תגית: הוורמכט

בנתיבי קומנדו מאת צבי סווט חייל עברי במלחמת העולם השנייה

בנתיבי קומנדו מאת צבי סווט, הוצאת מערכות, 1967.

סיפורו של חיי עברי במלחמת העולם השנייה, יחידת קומנדו פציעתו במערכה על איטליה ותהליך שיקומו. 350 עמודים. צבי סווט נפצע קשה במלחמת העולם השנייה ורגליו נקטעו והוא הצליח אפילו לצלם אותן שיראו עד כמה פציעתו קשה. ראה ספרו באתר: עוד נצחון כזה
בנתיבי קומנדו צבי סווט עוד נצחון כזה צבי סווט

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם השניה

מיגרש האימונים זיגפריד לנץ צבא הוורמאכט

מגרש האימונים  מאת  זיגפריד לנץהוצאת זמורה 1990,  תרגם מגרמנית צבי ארד, 289 עמודים
EXERZIERPLATZ  ROMAN FON SIEGFRIED LENZ
קונרד צלר הוא קצין צבא מצטיין בצבא הוורמכט. באחת הקרבות, הוא תצופה באסדה המובילה פליטים כשהיא עומדת לשקוע בים הצפוני. קונרד מסכן את חייו וחיי צוותו ומציל מספר פליטים. אחד מהם הוא נער בשם ברונו. לאחר המלחמה, קונרד צלר חוזר לעיסוקו הישן, גנן ומשתלן מומחה. הוא מקים על מגרש אימונים לשעבר את המשתלה המפוארת ביותר במחוז. ברונו, הבן המאומץ עומד לרשותו, מטפח ומשמש כיד ימינו של קונרד. נאמנותו למצילו היא מוחלטת. לקונרד יש בנים והבנים לא רואים בעין יפה את טיפוחו של הבן המאומץ שעלול להיות אחד היורשים כשיבוא זמנו של קונרד ואכן יום זה עומד להגיע. אחד הבנים מבקש לנהל את המשתלה הרווחית בדרך הפרוסית הישנה, השמרנית והנוקשה.
משתלת פרחים ועתידה עומדים בין האב המאמץ שהציל את הבן במלחמת העולם השנייה.  דווקא ברונו הוא שמציע דרך ייחודית ומפתיעה לפתור את הבעיה. ספר מופתי, מבריק ומרתק שמתאר דרך סיפורם של משפחת קונרד צלר וברונו המאומץ את התמוטטות משטר האימים הנאצי והדרך הקשה של גרמניה לשנות כיוון. 288 עמודים

עמוד 148:
"יש לי מה לספר לך ברונו. אבל אל תשאל מניין לי. ואתה יכול לסמוך." זה נכון-מה עמום קולה, מה נקטע, כאילו נדרשה לקרוא גזר דין. נו, אמרי כבר מה קרה. מדוע היא מסתכלת בי כך, כאילו עשיתי מי יודע מה, הן לא הבאתי אסון על איש.
"מדוע את מסתכלת בי כך מגדה"?
"בגללך ברונו, גם בגללך פתחו בהליכים לפסילתו של המנהל, כך הבינותי. הם עשו זאת וחתמו, מפני שהמנהל עשה חוזה מתנה, לפיו תקבל לאחר מותו את האדמה הכי טובה כאן וגם כמה מיתקנים. אתה מבין מה זה? פתאום תהיה לך דעה כאן."

 

ספריו של זיגפריד לנץ בעברית:

 

מוזיאון המולדת 
שיעור בגרמנית
המופת
מגרש האימונים
אלם
שיחת העיר הוצאת עם עובד
מבחן הצליל
הפלגה אחרונה
אניית המגדלור
דקה דומייה

 

זיגפריד לנץ

זיגפריד לנץ נולד ב-17 במרץ 1926, סופר גרמני. לנץ נולד בליק פרוסיה המזרחית. כתב שנים-עשר רומנים והוציא כמה קבצים של סיפורים קצרים, מסות ומחזות לרדיו ולתיאטרון. זיגפריד לנץ קיבל את פרס גתה בפרנקפורט ביום השנה ה-250 להולדת יוהן וולפגנג פון גתה. לנץ ואשתו, האנה, התכתבו עם המשורר פאול צלאן ואשתו, גיזלה לסטרנג' והחליפו ביניהם למעלה מ-100 מכתבים בין 1952 ל-1961.

