תגית: איטליה

בנתיבי קומנדו מאת צבי סווט חייל עברי במלחמת העולם השנייה

בנתיבי קומנדו מאת צבי סווט, הוצאת מערכות, 1967.

סיפורו של חיי עברי במלחמת העולם השנייה, יחידת קומנדו פציעתו במערכה על איטליה ותהליך שיקומו. 350 עמודים. צבי סווט נפצע קשה במלחמת העולם השנייה ורגליו נקטעו והוא הצליח אפילו לצלם אותן שיראו עד כמה פציעתו קשה. ראה ספרו באתר: עוד נצחון כזה
בנתיבי קומנדו צבי סווט עוד נצחון כזה צבי סווט

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם השניה

שלושת צבעי הזמן מאת אנאטולי וינוגראדוב נפוליון פולש לרוסיה

שלושת צבעי הזמן מאת אנאטולי וינוגראדוב נפוליון פולש לרוסיה. שלושת צבעי הזמן לפי סטנדאל: הזמן, האדם והיוצר.  תיאור ספרותי מדהים, מרשים ביותר של פלישת נפוליון לרוסיה ושריפת מוסקבה דרך סיפורו המרתק של הסופר סטנדאל. שלושה כרכים. הסופר שימש כקצין מנהלה ואספקה בצבא נפוליון. מארי-אנרי בייל סופר צרפתי,  1842-1783 . הצטרף לצבא נפוליאון.  נחשד בהשתייכות לתנועת הקרבונרים(אגודה חשאית של מתנגדי המשטר שפעלה באיטליה), ונאלץ לעזוב את איטליה.

 

לקחי השתתפותו ורשמיו ממלחמות נפוליון שימשו תפקיד חשוב בעיצוב דמותו של ז'וליאן סוֹרֶל, גיבור הרומן החשוב שלו "האדום והשחור"
 מנזר פרמה סטנדל תרגום יונתן רטוש הוצאת זמורה  האדום והשחור סטנדל הוצאת מזרחי מנזר פרמה סטנדאל הוצאת כרמל מצרפתית אירית עקרבי ארמאנס  

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמות נפוליון, רוסיה, רוסיה נגד צרפת

הפרנס מאת סילבאנו ארייטי שואת יהודי איטליה , קהילת פיזה

הפרנס מאת סילבאנו ארייטי הנאצים באיטליה.  ג'וזפה פארדו רוקס היה הפרנס של קהילת פיזה עד שנרצח כמו יהודים רבים אחרים מקהילתו בידי הנאצים בקייץ 1944. הפרנס שהיה ידוע בלמדנותו ובעושר תרבותי כמו גם נדיבותו כלפי יהודים ולא יהודים, זכה עקב כך לכבוד מצד בני קהילתו ואנשי פיזה בכלל. עם זאת, על כל מהלך חייו העיבה מחלת נפש מסתורית, שבסופו של דבר אילצה אותו להישאר מסוגר בביתו ומנעה ממנו להימלט מאימת הנאצים. המחבר, סילבאנו ארייטי הכיר בצעירותו את פארדו שהתגורר בבית מפואר לא הרחק מביתו שלו. בשנת 1939, ביותו בן 24, נסע ארייטי לארצות הברית, שם הפך לפסיכיאטר ידוע שספריו זכו לפרסים שונים. יחד עם הזכרונות של ילדותו המאושרת בפיזה, נשא איתו ארייטי הצעיר לארצות הברית את החלום הכמוס לשוב יום אחד לעיר הולדתו כפסיכיאטר ולרפא את הפרנס הנערץ עליו. במקום זאת, העניק לנו ארייטי ספר מרתק שלא רק מציב יד לנשמתו של הפרסנ  ולרוחה הנאורה של קהילת פיזה, אלא אף מאיר באור חדש את האימה החשכה האופפת את תקופת הכיבוש הנאצים והשואה. 142 עמודים
הפרנס

השארת תגובה

מתויק תחת שואת היהודים

מי הוא הבוגד מאת מייקל ג'ילברט מחנה שבויים בריטי באיטליה

מי הוא הבוגד מאת מייקל ג'ילברט, הוצאת מזרחי, 1964, תרגם ע.טלמור
THE DANGER WITHIN BY MICHEAL GILBERT
מחנה שבויים בריטי באיטליה. השבויים הבריטים מתכננים בריחה באמצעות מנהרות אולם מנהרות אלו לא היו שגרתיות כמו במחנות אחרים. הם תוכננו בגאונות!אבל פתאום נדמה היה לשבויים כי השומרים מתעתעים בהם. באחד הימים מגלים החופרים כי התמוטט גג המנהרה שלהם, ובין החורבות מתגלה גופת אדם. מה קרה? מי נכנס למנהרה ללא ידיעת האחרים?האם בגד אחד השבויים?ואם כן-מי הוא הבוגד? זהו רומן מתח מיוחד ביותר המשלב גם מתח וגם סיפור מרתק על רקע המלחמה עקובת הדם באירופה. 186 עמודים
מי הוא הבוגד מייקל ג'ילברט

