תגית: בניטו מוסוליני

כזבי הלילה ג'זואלדו בופאלינו תרגם גיא שילוני הפאשיזם באיטליה

כזבי הלילה ג'זואלדו בופאלינו תרגם גיא שילוני, 1994
LE  MENZOGNE DELLA NOTTE BY GESUALDO BUFALINO  1988
מצודה הנמצאת בלב אי, מרוחק מהיבשה.  במצודה זו כלואים מתנגדי המשטר הפאשיסטי, מהפכנים, אינטלקטואלים ופושעים. רק המהפכנים ומתנגדי המשטר מוצאים להורג. ערב אחד לפני הוצאה להורג של ארבעה מהפכנים מציע להם המושל הצעה שקשה לסרב לה: לנידונים יש דווקא דרך אחרת מפתיעה ביותר כאשר מספר שעות קטן מעשר עומדים בינם לבין עמוד התלייה. ספר מבריק, מצמרר, אבל מפתיע בסגנון הישיר, ובפיתולי העלילה. 165 עמודים ישר ולעניין עד לעמוד האחרון שסוטר על לחיו של הקורא! שום דבר בספר לא מכין אותך לסוף.
עמוד 154:
"ברגע שבו נכנסה כיתת היורים שתפסו את ארבע כנפות החדר, גילו ארבעת האסירים בזיכרונם כמו בהבזק, את סודו של אותו 'קול. אך האיש כבר שחרר במהירות את מצחו מן התחבושות המזויפות. פאה נכרית סבוכה, נשיית למדי, נפלה לרגליו יחד עם האיספלנית האחרונה, והתירה לקרחת מיוזעת לצוף בין שמנוניות האיפור, ולעין הסומא התירה שתיחשף. ואז זיהו הסטודנט, הבארון, החייל והמשורר, תחת התחבושות שהותירו הבדים שפוזרו את פרצופו של.."
כזבי הלילה ג'זוואלדו בופאלינו

השארת תגובה

מתויק תחת איטליה הפאשיסטית, מלחמת האזרחים בארצות הברית, מלחמת האזרחים בסודן, מלחמת האזרחים בקונגו, מלחמת האזרחים בקמבודיה

לחם ויין איניאציו סילונה איטליה הפאשיסטית

לחם ויין איניאציו סילונה, הוצאת זמורה, תרגם עזריאל אוכמני, 1985, 389 עמודים.
VINO E PANE  Ignazio Silone

מהפכן אינטלקטואל בשם פייטרו חוזר בחשאי לאיטליה הפאשיסטית אחרי שנים ארוכות של גלות לנסות ולהמריד את העם. פייטרו מסתתר ומתחפש לכומר ומשוטט בין הכפרים העניים ומנסה לדבר על ליבם של הכפריים הבורים. כשאיטליה פולשת לאתיופיה פייטרו מותש וחולה, קרוב לאבד כל תקווה ודווקא אז הוא מגלה נערה צעירה בשם קריסטיניה שהולכת אחריו במדבריות שלג ושם נשמעת רק ילל הזאבים המריחים דם והמרדף הפאשיסטים אחריו רק מתחיל. תיאור יוצא מן הכלל ונדיר ביותר בספרות על הצדק והחמלה, על חיי האיכרים, על אמונותיהם, מורשתם, אגדותיהם ועוד. לחם ויין הוא ספר חובה בסרות ההומאנית קלאסית העולמית. הספר נאסר לפרסום באיטליה במשך שנים רבות.

באמצע שיעור, המורה מנסה לשכנע את תלמידיה כי הממשלה הפאשיסטית עושה רק טוב לאיכרים:
"מהפכת החקלאים שיחררה את הארץ מן הסכנה הקומוניסטית, אך סכנה זו עדיין קיימת, והממשלה עומדת על המשמר."
"מי הם הקומוניסטים?" שואל פראנצ'סקו.
המורה נחלצה.
"הקומוניסטים הם נוכלים הם מתקבצים בלילות במאורות עם העבריינים שבפרברי הכרכים. כדי להיות קומוניסטים חייב אדם לבוז לצלב, לירוק עליו ולידור נדר לאכול בשר ביום השישי הגדול." המורה מוסיפה עוד כמה פרטים מהמצע של הקומוניסטים אשר לשמעם מסתמרות שערותיהם של התלמידים."