מגרש האימונים זיגפריד לנץ

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם השניה

מה קרה לדורה ברודר? מאת פטריק מודיאנו – השואה בצרפת

מה קרה לדורה ברודר? מאת פטריק מודיאנו, תרגמה מצרפתית חגית בת עדה, 1998, 122 עמודים.
DORA BRUDER PATRICK MODIANO

צרפת תחת הכיבוש הגרמני. פאריס 1941, אנשים נעלמים, אנשים מסתתרים ואנשים אדישים. המצוד אחר יהודים בעיצומו. אדם קורא מודעה בעיתון:  "נעלמה נערה בת 15 העונה לשם דורה ברודר. כל היודע פרטים על מקום הימצה יתקשר למשפחת ברודר לכתובת הבאה:.." לכאורה, מודעה כמו הרבה מודעת אחרות אבל המודעה הפשוטה לכאורה, מטילה את המחבר למסע של חיפושים, תמיהה, חקירה בשאלה הרת הגורל: מה דחף הורים יהודים לחשוף את עצמם ואת ילדתם במודעה בעיתון לעיני כל?לעיני מלשינים, לעיני פאשיסטים מקומיים, ובעיקר, לעיני הגסטאפו? איפה דורה ברודר? מה קרה לה? פאריס של 1941 היא פאריס של רודפי יהודים, משתפי פעולה ובעיקר אדישים שאותם צולב מודיאנו בספריו. הספר כתוב כדו"ח יבש של שיטוטים-חיפושים ותוך כדי כך, הקורא מגלה את האימה והזוועה שבשלטון הכיבוש ושיתוף הפעולה של הצרפתים בהשמדת היהודים.

"הנערה הצעירה ההיא במכונית להובלת אסירים, התברר לי לפני  זמן לא רב, לא יכלה להיות דורה ברודר. ניסיתי למצוא את שמה ברשימת הנשים שנכלאו במחנה טורל, שתיים מהן, בנות עשרים ועשרים ואחת, שתי יהודיות פולניות, הובאו לטורל ב-18 וב-19 בפברואר 1942, הן נקראו סימה ברגר ופריידל טרייסטר. התאריכים מתאימים, אך האומנם היתה זו האחת או האחרת? אחרי שעברו בבית המעצר נשלחו הגברים למחנה דראנסי, והנשים לטורל. ייתכן שאותה אלמונית נמלטה, כמו אבי, מן הגורל המשותף שנועד להם. סבורני שתיוותר אלמונית לעד, היא והצללים האחרים שנעצרו בלילה ההוא. אנשי המשטרה המיוחדת לשאלת היהודים השמידו את כל הדוחו"ת שמילאו בפשיטות ההמוניות או במעצרים אישיים ברחובות. לו הייתי כאן כדי לכתוב זאת, לא היה נותר עוד כל זכר ונוכחותה של אותה אלמונית ולנוכחותו של אבי במכונית להובלת אסירים בפברואר 1942, שבשאנז אליזה. רק דמויות-מתות או חיות-שאותן ממיינים בקבוצת "יחידים בלתי מזוהים." עמוד 56
פטריק מודיאנו יליד פאריס, 1945 להורים יהודים. זכה בפרס גונקור ונחשב לאחד מבכירי הסופרים בצרפת כיום. מספריו בעברית: וילה נוגה, משמר הלילה, נעורים, בחורים טובים היינו, תעודת זהות משפחתית, ממורי ליין.