השארת תגובה

מתויק תחת צרפת במלחמת העולם השניה

הפאשיסט (הקונפורמיסט) מאת אלברטו מוראביה

הפאשיסט (הקונפורמיסט) אלברטו מורביה, הוצאת כתבים, תרגם מאיטלקית א.שן ארי 1953, 265 עמודים.

IL Conformista Alberto Moravia
מרצ'לו הוא בחור טוב, עוזר לאנשים, מחפש תשומת לב, ורוצה להיות כמו כולם. להיות כמו כולם באיטליה של בניטו מוסוליני, פירושו להיות חבר במפלגה הפאשיסטית.  הוא מאמץ לעצמו את עקרונות האידיאולוגיה הפאשיסטית, ואת הקודים שלה. עכשיו הוא כמו כולם, הוא מקובל. ובכדי להמשיך להיות מקובל, הוא מלשין על קואדרי, המורה האהוב שלו שמוצא להורג בשל כך, הוא מסגיר את החבר הטוב ביותר שלו ואת אשתו שנרצחים מול עיניו. מה התירוץ שלו? מה התירוץ של כל פאשיסט? של כל אחד שמסכים בעינים עצומות להתחבר לכוח הרודני? האם מרצ'לו עבר התעללות מינית בילדות? האם הוא עצמו יהפוך לרוצח? מה יהיה בסופו של אחד כזה שרצה להיות כמו כולם? קונפורמיסט? ספר חזק ומטלטל המביא את ימי האימה של איטליה בשנות העשרים של המאה העשרים. התקופה התאפיינה ברצח מתנגדי המשטר, שלילת זכויות העובדים, זכויות אדם בסיסיות. יחד עם זאת, יצאה איטליה למלחמות תוקפניות ביון, אתיופיה ואלבניה והתחברה לגרמניה הנאצית.

"בשעה זו כבר נוסע קואדרי בכבישי צרפת, ואחריו אורלנדו וחבר מרעיו..בזאת נסתיים ביקורו בפאריז. נסתיים, שמשום שבמותו של קואדרי הושלמה אותה תקופה בחייו, שבה ביקש בכל דרך שהיא להסיר עצמו את נטל הבדידות והסטייה שהטיל עליו מותו של לינו. הוא הצליח בכך במחיר הפשע, או ליתר דיוק, במחירו של מעשה שיכול היה להיות פשע, אילולא ידע להצדיקו ולשוות לו משמעות. עד כמה שהדבר נוגע לו לעצמו, היה בטוח שלא תחסר לו הצדקה למעשה זה. כבעל טוב, כאב טוב, כאזרח טוב, עתיד הוא לראות את חייו מקבלים לאט לאט, אך בהתמדה את השלמות אשר חסרו עד עכשיו. וגם זאת תודות למותו של קואדרי המונע ממנו, אחת ולתמיד כל אפשרות של נסיגה. כך איפה, יבטל מותו של קואדרי את מותו של לינו, שהיה מקור ושורש לטרגדיה הקודרת שלו. כשם שבימים עברו היתה הקרבת קרבן אדם חף מפשע מכפר על מעשה פשע קודם. אולם לא הוא לבדו מעורב בעניין זה: הצידוק לחייו שלו ולמותו של קואדרי אינו תלוי בו בלבד. עכשיו, הרהר, חייבים גם האחרים לעשות את שלהם, אחרת אוותר לבדי ודמו של האיש על ראשי. הוא ידע היטב שהאחרים פירושם הממשלה, שהסכים לשרתה ברצח זה. המשטר החברתי המוצא את ביטויו באותה ממשלה, והעם עצמו מקבל עליו את שלטונה של אותו משטר. לא די  בכך שיאמר:"אני את חובתי מילאתי.. פעלתי כפי שפעלתי משום שנצטוויתי לכך." צידוק זה יספיק אולי לסוכן אורלנדו, אולם לא לו, למרצ'לו. לו דרושה הצלחתה המלאה של אותה הממשלה, של אותו משטר חברתי, של אותו עם: ולא רק הצלחה כלפי חוץ. כי אם גם כלפי פנים. רק כך יהפך פשע רגיל לצעד חיובי בכיוון הדרוש. במילים אחרות, כאן צריך להתחולל, באמצעות כוחות שאינם תלויים בו, שינוי ערכים שלם. העוול חייב להיפך לצדק. הבגידה לגבורה. המוות לחיים. כאן ראה צורך לתת ביטוי למצבו במילים קשות וסרקסטיות. הוא אמר בליבו בקרירות:"אם יכשל הפאשיזם, אם כל אותם נבלים הלא יוצלחים והטיפשים ברומא יוליכו את העם האיטלקי לחורבן, לא אהיה אלא רוצח עלוב, " אולם מיד תיקן את עצמו במחשבתו:"עם כל זאת, בהיות פני הדברים כפי שהינם, לא יכולתי לנהוג אחרת." עמוד 224.