איניאציו סילונה  הוא שמו הבדוי של סקונדר טראנקוויל, 1900-1978. הוא ימץ שם זה מחפשש שמשפחתו תיפגע עקב פעילותו הפוליטית. סילונה היה משתתף פעיל בניסונות להקל מסבלות האיכרים, דרך שהובילה אותו אל ההתנגדות חשאית לשלטון הפאשיסטים באיטליה ולבסוף אל הגלות בשווייץ. ב-1931 ניתק את קדשריו עם המפלגה הקומונסיטת מסיבות שאחר כך תיאר בספר של ארתור קסטלר 'האל שהכזיב' אך לא חדל ממאבקו נגד כוחות הדיכוי וכתב בגלות את הספרים שהוציאו לו שם עולמי. לאחר השחרור חזר סילונה לאיטליה ונש חבר באסיפה הלאומית האיטלקית.

תגובה אחת

מתויק תחת איטליה הפאשיסטית

הפאשיסט (הקונפורמיסט) מאת אלברטו מוראביה

הפאשיסט (הקונפורמיסט) אלברטו מורביה, הוצאת כתבים, תרגם מאיטלקית א.שן ארי 1953, 265 עמודים.

IL Conformista Alberto Moravia
מרצ'לו הוא בחור טוב, עוזר לאנשים, מחפש תשומת לב, ורוצה להיות כמו כולם. להיות כמו כולם באיטליה של בניטו מוסוליני, פירושו להיות חבר במפלגה הפאשיסטית.  הוא מאמץ לעצמו את עקרונות האידיאולוגיה הפאשיסטית, ואת הקודים שלה. עכשיו הוא כמו כולם, הוא מקובל. ובכדי להמשיך להיות מקובל, הוא מלשין על קואדרי, המורה האהוב שלו שמוצא להורג בשל כך, הוא מסגיר את החבר הטוב ביותר שלו ואת אשתו שנרצחים מול עיניו. מה התירוץ שלו? מה התירוץ של כל פאשיסט? של כל אחד שמסכים בעינים עצומות להתחבר לכוח הרודני? האם מרצ'לו עבר התעללות מינית בילדות? האם הוא עצמו יהפוך לרוצח? מה יהיה בסופו של אחד כזה שרצה להיות כמו כולם? קונפורמיסט? ספר חזק ומטלטל המביא את ימי האימה של איטליה בשנות העשרים של המאה העשרים. התקופה התאפיינה ברצח מתנגדי המשטר, שלילת זכויות העובדים, זכויות אדם בסיסיות. יחד עם זאת, יצאה איטליה למלחמות תוקפניות ביון, אתיופיה ואלבניה והתחברה לגרמניה הנאצית.

"בשעה זו כבר נוסע קואדרי בכבישי צרפת, ואחריו אורלנדו וחבר מרעיו..בזאת נסתיים ביקורו בפאריז. נסתיים, שמשום שבמותו של קואדרי הושלמה אותה תקופה בחייו, שבה ביקש בכל דרך שהיא להסיר עצמו את נטל הבדידות והסטייה שהטיל עליו מותו של לינו. הוא הצליח בכך במחיר הפשע, או ליתר דיוק, במחירו של מעשה שיכול היה להיות פשע, אילולא ידע להצדיקו ולשוות לו משמעות. עד כמה שהדבר נוגע לו לעצמו, היה בטוח שלא תחסר לו הצדקה למעשה זה. כבעל טוב, כאב טוב, כאזרח טוב, עתיד הוא לראות את חייו מקבלים לאט לאט, אך בהתמדה את השלמות אשר חסרו עד עכשיו. וגם זאת תודות למותו של קואדרי המונע ממנו, אחת ולתמיד כל אפשרות של נסיגה. כך איפה, יבטל מותו של קואדרי את מותו של לינו, שהיה מקור ושורש לטרגדיה הקודרת שלו. כשם שבימים עברו היתה הקרבת קרבן אדם חף מפשע מכפר על מעשה פשע קודם. אולם לא הוא לבדו מעורב בעניין זה: הצידוק לחייו שלו ולמותו של קואדרי אינו תלוי בו בלבד. עכשיו, הרהר, חייבים גם האחרים לעשות את שלהם, אחרת אוותר לבדי ודמו של האיש על ראשי. הוא ידע היטב שהאחרים פירושם הממשלה, שהסכים לשרתה ברצח זה. המשטר החברתי המוצא את ביטויו באותה ממשלה, והעם עצמו מקבל עליו את שלטונה של אותו משטר. לא די  בכך שיאמר:"אני את חובתי מילאתי.. פעלתי כפי שפעלתי משום שנצטוויתי לכך." צידוק זה יספיק אולי לסוכן אורלנדו, אולם לא לו, למרצ'לו. לו דרושה הצלחתה המלאה של אותה הממשלה, של אותו משטר חברתי, של אותו עם: ולא רק הצלחה כלפי חוץ. כי אם גם כלפי פנים. רק כך יהפך פשע רגיל לצעד חיובי בכיוון הדרוש. במילים אחרות, כאן צריך להתחולל, באמצעות כוחות שאינם תלויים בו, שינוי ערכים שלם. העוול חייב להיפך לצדק. הבגידה לגבורה. המוות לחיים. כאן ראה צורך לתת ביטוי למצבו במילים קשות וסרקסטיות. הוא אמר בליבו בקרירות:"אם יכשל הפאשיזם, אם כל אותם נבלים הלא יוצלחים והטיפשים ברומא יוליכו את העם האיטלקי לחורבן, לא אהיה אלא רוצח עלוב, " אולם מיד תיקן את עצמו במחשבתו:"עם כל זאת, בהיות פני הדברים כפי שהינם, לא יכולתי לנהוג אחרת." עמוד 224.

