תגית: הבונים החופשיים

גסטאפו מאת אדוארד קרנקשו שלטון הרשע

גסטפו מאת אדוארד קרנקשו הוצאת דשא:במקור:edward crankshow published in london 1956
גסטפו-פירוש המילה גסטפו הוא צירוף של האותיות הראשונות של geheime staats polizei-המשטרה החשאית של המדינה. המונח אושר על ידי הרמן גרינג באפריל 1933 חודשיים אחרי שהשתלט על המשטרה של פרוסיה וטיהר אותה, בהחליפו רבים ממפקדיה בנאצים מהימנים. בראשיתה היתה הגסטפו מחלקה של המשטרה הפוליטית הפרוסיתשנעקרה מביתה במשרד הפנים שלפרוסיה והועברה לחבניין נפרד בבניין פראנץ אלברכט. המשטרה החשאית של הרייך השלישיהשוט של גרמניה הנאצית: גסטאפו הוא הגוף שסמכותו היתה בלתי מוגבלת ואכזריותו לאין שיעור: גסטאפו הוא המכשיר שעסק בניסויי זוועה רפואיים, בהזרמת אלפי נשים לבתי זונות צבאיים, בהמצאות שיטות עינויים שלא נודעו כמותן ובעיקר בהשמדת עמים. גסטאפו מה היה במוחותיהם המסולפים של ראשי הגסטפו: גרינג, הימלר, היידריך, מילר ואדולף אייכמן. תיאור יוצא דופן של הארגון הרצחני ביותר. 196 עמודים. גסטפו, הרמן גרינג, פרוסיה, הינדנבורג, היינריך הימלר,רוהיים,אדולף היטלר, אדולף אייכמן, קומוניסטים, הבונים החופשיים, משפטי נירנברג, צלב הברזל


רשימת ספרי מלחמה בהוצאת דשא ספרי כיס:
באנזאי  מאת רקס פראט
משחיתי הטנקים מאת ל.ה.קון
פשיטת קומנדו מאת מוריס מוסביץ
האויב במצולות מאת קומנדר א.ריינר
הבגידה מאת מ.הורבך
הייתי קצין ס.ס מאת פטר נאומן
הצוללת במחתרת מאת ז'אן ברוס
טייסת 902 מאת ג'וזף לאנדון
בל יעלה השחר מאת פט פרנק