אלברטו מוראביה שמו האמיתי אלברטו פינצ'רלי. 1907-1990 סופר איטלקי. בספרו הראשון 'האדישים' תקף את דמות האם האיטלקיה וחולל סערה ספרותית באיטליה. היה מראשוני האינטלקטואלים שמתחו ביקורת קשה על הפאשיזם. ספריו המאוחרים יותר דנים בניכור, בתיסכול הקיומי ובתיפלות יחסי המין. ראה מספריו: האישה מרומא, שתי נשים, הפאשיסט, סיפורים אירוטיים.

הפאשיסט הוסרט על ידי ברנרדו ברטלוצ'י עם ז'אן לואי טרינטיניאן, סרט מומלץ ביותר ומרגש.
הקונפורמיסט  הסרט

השארת תגובה

מתויק תחת איטליה הפאשיסטית

שנה אחת של מלחמה אמיליו לוסו הוצאת שוקן

שנה אחת של מלחמה אמיליו לוסו הוצאת שוקן תרגם מאיטלקית ארנו בר. 2000. 202 עמודים.
Emilio Lussu Un Anno Sull Altipiano
איטליה הפשיסטית
מחבר הספר אמיליו לוסו השתתף במלחמת העולם הראשונה-שנה אחת בלבד. זה היה מספיק לו על מנת להביא בספר מצמרר זה את זיכרונותיו. התיאורים נמסרים ללא מטאפורות, ללא 'קישוטים' רגשיים. ישר ולעניין!אמיליו לוסו שירת ברמת אזיאגו באיטליה בין יוני 1916 ליולי 1917. טירוף ואכזריות אל מול גילויים של מוסר והצלה. קטעים הומוריסטיים שיכולים לקרות אך ורק במלחמות וקטעים מזעזעים של שפיכות דם מיותרת. ספר אנטי -מלחמתי אדיר. אחת היצירות החשובות ביותר של הספרות האיטלקי על מלחמת העולם הראשונה.

"הרבה אירועים מימי המלחמה פרחו מזכרוני, אבל את הרגע הזה לא אשכח לעולם. ראיתי את ידידי מחייך, מעשן ומחייך. מן העמדה שממול יצאה ירייה בודדת. הוא הרכין ראשו, הסיגריה נותרה דבוקה לשפתיו, ומתוך כתם אדום שפרח על מצחו זלג חוט אדום של דם. אספתי את גופתו.
בלילה יצאנו להניח את צינורות הנפץ. במפקדת הפלוגה מצאנו עשרה צינורות, שנערמו כמו גזעי עצים. היינו אמורים לפוצץ את כולם. הקצינים בחדשים לא ידעו כיצד משתמשים בהם, המשימה הוטלה עלי ועל סגן סנטיני. יציאה בלילה בשטח מכוסה צמחייה, והנחה של צינורות נפץ מתחת לגדרות התיל של האויב: זו משימה קלה מאוד בשביל מי שרגיל לצאת לסיורים. גם אם יכלו לפתוח עלינו באש מעמדות האויב, הסכנה היתה מזערית. אבל דרושים עצבים חזקים" עמוד 72.
אמיליו לוסו 1975-1890 נולד בסרדיניה. שירת במלחמת העולם הראשונה כקצין חיל רגלים וזכה לעיטורים. לאחר המלחמה פנה לפוליטיקה ונבחר לפרלמנט האיטלקי. עקב פעילותו האנטי-פשיסטית נאסר והוגלה. במלחמת העולם השניה הנהיג תנועת פארטיזנים, היה חבר הסנאט האיטלקי.

