תגית: גסטאפו

הגרזן של ונדסבק מאת ארנולד צווייג המפלגה הנאצית עולה לשלטון

הגרזן של ונדסבק מאת ארנולד צווייג הוצאת זמורה תרגם מגרמנית צבי ארד, 1985
ערב עליית המפלגה הנאצית לשלטון, הנאצים מחפשים תליין. אבל מה לעשות והתליין הרשמי של המדינה חולה?ואת מי תולים?יהודים כמובן ומתנגדי המפלגה הנאצית. הכל התחיל ב-1930. בהתנגשות בין פלוגות הסער הנאציות לבין המתנגדים נאסרו פעילים, נשפטו ונידונו למוות בעריפת ראשיהם באשמה כי הרגו נאצי. הצמרת הנאצית בבהלה. הפיהרר עומד לבקר ביקור בו יחנוך יסודות לגשר חדש על נהר האלבה, אך מהנדסים קובעים שחפירת יסודות כאלה היא בלתי אפשרית באדמה הרכה של גדות הנהר. כדי לרצות את זעמו הצפוי של היטלר, תוכנן שיצפה בטקס ההוצאה להורג. בעל אניות מקומי, החפץ לזכות ברכוש יהודי מופקע, נזכר בידידו לשעבר, הקצב אלברט טטיין, וממליץ עליו כממלא מקום התליין. הספר מציג תמונה ריאליסטית מרתקת של צמיחת המשטר הנאצי, חושף את הגורמים שהובילו את הבורגנות אל זרועות הנאציזם, ובוחן את משמעותו האמיתית של החופש-גם החופש לבחור במוות. זהו רומן מרשים ומעורר מחשבות על כוחו של היחיד מול ההיסטוריה. על תוצאותיו הנוראות של האופרטוניזם, על כוחה הגס של הבערות, ועל הסולידריות החונקת של ארגוני הפועלים. 378 עמודים.
ארנולד צווייג: 1887-1968 נולד בגרמניה, למד גרמניסטיקה, פילוסופיה, פסיכולוגיה, אמנות וכלכלה באוניברסיטאות שונות. במלחמת העולם ה-1, נלחם בסרביה ובצרפת. ב-1933 היגר לישראל(חיפה- רחוב דה וינצ'י), וכאן כתב את 'הגרזן של ונדסבק' שהופיע לראשונה בעברית(הוצאת מצפה אחר כך אמנות). ב-1948 התייישב בגרמניה המזרחית, בה כיהן כיו"ר האקדמיה לאמנויות ובה מת.
ראה ספריו בעברית באתר בוקספר:
הריב על הסמל גרישה
דה וריאנט חוזר הביתה 
הקרדום של ונדסבק 
הריב על הסמל גרישה          הגרזן של ונדסבק ארנולד צוויג           דה וריאנט שב הביתה רצח דה האן

תגובה אחת

מתויק תחת גרמניה במלחמה, המפלגה הנאצית

משפחת ברטיני מאת רלף ג'ורדנו ערב עליית הנאצים לשלטון

משפחת ברטיני מאת רלף ג'ורדנו, הוצאת זמורה תרגם מגרמנית צבי ארד, 1994
ערב עליית הנאצים לשלטון ומשפחת ברטיני מאת רלף ג'ורדנו הוצאת זמורה.  רומן אפי רחב יריעה זה, שמאז הופעתו היה לרב-מכר, הוא סאגה משפחתית הנפרשת לאורך תקופת הרייך השלישי והשנים שקדמו לה. העיר המבורג משמשת רקע לדרמה שבה יש יסודות אוטוביוגרפיים ולדמויות המרכזיות: לאה ברטיני, הדמות המרכזית, מוותרת על קריירה מוסיקלית כדי לתמוך בבעלה ובשלושת בניה. תושייתה ונכונות ההקרבה שלה הן המקיימות את המיקרוקוסמוס המשפחתי בשלמותו בשעה שסביבו הכל מתנפץ ומתפורר. רומן זה, סיפור מרגש, דרמטי ומרתק, מהווה ציון דרך בספרות האירופית שלאחר המלחמה, יש בו שילוב מושלם של העיתונאי המדווח ושל הסופר היורד לנבכי הנפש, ואיזון עדין בין הפרטי לכללי, בין האימה והיופי. הספר עובד בזמנו לסדרת טלוויזיה והגרמנים לא כל כך אהבו אותו ועד היום רלף ג'ורדנו מקבל מכתבי איום. 578 עמודים.
משפחת ברטיני רלף ג'ורדנו הוצאת זמורה