השארת תגובה

מתויק תחת כללי, מלחמת העולם השניה, מלחמת רוסיה גרמניה

מלחמה ושלום ל. נ.טולסטוי מלחמת רוסיה צרפת נפוליאון

מלחמה ושלום לב ניקולאי טולסטוי רוסיה נגד צרפת ונפוליאון
קיימים שני תרגומים לספר: מלחמה ושלום מהראשון של טריווטש מ-1921 בהוצאת שטיבל, יתר המהדורות מתורגמות על ידי לאה גולדברג, יצאו בהוצאת מעריב וספרית הפועלים. ב-1976, מהדורה של מלחמה ושלום מתוקנת בידי חיים פלג. מה לא נאמר על "מלחמה ושלום" של לב ניקולאי טולסטוי? שזה הרומן המלחמתי הגדול ביותר? אמת. זו אפילו קלישאה לקבוע את זה. אבל כאשר מרכיבים רשימת ספרי מלחמה חשובים-לא ניתן להתעלם ממנו. זהו הרומן המלחמתי המשפיע ביותר אפילו על כל הטלנובלות הגדולות כ'חלף עם הרוח' של מרגרט מיטשל למשל. היום, שני כרכים עבי -כרס כ'מלחמה ושלום' בתרגום לאה גולדברג זה עסק מאיים למי שאינו מורגל בשפת התרגום מרוסית לעברית שלפני עידן מירסקי וקריקסונוב. אני מייעץ לכם לקרוא קודם מעט על ההיסטוריה המלחמתית שבין רוסיה הענקית לקורפוראל הקטן נפוליאון ששפך את דמה של אירופה ומה שהרוסים עשו לגנרל הקטן על ידי הגנרל הגדו הרי הוא מיכאיל קוטוזוב האחד והיחד ושאת זה יזמו שנים אחר כך נגד הרייך השלישי וחיסלו אותו ושינו את פני העולם. התיאור בספר של מוסקבה הבוערת יישמה אחר כך מרגרט מיטשל בספר 'חלף עם הרוח' בתיאור שריפת העיר אטלנטה. כמו כן, הייתי מייעץ לכם לקרוא משהו על 'הבונים החופשיים' של אירופה במאות שעברו כי הם חלק אידיאולוגי בספר (פייר בזוחוב השבוי על ידי הצרפתים ומרביץ מונולוג של האדם החופשי לאמור בערך:"שביתם אותי פיזית אבל הנשמה שלי, הנפש שלי, הראש הוא שלי. את זה אתם לא יכולים לקחת ממני."מאוחר יותר, ייאמץ את זה בוריס פסטראנאק בספר 'דוקטור ז'יוואגו' מתוך פיו של אסיר גולאג בדרך לסיביר. שום ספר מלחמתי שתקראו לא יהיה ולא יעלה על ספר ענק זה.
"כוחות צבא אירופה דוברי תריסר לשונות התפרצו אל רוסיה. הצבא הרוסי ואוכלוסיית רוסיה נסוגו, בהתחמקם מהתנגשות, עד סמולנסק, ומסמולנסק עד בורודינו. הצבא הצרפתי בכוח תנופה הגובר והולך נישא לקראת מוסקבה..הפלישה הולכת ונעה קדימה מאליה, בכוח המהירות בלבד. הצבא הרוסי, ככל שהוא נסוג, משתלהב ביתר שאת רוח המרירות והעם כלפי האויב: ..בשערי בורודינו מתחוללת ההתנגשות. אף אחד משני הצבאות אינו מתפורר, ואולם הצבא הרוסי, מיד אחרי ההתנגשות נסוג נסיגה מחוייבת המציאות…הצרפתים מגיעים עד מוסקבה ושם נעצרים. במשך חמישה שבועות אחרי הדברים האלה אין אפילו קרב אחד. כחיה פצועה פצעי מוות, שותת דם ומלקקת את פצעיה, נשארו הם חמישה שבועות במוסקבה בלי לנקוט שום פעולה, ולפתע פתאום ללא כל גורם חדש פנו ורצו בחזרה: ..רצו ביתר מהירות בחזרה לסמולנסק, אל מאחורי סמולנסק, אל מאחורי וילנה, אל מעבר לברזינה, והלאה והלאה. ב-26 באוגוסט בערב היו גם קוטוזוב גם כל הצבא הרוסי בטוחים, שזכו בקרב בורודינו. אכן, כך גם כתב קוטוזוב לקיסר. קוטוזוב פקד להתכונן למאבק חדש, כדי להכות את האויב במכה אחרונה, לא משום שביקש להשלות את מישהו, אלא משום שידע, כי האוייב נוצח, ממש כאשר ידע דבר זה כל איש ואיש ממשתתפי המערכה. אך באותו ערב עצמו ולמחרת היום החלו להגיע ידיעות על אבידות שלא היו דוגמתן, על אבדן מחצית הצבא, ונסתבר , שקרב חדש לא ייתכן מבחינה פיזית." עמוד 239 כרך ב'.
לב ניקולאי טולסטוי, סופר רוסי, 1812-1910. מספריו: אנה קרנינה, אבא סרגיי, סונטת קרויצר, מותו של איוון איליץ', מלחמה ושלום, כמה אדמה צריך האדם? ילדות נעורים עלומים, הקוזקים, התחייה. בסביבות 1879 עבר עליו משבר רוחני שבעקבותיו החל להאמין בסוג קיצוני של אנרכיה נוצרית. החל להתלבש ולעבוד כאיכר, אימץ את עקרונות הצמחונות, דגל בפאצפיזם מוחלט, התכחש ליצירותיו הספרותיות, חילק את רכושו בין בני משפחתו, רב עם אשתו, מת בבדידות.
מלחמה ושלום לב ניקולאייביץ' טולסטוי שני כרכים
תצלום הספר "מלחמה ושלום" בהוצאת שטיבל, תרגום טריווטש מהדורה ראשונהבאדיבות אתר בוקספר:
מלחמה ושלוםתצלום הספר המבוסס על פי הסרט בגרסה האמריקאית: בכריכה הראשית אודרי הפבורן, הנרי פונדה-באדיבות אתר ספרים בוקספר
מלחמה ושלום גרסא מקוצרת-קולנועית ל.נ.טולסטוי

השארת תגובה

25 בינואר 2012 · 10:17