תגית: דארנסי

הלקוחה פייר אסולין פריז תחת הכיבוש הנאצי

הלקוחה מאת פייר אסולין, הוצאת ספרית הפועלים, תרגם מצרפתית משה מרון, 1999
LA CLIENTE PIERRE ASSOULINE
פריז תחת הכיבוש הנאצי . ביוגרף עסוק בקריאי יומנו של אחד בשם דזירה סימון. היומן מסיט את מחשבותיו של הביוגרף לשנות הארבעים תחת הכיבוש הנאצי. הוא נופל לאובססיה שלא מרפה ממנו, והוא מבקש לדעת את האמת בסיפוריו של דזירה שהוא אגב, סופר מפורסם. מהר מאוד הוא מגלה בארכיונים סודיים בפריז מכתבי הלשנה מתקופת הכיבוש הנאצי. בין הקורבנות-בני משפחתה של אשתו שלו. הוא חושף זהות ומניעים, מעלה סודות אפלים, מעורר שדים רדומים ונקלע למערכות יחסים סבוכות עם מי שהלשין, עם קורבנותיו ועם מי שהיה עד וגורם מניע. זוהי עלילה כמו בלשית עוצרת נשימה, שגיבורה שם את נפשו בכפו שעה שהוא נע באיזור הדמדומים שבין ההגיון ואובססיה, מחילה ושכחה, אתיקה של שלום ומוסר של של מלחמה, קורבן ורודף. רחוב אחד, שלוש חנויות, בית קפה, כנסיה ואוטובוס-צרפת במיקור על כמה מאות מטרים של אספלט.120 עמודים. בדומה לפטריק מודיאנו שהסתקרן בשל מודעה תמימה שהופצה ברחובות פריז תחת הכיבוש הנאצי ובו בקשת הוריה של ילדה בשם חנה ברודר להביא פרטים על הימצאה.
פייר אסולין, עיתונאי וסופר יהודי צרפתי. נולד במרוקו ב-1953. כיום הוא מנהל של כתב העת הספרותי lire- וביוגרף בין השאר של מארסל דאסו(מטוס המיראז') ושל ז'ורז' סימנון.
האתר ממליץ לקרוא את ספרי פטריק מודיאנו-רחוב החנויות האפלות ועוד.
ידידים-הנס הרלין.

השארת תגובה

מתויק תחת פאריס הכבושה

וילה נוגה פטריק מודיאנו צרפת במלחמה

וילה נוגה פטריק מודיאנו, הוצאת זמורה, תרגם אביטל ענבר, 1980, 140 עמודים.
Villa Triste Patrick Modiano 1975

"מי אתה, המציץ בצללים?", דילן תומאס.
רנה מינת, הוא צעיר בן שמונה עשרה. הוא חסר אזרחות כלשהיא, נע ונד על פני אירופה, ירא מהמלחמה ומפני השואה שאולי תלכוד גם אותו. הוא מגיע לעיר נופש קטנה על שפת אגם צרפתי אל מול הגבול השווייצרי. הקירבה למדינה הנייטראלית , השלווה, מרגיעה אותו ומביאה אותו לשאננות יתרה. בין הנופשים בעיר הוא מתיידד עם נערה בשם איבון וידידה הרופא, אך אינו יכול להישען עליהם ולמצוא מרגוע, גם הם נסחפים בגלי המלחמה. לאחר כחמש עשרה שנים, מנסה רנה מינת, לנסות לזכור מה קרה אתו באותן שנים ומה עלה בגורלם של הנערה וידידה הרופא אבל הכל חומק-עובר, כמראה מבעד לחלונה של מכונית דוהרת ונותר רק זכרון המרמה את התודעה. סיפור מרגש ביותר על נעורים אבודים. פטריק מודיאנו, מספר את הסיפור בסגנון נוסטאלגי דרך איזכורים של בתי קפה, מקומות מרגוע, רחובות, נופים המביאים את הקורא לחוש אינטימיות וקרבה לאירועים, למקומות, ולגיבורים ודרכם לחוש את האימה מפני המלחמה.