השארת תגובה

מתויק תחת גרמניה במלחמה, שואת היהודים

הוורד הלבן מאת ינינה אלטמן, גרמניה ערב המלחמה

הוורד הלבן מאת ינינה אלטמן, הוצאת פרדס, 2007, ערכה: רונית ליברמנש, יצא לאור בתמיכת מכון הוורד הלבן"
THE WHITE ROSE BY JANINA ALTMAN
הקדמה מאלפת של פרופסור משה צימרמן על ארגון "הוורד הלבן".
בניגוד למוסכם, היו גרמנים שאכן התנגדו למשטר הנאצי. התנגדותם הייתה פעילה ופסיבית. הם ניסו הכל בכוחם הדל לעצור את המלחמה שאיימה על הגרמנים ולא רק על העולם. הם היו אנשי רוח, סטודנטים, צעירים ואחרים שהבינו את הטירוף במהלכיו של היטלר וראשי המשטר הנאצי. הם הקימו ארגון בשם 'הוורד הלבן" שהוקם באוניברסיטת מינכן, והפיצו אלפי כרוזים במבצע מרשים ביותר ברחבי גרמניה ובאוסטריה. הכרוזים הרשימות את הגרמנים. כששניים מחברי הארגון הפיצו את  הכרוזים במסדרונות האוניברסיטה, נתפסו, עונו וכל חברי הקבוצה הוצאו להורג. שניים אחרים המשיכו להפיץ את הכרוזים עד שנתפסו גם הם. הספר כתוב יורת בסגנון של ספר מתח מאשר ספר דוקומנטרי, הוא כתוב בסגנון ישיר, חף מתיאורים מיותרים. ניתן לקבוע כי חברי הארגון פיתחו את תפיסתם ואת רעיונותיהם אט -אט משהבינו את הסכנות האמיתיות לכל אירופה על רקע הניצחונות הראשונים של הרייך.  ספר זה מנציח את זכרם של אלה שהעיזו, מול הסתגלותם האופרטוניסטית של אנשי אקדמיה, להתנגד למשטר הנאצי, ואשר כתבו וחילקו כרוזים הקוראים לגרמנים לנקוט התנגדות פסיבית ואקטיבית כדי לעצור את מכונת המלחמה. ארבעת הכרוזים הראשונים נכתבו בידי שני סטודנטים לרפואה מאוניברסיטת מינכן, הנס שול ואלכסנדר שמורל, בחודשים יוני ויולי 1942, כאשר הוורמכט היה עדיין בתנופת התקדמות. הם חתומים בשם הוורד הלבן. הכרוז החמישי, בשם תנועת ההתנגדות בגרמניה, הוכן באלפי עותקים והופץ במבצע קולקטיבי מרשים במספר ערים בגרמניה ובאוסטריה.  487 עמודים שלא תשכחו!
הוורד הלבן גרמניה לפני ואחרי עליית היטלר

