמה פעמים את מבטיהן אלי. לבסוף גררה האחת את חברתה, ושתיהן מצאו הצלה בכניסתן או מוטב במנוסתן, לבית קפה. נשארתי עומד כטיפש . מרוב כאב הלמתי באגרופי על הקיר ונמלטתי מהר מן המקום."
הרחוב ישראל ראבון הספריה החדשה

ישראל ראבון 1900-1943?42? סופר ומשורר יידיש יליד פולין. רוב ימיו התגורר בעיר לודז', ובספריו תיאר את העוני ששרר בה לפני מלחמת העולם השנייה. נרצח במחנות ההשמדה.

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השניה

מלון סבוי יוזף רות רומן מלחמתי

מלון סבוי מאת יוזף רות  הוצאת זמורה, מגרמנית יוסף שריג, 1992
HOTEL SAVOY JOSEPH ROTH-1924
הסיפור מסופר דרך מקרה של חייל אוסטרי שהיה שבוי בידי הרוסים ולאחר מסע מפרך מרוסיה הקרה הוא מגיע לאירופה לעיר שאת שמה אינו זוכר. הוא משתכן במלון שבו העשירים גרים בקומות התחתונות והעניים בעליונות. הווי המלון מספק לו דרך לבחון את חייו ואת חוסר תוכלת שבמלחמות ורעיונות פאשיסטים . 116 עמודים. אנחנו ממליצים לקרוא א "לאן תתגלגל,תפוחון?" ו"הרחוב" מאת ישראל ראבון.

"אני מגיע בעשר למלון סבוי. החלטתי לנוח כמה ימים, אולי שבוע, בעיר הזאת חיים קרובי משפחתי-הוריי היו יהודי רוסיה-אני רוצה להשיג כסף, כדי להמשיך את דרכי למערב. אני חוזר אחרי שהייתי שלוש שנים שבוי מלחמה, הייתי במחנה בסיביר ונדדתי דרך כפרים וערים כפועל, שכיר יום, שומר לילה, נושא מזוודות ושוליית אופים. אני לובש חולצה רוסית שמישהו נתןלי במתנה. מכנסים קצרים שירשתי מחבר לנשק ונעלים הטובות עדיין לשימוש, שמקורם איני זוכר עוד. לראשונה, אחרי חמש שנים, שוב עומד אני בשערי אירופה." עמוד 7

מלון סבוי יוף רות

יוזף רות 1894-1939שייך לחוג הסופרים האוסטרים היהודים שיצירתם ראתה אור בחלקה הראשון של המאה העשרים. יוזף רות שירת בצבא האוסטרי במלחמת העולם הראשונה. אחרי המלחמה התגורר בגרמניה. היה אחד מעורכי ה"פרנקפורט צייטונג'. שב לוינה ב-1933 וב-1936 ברח לפאריס. נדד הרבה, שתה הרבה ולא מים, ואמונותיו היו שונות: פעם דגל במונרכיה ובפעם אחרת משיכה לנצרות. בשנת 1939 נפטר בבית מחסה לעניים. עד היום לא ברורה סיבת מותו.
הבלוג ממליץ לכם לקרוא את ספריו של ליאו פרוץ, שטיפן היים, סטיפן צוויג.  מספריו של יוף רות בעברית: איוב. מארש ראדצקי. מלון סבוי. קברות הקפוצינים. בריחה ללא קץ. הנביא האילם. הלילה האלף ושניים. 

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם הראשונה

בריחה ללא קץ יוזף רות בשבי הרוסי מלחמת העולם ה-1

בריחה ללא קץ יוזף רות , הוצאת זמורה ,תרגם מגרמנית שלמה טנאי, 1992
DIE FLUCHT OHNE ENDE JOSEPH ROTH
בשבי הרוסי מלחמת העולם ה-1. קורותיו של פרנץ טונדה חייל אוסטרי שנשבה בשבי הרוסי ובעזרתו של חייל פולני הצליח להימלט ולהסתתר בחווה מבודדת עד לאביב 1916. עלילה מרתקת ומרגשת על השינוי התרבותי, חברתי ומדיני שעברה על אירופה עקב מלחמת העולם הראשונה. 173 עמודים
יוזף רות כותב בסגנון ישיר, ללא תיאןוריטבע ו'התפלספות'. ראה גם ספריו של ליאו פרוץ.