אלברטו מוראביה שמו האמיתי אלברטו פינצ'רלי. 1907-1990 סופר איטלקי. בספרו הראשון 'האדישים' תקף את דמות האם האיטלקיה וחולל סערה ספרותית באיטליה. היה מראשוני האינטלקטואלים שמתחו ביקורת קשה על הפאשיזם. ספריו המאוחרים יותר דנים בניכור, בתיסכול הקיומי ובתיפלות יחסי המין. ראה מספריו: האישה מרומא, שתי נשים, הפאשיסט, סיפורים אירוטיים.

הפאשיסט הוסרט על ידי ברנרדו ברטלוצ'י עם ז'אן לואי טרינטיניאן, סרט מומלץ ביותר ומרגש.
הקונפורמיסט  הסרט

השארת תגובה

מתויק תחת איטליה הפאשיסטית

שנה אחת של מלחמה אמיליו לוסו הוצאת שוקן

שנה אחת של מלחמה אמיליו לוסו הוצאת שוקן תרגם מאיטלקית ארנו בר. 2000. 202 עמודים.
Emilio Lussu Un Anno Sull Altipiano
איטליה הפשיסטית
מחבר הספר אמיליו לוסו השתתף במלחמת העולם הראשונה-שנה אחת בלבד. זה היה מספיק לו על מנת להביא בספר מצמרר זה את זיכרונותיו. התיאורים נמסרים ללא מטאפורות, ללא 'קישוטים' רגשיים. ישר ולעניין!אמיליו לוסו שירת ברמת אזיאגו באיטליה בין יוני 1916 ליולי 1917. טירוף ואכזריות אל מול גילויים של מוסר והצלה. קטעים הומוריסטיים שיכולים לקרות אך ורק במלחמות וקטעים מזעזעים של שפיכות דם מיותרת. ספר אנטי -מלחמתי אדיר. אחת היצירות החשובות ביותר של הספרות האיטלקי על מלחמת העולם הראשונה.

"הרבה אירועים מימי המלחמה פרחו מזכרוני, אבל את הרגע הזה לא אשכח לעולם. ראיתי את ידידי מחייך, מעשן ומחייך. מן העמדה שממול יצאה ירייה בודדת. הוא הרכין ראשו, הסיגריה נותרה דבוקה לשפתיו, ומתוך כתם אדום שפרח על מצחו זלג חוט אדום של דם. אספתי את גופתו.
בלילה יצאנו להניח את צינורות הנפץ. במפקדת הפלוגה מצאנו עשרה צינורות, שנערמו כמו גזעי עצים. היינו אמורים לפוצץ את כולם. הקצינים בחדשים לא ידעו כיצד משתמשים בהם, המשימה הוטלה עלי ועל סגן סנטיני. יציאה בלילה בשטח מכוסה צמחייה, והנחה של צינורות נפץ מתחת לגדרות התיל של האויב: זו משימה קלה מאוד בשביל מי שרגיל לצאת לסיורים. גם אם יכלו לפתוח עלינו באש מעמדות האויב, הסכנה היתה מזערית. אבל דרושים עצבים חזקים" עמוד 72.
אמיליו לוסו 1975-1890 נולד בסרדיניה. שירת במלחמת העולם הראשונה כקצין חיל רגלים וזכה לעיטורים. לאחר המלחמה פנה לפוליטיקה ונבחר לפרלמנט האיטלקי. עקב פעילותו האנטי-פשיסטית נאסר והוגלה. במלחמת העולם השניה הנהיג תנועת פארטיזנים, היה חבר הסנאט האיטלקי.