השארת תגובה

מתויק תחת גרמניה במלחמה

השליחות מאת האנס האבה וועידת אוויאן

השליחות מאת הנס האבה, הוצאת לוין אפשטיין, תרגמה שושנה עין-גד.
DIE MISSION VON HANS HABE וועידת אוויאן השליחות הוא סיפורה של וועידת אוויאן וסיפורה של שליחות מיוחדת במינה שהוטלה, מטעם הגסטאפו על פרופסור יהודי וינאי ידוע. הרומן מבוסס על מאורע היסטורי והיסודות הדוקומונטריים שבו מרובים מהדימיון. המחבר, הנס האהבה, בתוקף תפקידו ככתב גרמני בחבר הלאומים יה עד לועידת אוויאן. ועידה זו התכנסה ביולי 1938, ביזמת ארצות הברית, והשתתפו בה צירים מ-32 מדינות. מטרתה המוצהרת של הועידה היתה לדון בגורל הפליטים בעולם, ובעיקר בגורלם של יהודי אוסטריה וגרמניה. תפקידה של הועידה היה לגלות אפשרויות ומקומות קליטה לפליטים. במהלך הועידה רוב הצירים מוכיחים לעצמם ולאחרים שאין למעשה כל אפשרות לקלוט פליטי בארצותיהם מתוך נימוקיים כלכליים, סוציולוגיים, ופילוסופיים, נגד העלאת מכסת ההגירה ומתוכם עלתה האנטישמיות של צירי המדינות. במסדרונות המלון בו נערכה הועידה, מסתובב פרופסור יהודי שהיה נערץ ומפורסם בוינה, עיר מולדתו לפני האנשלוס ומקווה לעורר את מצפונם של צירי הוועידה. חסר כל ידע דיפלומטי ובעל אישיות שאינה מתאימה לתככים, מעשי התרמית והעמדות הפנים והצביעות מנסה הפרופסור לעסוק בשתדלנות. משימה שטנית הוטלה עליו-לנסות למכור את יהוד אוסטריה למדינות שתסכימנה לקנותם. תמימותו ויושרו מנעו בעדו לראות- מה שראו כולם מלבדו שהיה כלי משחק בידי הגסטאפו והסוף ידוע. 220 עמודים שלא תשכחו.
הספר כולל הערות המחבר, נספחים על הוועידה, אוויאן ואירועים עולמיים, מבנה המשלחות כולל רשימת המשתתפים מכל מדינה, משתתפים נוספים בוועידה, קטעים מהעיתונות העולמית-מקורות ושמות העיתונים, תקציב הוועידה.

השארת תגובה

מתויק תחת גרמניה במלחמה, שואת היהודים

אבנים מן הנהר אורסולה הגי רומן מלחמתי הוצאת מודן

אבנים מן הנהר אורסולה הגי פרוזה הוצאת מודן טרודי נולדה בגרמניה של מלחמת העולם הראשונה. בתקופה זו, התרבות האירופית חתרה למושלמות חברתית וגופנית, אדיאולוגיות חדשות, בחלקן פשיסטיות שהעלו על נס את השלמות הגופנית והרוחנית וכבשו את החברה האיטלקית והגרמנית, לב האיטליה וגרמניה. כאשר פורצת מלחמת העולם השנייה, הופכת טרודי לחריגה קיצונית ביותר בהתנגדותה השקטה לשילטון האימים הנאצי ומסתירה בביתה יהודים. זהו סיפור מדהים של גרמניה בשתי המלחמות, בעיקר מלחמת העולם השנייה. רומן מלא עוצמה. 444 עמודים שלא תשכחו
אורסולה הגי, ילידת גרמניה, היגרה לארצות הברית. פרופסור לכתיבה יוצרת באוניברסיטת איסטרן בוושינגטון.
אבנים מן הנהר אורסולה הגי פרוזה הוצאת מודן

השארת תגובה

מתויק תחת גרמניה במלחמה, שואת היהודים

חומות קולדיץ פטריק ריד מחנה שבויים גרמני

חומות קולדיץ פטריק ריד הוצאת ספרי מסתורין מזרחי, תרגם ג.יקב, 250 עמודים 1961
THE COLDITZ STORY BY PETRICK REED
מחנה שבויים גרמני מצודת קולדיץ ההיסטורית, שליד דרזדן , שימשה כמחנה שבויים האחרון לקצינים בריטים ושל בנות הברית שברחו ממחנות אחלרים ונתפסו. חומות קולדיץ נתפסו על ידי הגרמניםפ כבלתי חדירים ושלא מאשפרים בריחה מכל סוג שהיא. ואכן, החומות הבצורות, ומיקומה הטופוגרפי על צוק גבוה, כמעט ולא איפשרו בריחה עד שפטריק ריד וקצינים בריטיים אחרים הושלכו לתוכה. לפהתעתם שדל הגרמנים בוצעו מספר בריחות נועזות והידועה שבהן, היתה זו של חמישים קצינים בראשותו של פטריק ריד.