"בדרך חזרה החליף פעם אחת רכבת. הוא לא התעכב בשום מקום. הוא ראה בגרמניה רק תחנות רכבת, שלטים, לוחות פרסומת, כנסיות, את הפונדקים שבקרבת מסילת הברזל,את הרחובות השקטים והאפורים של הפרברים, ואת רכבת הפרברים, המזכירות בהמות עייפות, הנגררות בצעדים איטיים אל עבר האורווה. הוא ראה רק את הנוסעים המתחלפים, אדונים בודדים עם תיקים, לבושים במעילים מקוצצים, שהתבוננו בכל חלון פתוח במבטים בוחנים ותפסו מקום בהבעה חמורת סבר, כמו מבצר. הם נראו כאילו הם מצפים, נכונים לקרב, לאיזה אויב, שלא הגיע. ובינתיים הם מתכוננים לקראת מסע מלחמה, הממשמש ובא.." עמוד 81

בריחה ללא קץ

יוזף רות:1894-1939 אוסטרי, יליד גליציה. סופר ועיתונאי יהודי. נחשב כנציג חשוב של האינטליגנציה היהודית המתבוללת. ב-1916 הצטרף לצבא האוסטרי וישב מספר חודשים בשבי הרוסי(ראה ספריו-לאן תתגלגל תפוחון ובריחה לאין קץ).כשעלה היטלר לשלטון עזב את גרמניה ונדד ברחבי אירופה. התיישב בפאריס מ-1933 שם חי בעוני ומת משכרות. ראה ספרו הכמעט אוטוביוגרפי-איוב, רומן המשקף את ילדותו האומללה בקרב יהודי גליציה. מספריו של יוזף רות בעברית: איוב. מארש ראדצקי. מלון סבוי. קברות הקפוצינים. בריחה ללא קץ. הנביא האילם. הלילה האלף ושניים. 

השארת תגובה

מתויק תחת כללי

הנבל והאלון יו מסינגהם אנגליה במלחמה

הנבל והאלון יו מסינגהם, הוצאת עם עובד, 1947, תרגם אהרן אמיר, 283 עמודים.
בעיצומה של הקרב על בריטניה והתקופות ה'בליץ', מגיע  פרופסור לרפואה, יהודי ואשתו פליטה מאוסטריה ומשתקעים באחד הכפרים. בהתחלה, מקבלים תושבי הכפר המתפרנסים על חקלאות, בהבנה את הפליטים המבקשים מחסה. לאחר זמן קצר, כשהרופא מציע להם את יתרונות מקצועו ולרפא חולים, ולמנוע מחלות הם מתחילים להתנכר אליו. עד מהרה הוא מגלה את הסיבה. הם יהודים. ההתנכרות שלהם לרופא ואשתו, מחריפה והם נאלצים לעזוב. הספר יצא לאור מיד לאחר המלחמה בבריטניה ועורר שם רעש גדול, נסיונות הכחשה וכמעט הגשת תביעת דיבה אבל בסופו דבר הם נאלצו להביט במראה ולהודות בגילויי האנטישמיות הבריטית, ולמצער, בתקופת המלחמה.הנבל והאלון יו מסינגהם