תגיות: איטליה, פאשיזם, בניטו מוסוליני, מלחמת החפירות, חזית הבלקן, אוסטרו-הונגריה, קרב אסיאגו. סרביה. ארמנדו דיאז.ב

השארת תגובה

מתויק תחת איטליה הפאשיסטית, מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השניה

שתי נשים אלברטו מוראביה איטליה הפשיסטית

שתי נשים אלברטו מורביה הוצאת דורה. במלחמת העולם השניה. אם ובתה, שלמדו בצורה טראגית ואכזרית את מוראות המלחמה. מסתבר לנשים האיטלקיות שהאויב האמיתי שלהן הוא לא רק הגרמני אלא השכן או חייל איטלקי שעבר בעירן. הן נמלטות לדרום והדרומיים ברחו לצפון. בתיהם נהרסו. המדים הוחלפו. של הפשיסטים במדים הנאציים. ואז מגיעים האמריקאים, אחריהם הבריטים וכל צבא משאיר את חותמו לטוב ולרע על המקומיים ועל שתי הנשים, האם ובתה. בנות הברית שפלשו לאיטליה והתקיפו את מונטה קאסינו-היו מורכבים ממספר צבאות ביניהן הצבא הצרפתי שהיה מורכב בעצמו מיחידות מרוקאיות שגייס דה גול. מקרי האונס שביצעו חלק מהיחידות האלה הגיעו לדיון פומבי בבתי המשפט באיטליה ובצרפת מיד לאחר המלחמה(מספר מקרי האונס הגיע לאלפים). בזמן המלחמה-שילח אותם דה גול לשמור על סדר בערים מרוקאיות באפריקה. כמו כן, ברחבי איטליה כמו בכל אירופה, היו מסעות הפליטים התרחשו בעיקר ברכבות. רכבות לצפון ורכבות לדרום. אם נערה צעירה עלתה לרכבת ולא היה בידה 'רישיון לנסוע צפונה או דרומה' היתה מורדת מהרכבת ונותרת לבדה בתחנה, ללא הגנה. וכך, במקרה אחד, מציע חייל ארצישראלי לנערה בודדה מחסה בבית מלון ולהכין לה 'רישון לנסיעה' בעוד יום או מיומיים. הפליטות חסרות ישע וכל אחד מהפליטות בילו כל אחת בתורה במיטתו של החייל. למחרת, היה מוסר לפליטה נייר עם כל מיני חותמות ואפילו בעברית והיא ידעה היטב כי בתחנה הבאה עליה להתייצב אצל המפקח הראשי-צבאי שהוא בעצם חבר של אותו חייל ולהציג בפניו את 'הרישיון' ושוב עליה לעבור במיטה של אחר. פליטה שיצאה מנאפולי למילאנו יכלה לאסוף, בדרך זו, המלצות אנאטומיות הכתובות על הרישון שלו ידעה מה כתוב שם היתה מתעלפת מבושה או שחוצה את איטליה ברגל. כדברי מוראביה עצמו:"מלחמה היא מלחמה, מה לעשות.."בסיפור זה, הצבא אינו מופיע כמעט. העם, הוא שהפך לצבא. היה סרט מצויין עם סופיה לורן. 231 עמודים מצמררים.

"יום אחד שב והופיע אצלנו הקברן שהביא, בשעתו, את טומאסינו לקבורה. סובב היה בהרים וסוחר במצרכי מזון. בחור זה הביא לנו ידיעות חדשות על המלחמה. הוא סיפר, שבעיר אחת ברוסיה, סטאלינגראד, נחלו הגרמנים מפלה איומה. הרוסים לקחו בשבי ארמיה שלמה עם כל הגנרלים  והיטלר פקד על נסיגה. לדבריו, …המלחמה היא שאלה של כמה ימים..ידיעה זו הפיחה שמחה בקרב הפליטים אבל לא בין האיכרים. חלק גדול של הגברים תושבי סנטה אופמיה אשר גוייסו לצבא, נמצאו באותה סטאלינגראד, ואף שלחו מכתבים משם. רבות מהנשים חרדו עכשיו לחיי בעליהן ואחיהן ובצדק!משום שכפי שנודע לאחר מכן, איש מהם לא ניצל." עמוד 166
אלברטו מורביה (פינצ'לר):1907-1990. סופר איטלקי אלברטו מוראביה היה מראשוני האינטלקטואלים שמתחו ביקורת קשה על הפשיזם ואת החברה הבורגנית (בספרו המצוין-הקונפורמיסט(הפאשיסט)). ספריו המאוחרים יותר דנים בניכור, בתסכול הקיומי ובתיפלות יחסי המין:'האישה מרומא', אדישים, שתי נשים, סיפורים אירוטיים, מותה של האהבה(הבוז)
שתי נשים אלברטו מורביה הוצאת דורה
מלחמת העולם השניה, איטליה, הפאשיזם, בניטו מוסוליני, חייל ארצישראלי, הרכבות, המחתרת, סטלינגרד, הצבא האדום, פליטי מלחמה, הצבא הסובייטי

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם השניה