עמוד 46:
"התקדמנו בשורה עורפית כשרווחים גדולים ככל האפשר מפרידים בינינו, כשמידי שעה הולך אחר כחלוץ כשמטפחת לבנה פרושה על גבו. צעדנו בעקבות המנהיג, מקשיבים לאזהרותיו:"זהירות, תיל, קוצים, תעלה, ביצה, .."השתדלנו להימנע מבנינים ועקפנו אותם. אך בכל זאת בדממת הלילה, היו הכלובים שומעים את התקדמותינו ופורצים בנביחות רמות בעוד אנו נחפזים להסתלק ביןם הצללים.."
חומות קולדיץ

פטריק פיין ריד נולד בהודו, חונך באירלנד ובאנגליה. היה מהנדס אזרחי. פטריק ריד נשבה במאי 1940 ונשלח למחנה אופלג שבמחוז לאופן. לאחר בריחתו ממחנה אופלג הועבר למחנה קולדיץ ממנה הצליח לברוח רק באוקטובר 1942 והגיע לשוויצריה שם שהה במשך כל ימי המלחמה כנספח צבאי ליד הצירות הבריטית בברן. פטריק ריד פרסם שני ספרים על מצודת קולדיץ ואחד מהם הוסרט כסדרה לטלוויזיה הבריטית.

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם השניה

האדם העשירי גרהם גרין פאריס הכבושה הוצאת מודן

האדם העשירי מאת גרהם גרין, תרגם יותם ראובני, 1985 THE TENTH MAN BY GRAHAM GREEN 1955 האדם העשירי מאת גרהם גרין הוצאת מודן: שבוי צרפתי בשבי הגרמני עומד בפני כיתת יורים יחד עם תשעה חברים נוספים. הוא משוחרר בשל עסקה צינית ששולטת בו עד ימיו האחרונים. היה סרט רע עם אנתוני הופקינס.