בעמוד זה מובא ויכוח בין גבר לאשתו, מדוע הוא אינו עומד לצידו את הרופא היהודי, עמוד 89:
"לא, אין בדעתי לעשות דבר, אומר לך מדוע? נערתי היקרה, אין לי כל צורך לעשות דבר, הדוקטור אברהמס חופר את קברו במהירות רבה כל כך שאין איש צריך לסייע לו. אין אני מתנגד ליהוהודים, כידוע לך, אין לי שום דעות בעניין זה-ולכן יכול אני לומר דברים בלי שאיש יאשימוני במשפט קדום. הציגי לו ליהודי  בעיה, ואפשר ימצא את הפתרון הנכון. אבל יכולה את לבטוח כי ינסח אותו שלא כנכון. יכול יהודי לעשות את הדבר המוטעה בדרך המוטעית, או את הדבר הנכון בדרך הנכונה-לעולם אין להעלות על הדעת שיעשה את הדבר המוטעה או את הדבר הנכון בדרך הנכונה. הדוקטור אברהמס איננו יוצא מן הכלל. אפשר לסמוך עליו שישים עצמו חמור. יכול אני כמובן לעזור לו בכך, אבל מסתבר שלא יהיה לי כל צורך לעשות כן. אדרבא, מעוניין אני ביותר כי ירגיש הדוקטור אברהמס כי רוחשים אנו אליו טוב, עדיין תכניותי אתי ביחס למשקו של בול, ואם ימצא הדוקטור אברהמס  שמוטב לו לעזוב את מנדון(שם הכפר) הרי תיחסך טרחה רבה-ואין צורך לומר הוצאות-אם יבוא ויצעיולי רצונו. אין נחיצות בכך שניראה כנוקטים עמדה. אשר על כן חייב אני לבקשך להיות אדיבה במיוחד אם יבוא הדוקטור פעם לבקרנו.."

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם השניה

החייל האמיץ שווייק מאת ירוסלב האשק: הסוף של אוסטרו-הונגריה

החייל האמיץ שווייק ירוסלב האשק הוצאת זמורה,תרגום רות בונדי וחיים איזק, 1980, שני כרכים, 672 עמודים.

רומן סאטירי, צ'כי, ובמרכזו סוחר כלבים שעושה רושם כמטומטם אבל מסתבר בהמשך שהוא פיקח יותר מכל הגנרלים וראשי הממשלות. שווייק יוצא מביתו ערב מלחמת העולם הראשונה לשדה הקרב, ואנחנו נעקוב אחרי עלילותיו המשעשעות המציגות את כל המלחמות  כשפיכת דם ללא תועלת.

החייל האמיץ שווייק יצא בקובץ סיפורים בחוברות שהאשק כתב בשנת 1911 וחלקם כאשר היה שבוי  בידי הרוסים. את הספר אייר יוזף לאדה. הספר הוסרט בשתי גרסאות אחת מהן צ'כית.
"בצד ימין ליד הגורן, נראו תותחים יוריםלעבר חפירות האויב לאורך הכביש, שעליו נסע הוא במכוניתו. בצד שמאל עמד בית שממנו ירו בה בשעה שהאויב ניסה לפרוץ את הדלת בקתות רובים. בצד הכביש עלה בלהבות מטוס של האויב. באופק נראו פרשים וכפרים בוערים. אחר כך היו יריות של פלוגה קרבית על תלולית שממנה המטירו מכונות יריה אש אל האויב. חפירות האויב השתרעו למרחוק לאורך הכביש. והנהג הוסיף לנסוע אתו על הכביש לקראת האויב. בשפופרת קרא בקול לנהג: , אינך יודע לאן אנחנו נוסעים? הרי שם האויב."
"אדוני הגנרל, זאת הדרך הטובה. הכביש תקין. בדרכים הצדדיות לא יחזיקו הצמיגים מעמד."
ככל שהתקרבו אל עמדות האויב, גברה האש. פגזים העיפו את העפר בתעלות מזה ומזה לשדרות עצי השזיפים…" מתוך עמוד 443.

החייל האמיץ שווייק מאת ירוסלב האשק

החייל האמיץ שווייק מאת ירוסלב האשק

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם הראשונה