"מה עשיתי בהיותי בן שמונה עשרה על שפת אדמה של עיר מעיינוילה נוגה פטריק מודיאנו ות המרפא הנודעת? לא כלום. התגוררתי בפנסיון משפחתי, פנסיון 'הטיליות' שמו. בבולוואר קארבאסל, יכולתי לשכור לי חדר בעיר, אך ביכרתי לשכון על הגבעות, שני צעדים מווינדזור, מארמיטאז' ומאלהמברה שמותרותיהם וגניהם העבותים הישרו בי ביטחון. שכן פחדתי עד מוות, והרגשה זו לא הריפתה ממני מאז אף לא לרגע: אך באותם זמנים היתה עזה ומשוללת הגיון בהרבה. נסתי מפאריס במחשבה, שהעיר נעשתה מסוכנת לאנשים מסוגי. שררה בה אווירה משטרתית דוחה. מעצרי רחוב רבים מדי לטעמי, ופצצות. רוצה אני לדייק בכרונולוגיה ונקודות הציון היותר טובות הן המלחמות: באיזו מלחמה , בעצם, היה מדובר? בזו של אלג'יריה. בתחילת שנות הששים, כשנסעו ב'פלוריד' פתוחת הגג והנשים התלחשו בלי חן. גם הגברים. ואני פחדתי, עוד יותר מאשר היום, וברחתי במקלט זה בשל היותו רחוק משווייץ רק חמישה קילומטרים. סכנה קלה שבקלות-עוברים את האגם, וזהו. חשבתי לתומי שככל שאתה קרב לשווייץ, אתה משפר את סיכוייך להינצל. טרם ידעתי ששווייץ אינה קיימת. " עמוד 13

פטריק מודיאנו יליד פאריס, 1945 להורים יהודים. זכה בפרס גונקור ונחשב לאחד מבכירי הסופרים בצרפת כיום. מספריו בעברית: וילה נוגהמשמר הלילהנעורים, בחורים טובים היינו, תעודת זהות משפחתיתממורי ליין.

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם השניה

אוראנוס מאת מרסל אימה מלחמת העולם השניה

אוראנוס מאת מרסל איימה הוצאת עם עובד תרגם מצרפתית בני ציפר -1944 Marcel Ayme Uranus מלחמת העולם השניה בצרפת. בעיר בלמון לא סבלו ממש מהכיבוש הנאצי, הם אפילו שמרו אמונים למשטרו של המרשל פטן ששיתף פעולה עם הנאצים. באחת הקרבות, הופצצה העיר על ידי בנות הברית ומחצית מהעיר נמחקה ועשרות מתושביה נהרגו. המצב בו דווקא פצצות בנות הברית נופלות על העיר הכבושה מעלות שאלות מוסריות בעיר לאחר המלחמה-שמתחלקות לשניים: אלה שהיו בעד המשטר של המרשל פטן ואלה שהיו בעד בנות הברית למרות הקורבנות הרבים. הסיפור המרתק מתאר בעיקר את שהתרחש לאחר המלחמה שעקבותיה נותרו בליבות תושבי העיר. ספר זה , אוראנוס, נחשב עד היום לאחד מספרי העדויות על מלחמת העולם השניה כעדות ספרותית חשובה ביותר. 215 עמודים
אוראנוס "הרוצח, האנס, הרופא ואיש הגסטאפו שיחקו בקלפים על הרצפה. כל הארבעה היו אנשים שקטים, מיושבים בדעתם, צנועים, שום מחאה לא היתה בפיהם, אף לא מילה חריפה אחת או סתם מילה שלא במקומה לא העיבה על ההבנה שביניהם. הרוצח היה מקצוען שאהב את מקצועו. הוא הואשם בארבע פשעים ונחשד בעוד כתריסר. בערב הקודם נלכד למזלו הביש בשל נקר בגלגל המכונית ועתה המתין להעברתו לפאריס. גם איש הגסטאפו וגם הוא לא השלו את עצמם לגבי הגורל הצפוי להם. ביפה, המודיע של הגסטאפו, גרם להוצאתם להורג של שלושה אנשים ולשילוח חמישה עשר בני אדם למחנות הריכוז. כל בוקר הוציאו אותו מתאו והובילו אותו לחצר, ושם הלקתה אותו יחידת ציידי הבוגדים. פניו העצובות היו מכוסות חבורות. "זה לא צודק." האנס, אופה בעל פנים תמימות, אנס נערה בת שתים עשרה. הוא אומר שאין הוא מבין כיצד היה הדבר יכול לקרות, שהרי לא נמשך הרבה אל המין היפה. בשעה שהיו הנשים יוצאות לטיולן היומי בחצר לא נראה אף פעם בין המצמידים את פניהם אל סורגי החלון וניבולי הפה של חבריו לתא אפילו לא עוררו את סקרנותו…שאר האסירים נאשמו בהתנהגות אנטי-צרפתית…" עמוד 112
מרסל איימה 1902-1967, יליד צרפת. לאחר שירות צבאי, התיישב בפאריס ועבד כפקיד בנק, סוכן ביטטוח, עתונאי ועורך עיון. בשנת 1928 זכה בפרס רינודו על ספרו 'שולחן המתים'.  בעברית יצא לאור הספר 'הסוסה הירוקה', סיפור עם רמזים ארוטיים מהנים למדי ומלאי הומור ואהבת אדם, ספר שגם הוסרט. הספר השני בעברית 'אוראנוס'.

השארת תגובה

מתויק תחת כללי