עמוד 50:  דגלי השחרור כבר היו מרופטים מזה חודשים אחדים, כאשר שארלו חזר לפאריס. עור נעליו היה עדיין במצב טוב אך הסוליות היו דקות כנייר, ועל חליפת הפרקליטים הכהה שלו ניתן היה להבחין בסימני השהות הארוכה בכלא. בהיותו בתא היה בטוח כי הוא אדם המצליח לשמור על מראית עין של מכובדות, אך עתה השמש האכזרית האירה את בגדיו בכל עליבותם, חושפת את הבד המשופשף, את הכפתורים החסרים, אתה בלוי. הוא מצא נחמה בכך שפאריס כולה נראתה בלויה. בכיסו של שארלו היה תער מכגולל בנייר עיתון, יחד עם מכה שנשאר מחפיסת סבון, וכן שלוש מאות פרנק. לא היו לו מסמכים, אך היה לו דבר מה טוב בהרבה ממסמכים -טופס שקיבל מידי מפקד הכלא שבו הגרמנים רשמו שנה אחת קודם לכן את הפרטים המזויפים שמסר להם, לרבות השם שארלו. בצרפת של אותם ימים מסמך מעין זה היה שווה יותר מעל תעודה רשמית, משום שלאף משתף פעולה לא היה שווה יותר מכל תעודה רשמית, משום שלאף משתף פעולה לא היה תיק אסיר גרמני עם צילומים אותנטיים, פנים מלאים ופרופיל. הפנים נשתנו קצת, הואיל ושארלו גידל זקן, אך היו אלה, בכל זאת, אותם פנים. הגרמנים היו ארכיברים מסודרים. ניתן להחליף תצלומים שעל מסמכים, ניתוחים פלסטיים יכולים להוסיף או להסיר צלקות, אך זה לא פשוט לשנות את מידת הגולגולת, והגרמנים רשמו אותן בתיק בדייקנות רבה. ובעל זאת, אף משתף פעולה עם הגרמנים לא חשש יותר משארלו, משום שהעבר שלו היה מביש באותה מידה: הוא לא יכל להסביר לאיש כיצד איבד את כל הונו-אם אכן הדבר לא היה ידוע. הוא רעד מפחד בפינות הרחובות בגלל מבטים של אנשים בכלי פנים מוכרים במקצת, וירד בבהלה מתוך האוטובוסים למראה גב שנראה לו מוכר."
גרהם גרין: 1904-1991, סופר בריטי. בחלק מספריו, ניכרה אמונתו בדת הקתולית ונטיותיו המוסריות ושאלות מוסר. יתר ספריו הם סיפורי הרפתקאות, מתח וריגול. הוא כתב יותר מששים ספרים ש-23 מהם הוסרטו. לצערו של האתר לא תורגמו כל ספריו ובעיקר, האוטוביוגרפיה שלו והביוגרפיה בשני . גרהם גרין היה מועמד מספר פעמים לפרס נובל לספרות אבל הוא פלירטט עם אשתו של חבר הוועדה לפרס נובל- הסופר אייבינד יונסון -הוחרם סופית ופרס הנובל הוענק ליונסון כפיצוי על ספרו "על ורדים ועל אש" שניתן להשיג גם בגרסת אלדוס הכסליי "השדים בלודן". מספריו בעברית בהוצאת עם עובד : העוז והתפארת: כומר בורח על חייו במכסיקו המשוסעת במאבק בין הדת לחילוניות. היה סרט עם הנרי פונדה. כמאכולת אש: חבורת בריטים באפריקה-קונגו, מנסים להציל בני אדם מצרעת. קונסול של כבוד: קונסול לא חשוב במדינה אפריקאית לא חשובה נקלע אל תוך התקפת טרור ונחטף על ידי חבורת מורדים.הוסרט עם מייקל קיין, סרט לא טוב. הגורם האנושי: דיפלומט באפריקה נקלע למאבק אלים בין המעצמות במלחמת ביון.הוא מאבד את משפחתו בשל כך וגם המוסר שלו נתון בספק. הוסרט כסרט טלוויזיה עם אנתוני פרקינס. דוקטור פישר מז'נבה או מסיבת הפצצה:בדיקה משעשעת ומותחת על תאוות הבצע של האנשים המעבירה אותם על דעתם ועל חייהם. הוסרט עם אנתוני פרקינס כסרט טלוויזיה. מסעותי עם דודתי:מסע משעשע על פני אירופה ואסיה ברכבת האוריינט אקספרס עם דודה זקנה ומטורפת ואולי לא ותמונה בלתי שכיחה של אירופה שהיתה ואיננה עוד. סרט משעשע עם מגי סמית. האדם השלישי – הוצאת מודן: שני סיפורים: האדם השלישי מספר על ווינה שלאחר המלחמה. העיר מוכת עוני, רעב, חולי ושוק שחור. השחוק השחור נשלט על ידי הארי ליים, אמריקני שסוחר בפניצילין ודרך זה בחיי אדם. חברו הטוב מנסה להשיגו יחד עם המשטרה הבריטית. הספר  היה במקורו סיפור קצר שקרול ריד הבמאי, ביקש מגרהם גרין לכתוב תסריט ומה שיצא ממנו הוא אחד הסרטים והספורים המופתיים ביותר על המלחמה. הספר הוסרט עם ג'וזף קוטן בתפקיד הידיד, אורסון וולס בת]פקיד הארי ליים, טרבור האווארד בתפקיד מפקד המשטרה הבריטית. הביוב הווינאי משחק תפקיד מרכזי בסרט ובסיפור. הסיפור השני הוא סיפור שבמרכזו, נער, בנו של דיפלומט אנגלי המעריץ את משרת הבית עד שקורה משהו דרמטי ביותר. הספר הוסרט עם דירק בוגארד. עיקרו של דבר הוצאת כתר : סיפורו של סגן ניצב במשטרה הקולניאלית באחת ממושבות בריטניה במערב אפריקה בימי מלחמת העולם השניה מוצא עצמו נגרר לשחיתות ואישיותו מתפוררת. הוסרט. קץ הפרשה סיפור אהבה על רקע הבליץ על לונדון ולאחר המלחמה. האדם העשירי הוצאת מודן: שבוי צרפתי בשבי הגרמני עומד בפני כיתת יורים יחד עם תשעה חברים נוספים. הוא משוחרר בשל עסקה צינית ששולטת בו עד ימיו האחרונים. היה סרט רע עם אנתוני הופקינס.
האדם העשירי