תגיות: איטליה, פאשיזם, בניטו מוסוליני, מלחמת החפירות, חזית הבלקן, אוסטרו-הונגריה, קרב אסיאגו. סרביה. ארמנדו דיאז.ב

השארת תגובה

מתויק תחת איטליה הפאשיסטית, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השניה

שתי נשים אלברטו מוראביה איטליה הפשיסטית

שתי נשים אלברטו מורביה הוצאת דורה. במלחמת העולם השניה. אם ובתה, שלמדו בצורה טראגית ואכזרית את מוראות המלחמה. מסתבר לנשים האיטלקיות שהאויב האמיתי שלהן הוא לא רק הגרמני אלא השכן או חייל איטלקי שעבר בעירן. הן נמלטות לדרום והדרומיים ברחו לצפון. בתיהם נהרסו. המדים הוחלפו. של הפשיסטים במדים הנאציים. ואז מגיעים האמריקאים, אחריהם הבריטים וכל צבא משאיר את חותמו לטוב ולרע על המקומיים ועל שתי הנשים, האם ובתה. בנות הברית שפלשו לאיטליה והתקיפו את מונטה קאסינו-היו מורכבים ממספר צבאות ביניהן הצבא הצרפתי שהיה מורכב בעצמו מיחידות מרוקאיות שגייס דה גול. מקרי האונס שביצעו חלק מהיחידות האלה הגיעו לדיון פומבי בבתי המשפט באיטליה ובצרפת מיד לאחר המלחמה(מספר מקרי האונס הגיע לאלפים). בזמן המלחמה-שילח אותם דה גול לשמור על סדר בערים מרוקאיות באפריקה. כמו כן, ברחבי איטליה כמו בכל אירופה, היו מסעות הפליטים התרחשו בעיקר ברכבות. רכבות לצפון ורכבות לדרום. אם נערה צעירה עלתה לרכבת ולא היה בידה 'רישיון לנסוע צפונה או דרומה' היתה מורדת מהרכבת ונותרת לבדה בתחנה, ללא הגנה. וכך, במקרה אחד, מציע חייל ארצישראלי לנערה בודדה מחסה בבית מלון ולהכין לה 'רישון לנסיעה' בעוד יום או מיומיים. הפליטות חסרות ישע וכל אחד מהפליטות בילו כל אחת בתורה במיטתו של החייל. למחרת, היה מוסר לפליטה נייר עם כל מיני חותמות ואפילו בעברית והיא ידעה היטב כי בתחנה הבאה עליה להתייצב אצל המפקח הראשי-צבאי שהוא בעצם חבר של אותו חייל ולהציג בפניו את 'הרישיון' ושוב עליה לעבור במיטה של אחר. פליטה שיצאה מנאפולי למילאנו יכלה לאסוף, בדרך זו, המלצות אנאטומיות הכתובות על הרישון שלו ידעה מה כתוב שם היתה מתעלפת מבושה או שחוצה את איטליה ברגל. כדברי מוראביה עצמו:"מלחמה היא מלחמה, מה לעשות.."בסיפור זה, הצבא אינו מופיע כמעט. העם, הוא שהפך לצבא. היה סרט מצויין עם סופיה לורן. 231 עמודים מצמררים.

"יום אחד שב והופיע אצלנו הקברן שהביא, בשעתו, את טומאסינו לקבורה. סובב היה בהרים וסוחר במצרכי מזון. בחור זה הביא לנו ידיעות חדשות על המלחמה. הוא סיפר, שבעיר אחת ברוסיה, סטאלינגראד, נחלו הגרמנים מפלה איומה. הרוסים לקחו בשבי ארמיה שלמה עם כל הגנרלים  והיטלר פקד על נסיגה. לדבריו, …המלחמה היא שאלה של כמה ימים..ידיעה זו הפיחה שמחה בקרב הפליטים אבל לא בין האיכרים. חלק גדול של הגברים תושבי סנטה אופמיה אשר גוייסו לצבא, נמצאו באותה סטאלינגראד, ואף שלחו מכתבים משם. רבות מהנשים חרדו עכשיו לחיי בעליהן ואחיהן ובצדק!משום שכפי שנודע לאחר מכן, איש מהם לא ניצל." עמוד 166
אלברטו מורביה (פינצ'לר):1907-1990. סופר איטלקי אלברטו מוראביה היה מראשוני האינטלקטואלים שמתחו ביקורת קשה על הפשיזם ואת החברה הבורגנית (בספרו המצוין-הקונפורמיסט(הפאשיסט)). ספריו המאוחרים יותר דנים בניכור, בתסכול הקיומי ובתיפלות יחסי המין:'האישה מרומא', אדישים, שתי נשים, סיפורים אירוטיים, מותה של האהבה(הבוז)
שתי נשים אלברטו מורביה הוצאת דורה
מלחמת העולם השניה, איטליה, הפאשיזם, בניטו מוסוליני, חייל ארצישראלי, הרכבות, המחתרת, סטלינגרד, הצבא האדום, פליטי מלחמה, הצבא הסובייטי

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם השניה