השארת תגובה

מתויק תחת פאריס הכבושה, צרפת במלחמת העולם השניה

תעודת זהות משפחתית פטריק מודיאנו פאריס הכבושה

תעודת זהות משפחתית מאת פטריק מודיאנו  פאריס הכבושה: תעודת זהות היא פנקס הנמסר לכל אדם. בתעודת הזהות נרשם ונקבע הדנ"א של ההיסטוריה המשפחתית. מי האבא, מי הסבא ומקורותיהם. תעודת זהות היתה חתיכת הנייר היחידה שהיתה יכולה להציל את חייך או לשלוח אותך לאושוויץ. אי -הוודאות משנה את כל מהלך חייו של אב שרוצה לרשום את בתו שרק עכשיו נולדה. בלבול זה דוחף אותו למסע ארוך בחיפוש אחר שורשיו ברחבי צרפת ואירופה הכבושה.
הבלוג ממליץ לכם לראות את סרטו המצוין של ג'וזף לוסי "מר קליין" עם אלן דילון, ובו מסופר על צעיר שחצן, מנוכר לסביבה ולמצב הפוליטי, ומנסה להרחיק עצמו מכל התערבות בגהינום שורה סביבו עד שהוא נדחף אליה לסוף דראמטי וכל זאת בגלל בלבול בשמות.

עמודים 84-85:
"מחשבה סימרה אותי למקומי, מחשבה שהתעוררה למשמע המילים "ממעמקי קבר", "גלות," "רוח רפאים בין רוחות רפאים."רובר ז'רבו הזכיר לי מישהו. השתרעתי על המיטה ונעצתי מבט בקיר שמולי. פניו הופיעו לעיני בין פרחי נייר הקיר. פני אדם. הפרצוף שהסתמן לי על הקיר היה פרצופו של ד.הדמות המתועבת ביותר בפאריס של ימי הכיבוש: ד.שידעתי כי מצא מקלט במדריד, אחר כך בשווייץ, ואשר גר בשם בדוי בז'נבה, ומצא עבודה ברדיו. בטח, רובר ז'רבו, זה האיש. שוב הציף אותי העבר. לילה אחד במארס 1942, גבר כבן שלושים בקושי, גבוה, נראה כדרום אמריקאי, יושב בסן מוריץ. מסעדה ברחוב מאריניאן. כמעט בפינת שדרות שאנז אליזה. היה זה אבי. אשה צעירה היתה בחברתו ושמה אלה הארטוויג. עשר וחצי בערב. קבוצת שוטרים צרפתים בלבוש אזרחי נכנסת למסעדה וחוסמת את כל מבואותיה. אחר כך הם מתחילים לבדוק את זהות הלקוחות. לאבי ולידידתו אין שום ניירות. השוטרים הצרפתיים דוחפים אותם לתוך מכונית העצורים, יחד עם כעשרה אנשים נוספים, לצורך בדיקה מדוקדקת ויותר ברחוב גרפיל, במקום מושב המשטרה לענייני יהודים. כאשר מכונית העצירים נכנסת לרחוב גארפיל, מבחין אבי שהאנשים יוצאים מתיאטרון מאותרן, שם מציגים את ,העלמה מפאנמה". השוטרים גוררים אותם לתוך מה שהיה טרקלין של דירה. נותרו הנברשת והמראה שמעל לאח. באמצע החדר שולחן כתיבה גדול של עץ בהיר ומאחוריו גבר במעיל גשם שאבי נזכר בפניו הרכיכים והקירחים. זה היה ד."
פטריק מודיאנו מנולד ב-1945, נחשב כאחד הסופרים הגדולים של אירופה. ספריו ספוגים במואות הכיבוש הנאצי ובתוצאותיו.
תעודת זהות משפחתית פטריק מודיאנו

מספריו של פטריק מודיאנו בעברית:

משמר הלילה
נעורים
וילה נוגה
ממורי ליין
רחוב החנויות האפלות
תעודת הזהות המשפחתית
ימי ראשון של אוגוסט
2 רומאנים: כיכר אטואל שדרות הטבעת
מה קרה לדורה ברודר?
בחורים טובים היינו

עוד המלצות על ספרים של פטריק מודיאנו

השארת תגובה

מתויק תחת פאריס הכבושה, צרפת במלחמת העולם השניה

השלג היה שחור ז'ורז' סימנון פאריס תחת הכיבוש הנאצי

השלג היה שחור ז'ורז' סימנון מהדורה ראשונה הוצאת צוהר, תרגם אהרן אמיר, 1957
השלג היה שחור, ז'ורז' סימנון הוצאת כתר מהדורה שניה, תרגם אהרן אמיר, 1979
LA NEIGE ETAIT SALE PAR GORGES SIMENON
פרנק הנער, גדל וחי בבית זונות צרפתי, בפאריס תחת הכיבוש הנאצי. הוא היה די מוזר אפילו בעיני עצמו. העולם שלו רקוב, מושחת, אלים, רעב ללחם ולאינטימיות. עולם קר ואכזרי. מתישהוא על מנת לצאת ממצבו הקודר הוא מחליט ללכת בתלם, להיות כמו כולם ואז וא מצטרף לצבא הכיבוש הגרמני ומשתף אתם פעולה. בחורה יהודיה מנסה להציל את משפחתה והיא שוכבת אתו. אביה, האינטלקטואל, שוטם ובז לפרנק אבל אין לקורבנות ברירה אלא לשתף פעולה עם התליין על מנת שחייהם ינצלו דרך אהבתו של פרנק לבחורה. סוף הספר מסמר שיער וזו לא קלישאה!מדהים זו המילה!

פרנק מנסה לקנות זמן לסיסי ואביה:
"שב!"
"לא."
זאת לא תהיה חקירה בישיבה, כך החליט.
"ראשית, הייתי רוצה לבקש רשות למסור הודעה חשובה."
הוא ידבר לאיטו..
"אני גנבתי את השעונים, אני הרגתי את מאדמואזל וילמוס, אחות השען של הכפרי. כבר הרגתי את אחד הסמלים שלכם כדי לקחת את האוטומאטי שלו, עשיתי מעשים מבישים הרבה יותר, עשיתי את הפשע הנתעב ביותר שבעולם, אבל דבר זה אין לו  שום שייכות אליכם. אינני קנאי, אינני תעמלן, אינני פטריוט. אני נבלה. מאז החילותם לחקור אותי עשיתי כל מה שיכולתי כדי להרוויח זמן, כי פשוט מוכרח הייתי לזכות בעוד זמן. עכשיו זה נגמר.
הוא דיבר מבלי לשאוף רוח כמעט. …
"מכל מה שהייתי רוצה לדעת אינני יודע דבר. אני נשבע. אילו ידעתי משהו,לא הייתי מספר לך. אינני פוחד מעינויים. אני רוצה למות  בהקדם האפשרי, בכל צורה שתחליטו עליה. אלו המילים האחרונות שאדבר אליך."
הכו אותו. שלוש או ארבע פעמים הורידו אותו למטה כדי להכותו. בפעם האחרונה הפשיטו במשרד את כל בגדיו מעליו. בעלי השפמים עשו במלאכתם בלי התרגשות ובלי איבה. לפי פקודה, בלי ספק, הכו קשה בבירכהם באברי המין שלו, והוא הסמיק, כי לרגע זכר את קרומר ואת סיסי. עכשיו לא יימשך עוד הרבה זמן. אם לא יזדרזו, אפשר שיקרה בלעדיהם. עדיין קיווה שיקחו אותו למרתף.לבסוף גמרו אומר. בוקר אחד כשהשלג החל שוב לרדת…"

ז'ורז' סימנון: 1903-1989 סופר צרפתי יליד בלגיה. נודע בזכות הרומנים הבלשיים שכתב-רומנים שרמתם הספרותית גבוהה והמצטיינים בחדירתם הפסיכולוגית ובתיאורים של אווירת העולם התחתון. יש אומרים שהוא כתב יותר משלוש מאות רומנ ים ושכב יותר מאלף נשים. ב-1930החל לפרסם רומנים מרתקים שגיבורם הוא המפקח מ ג ר ה , איש משטרת פאריס: סיפורים אלה תורגמו לשפות רבות ועובדו לספרים ולטלביזיה (ראה: ז'אן גאבן).ז'ורז'

השארת תגובה

מתויק תחת צרפת במלחמת העולם השניה

נפילת פאריס איליה ארנבורג פאריס תחת הכיבוש הגרמני

 נפילת פאריס מאת איליה ארנבורג, הוצאת גזית, 1945, תרגמו מרוסית מרים וגבריאל טלפיר, 515 עמודים
חבורת גולים רוסיים, אמנים, עיתונאים, סופרים וסתם אופורטוניסטים, החיים בפאריס שלאחר מלחמת העולם הראשונה ומהפיכת אוקטובר, מנסים להתמודד עם עצמם, עם האידיאולוגיה הקומוניסטית ועם הכיבוש הגרמני. תמונה מרתקת ביותר של החים בפאריס על דמויותיה הידועות, על סלונים ספרותיים, על עלייתם של ציירים ידועים, על אנשי רוח והוגים שמנסים לתאר לעצמם אירופה חדשה, אהבת ושנאות.

"לאטאליה של הצייר אנדרה, נכנס גרמני. למראה המדים האפורים-ירוקים חייך אנדרה:
"אתה יכול לקחת אותי, לא אקח חפצים.."
"אתה לא מכיר אותי? גרתי אצל הגברת קואד, הנופים שלך מצאו חן בעיני. הכרנו זה את זה בקפה 'הכלב המעשן'..
הגרמני רצה ללחוץ את ידו אבל אנדרה לא הושיט לו יד.
"הממ, כן, ואתה אמרת לי שפאריס תושמד. וודאי התעסקת אצלנו לא בדגים אלא בריגול. ידעת את כל סודות החצר הברלינאית. ומה, אתה מרוצה? אמנם את -פאריס לא החרבתם. הרי אתם מוכרחים לחנות באיזה מקום, והנה בחרתם לכם את העיירה הזאת. " אנדרה קרב לגרמני. "אתם חושבים שכבשתם את פאריס? שטויות, פאריס פשוט נפלה לידיכם. פאריס יצאה מכאן. כולם חוזרים, אני לא מכחיש. הנה ג'וזפינה פתחה את המסעדה שלה. אנשים חוזרים, אך לא פאריס. פאריס לא תחזור, פאריס אינה קיימת עוד. היא אינה בשום מקום וחסל, עכשו קח אותי!"
"לאן?"
"אני לא יודע, אתה יודע יותר טוב ממני, למפקדה, אל הקיר, אל הבור, יקח אותך השד.."
" למה אתה מעליב אותי?"
" אותך? אי אפשר להעליב אותך. לך יש טנקים, מפציצים,מכונות יריה, רובים אוטומטיים וגולגולת מטומטמת ולי מה יש? הנה האנקול הזה, קח אותי או שאחנוק אותך!"
" אין לי לאן להוליך אותך, אני לא יודע בעצם, לשם מה באתי אליך..נראה שנזכרתי במשהו. היום אמר לי הליוטננט שאני גרמני גרוע!מוזר, ואולי מחר יעמידו אותי אל הקיר.."
אנדרה ציפה למות אבל במקום זאת קיבל גרמני איכטיאולוג בעל חוויות..
"הבן נא, אני צרפתי ואתה גרמני!"
"אני מבין, הדבר מפריע לי מלשוחח אתך. חשבתי שאנחנו בני תרבות אחת. אך לא, תעלה מפרידה בינינו. איני יודע במה אפשר לסתום אותה.."
" גם אני לא יודע", התרכך אנדרה, "כנראה בדם. בלי שפיכות דמים אי אפשר כאן.."
עמוד 513
איליה ארנבורג מגדולי סופריה של ברית המועצות נולד ב-1891 להורים עניים. נדד על פני רוסיה הרעבה. בת 1909 הגיע לפאריס. עם פרוץ המהפכה ב-1917 חזר לרוסיה. בתקופה שבין שתי המלחמות ערך מסעות נרחבים כעתונאי שהיה עד למלחמת איטליה נגד חבש ובמלחמת האזרחים בספרד, כתב הרבה ספרים ביניהם כתבי אשמה חריפים נגד הנאציזם והפשיזם באשר הוא. היה אוהד גדול של ארץ ישראל.

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם השניה