מה קרה לברודר מאת פטריק מודינאנו

מה קרה לברודר מאת פטריק מודינאנו

השארת תגובה

מתויק תחת שואת היהודים

הנכס הגדול מתוך תהפוכות מלחמה מאת אוליביה מאנינג

הנכס הגדול מתוך טרילוגית 'הבלקן-תהפוכות מלחמה' מאת אוליביה מאנינג , שלושה כרכים, הוצאת מעריב, תרגמה מאנגלית צילה אלעזר, 1989
FORTUNES OF WAR THE BALKAN TRILOGY BY OLIVIA MANNING 1960
מלחמת העום השניה שוטפת את כל אירופה, הגרמנים בכול מקום ולכול אחד יש סיבה לפחד. גאי פרינגל הוא מרצה במחלקה לאנגלית, באוניברסיטת בוקרשט. בחופשת קיץ הוא פוגש את הרייט, נושא אותה לאישה ויחד הם חוזרים לרומניה.  מבוכה, חוסר בטחון, פחדים, רעב, מצוקה פושטים בכול. הזוג מנסה לשרוד את המלחמה. הרייט תופסת שבעלה, גאי, הוא אידיאליסט ללא תקנה שחושב שהוא יכול לתקן את העולם והוא עלול לסכן תוך כדי כך את קיומם שלהם. היא מחליטה להציל את שניהם ובעיקר את גאי מהדאידיאלים שלו. הספר תהפוכות מלחמה, טרילוגיית הבלקן הוא אחד הספרים הטובים ביותר שנכתבו אי פעם על ידי סופר בריטי על מלחמת העולם השניה, כך נאמר על הספר על ידי אנתוני ברג'ס, מחבר הספר 'התפוז המכאני'. הטרילוגיייה הוסרטה על ידי רשת הבי.בי.סי.
הספר מבוסס על חייה של אוליביה מאנינג שנישאה זמן קצר לפני פרוץ המלחמה ויצאה עם בעלה, מרצה מטעם המועצה הבריטית, לבוקרשט.
"לדידה של בוקרשט היתה נפילת צרפת נפילתה של הציביליזציה, צרפת היתה האידיאל של כל מי שהתמרד במוצאם הכפרי, כל ערכי התרבות, האמנות והאופנה, כל ההשקפות הליבראליות ומושגי החירות יוחסו לצרפת. באין צרפת לא יהיה עוד מה שיעצור את הברבריות או יקום נגדה, להוציא קומץ של פאשיסטים מלידה,איש לא האמין באמת ב"בסדר החדש". האמת היתה ברורה אפילו לאלה שהשקיעו בגרמניה: ניצחונה של גרמניה הנאצית יהיה ניצחונם של כוחות החושך, מנותקת מאירופה המערבית, תהיה רומניה פתוחה לרדיפות,לקנאות, לאכזריות לאמונות טפלות ולרודנות. עתה לא היה עוד מי שיציל אותה."   עמוד 298

הנכס הגדול - תהפוכות מלחמהמ מאת אוליביה מאנינג

הנכס הגדול - תהפוכות מלחמה מאת אוליביה מאנינג

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם השניה

מסע אל קצה הלילה לואי פרדינן סלין הוצאת עם עובד

מסע אל קצה הלילה לואי פרדינן סלין הוצאת עם עובד תירגמה מצרפתית הוסיפה אחרית דבר,אילנה המרמן 595 עמודים, 1994  Louis Ferdinand Celin Voyage au Bout de La Nuit

סיפורו של צרפתי בשם פרדינן בארדמי במלחמת העולם הראשונה בצרפת. תיאור יוצא דופן בספרות הצרפתית על המלחמה והתהליכים החברתיים והכלכליים שעברו עליה והרקע לעליית הפאשיזם באירופה. זהו ספר שלמרות הסגנון ודעותיו המטרידות  הרי הוא צעקה אחת גדולה כנגד כל המלחמות, אי הצדק, הניכור והבדידות של האדם בכלל ש"חייו הם חתיכת אור שנגמרת בתוך הלילה."
"הצעירים, כל כך בוער להם תמיד ללכת לעשות אהבה, הם כל כך ממהרים לתפוס כל דבר… שעל כל גירוי הם קופצים בלי לחשוב פעמיים….כל הנעורים מגיעים אל החוף הנהדר, לשפת המים…אנחנו זקנים. אנחנו יצורים מאוסים. אי אפשר לבוא בטענות אל אף אחד. ההנאה והעושר מעל לכל, זאת דעתי.  ואז, כשמתחילים להתחבא מאנשים אחרים, זה סימן שפוחדים לעשות אתם חיים. זאת בעצם מחלה. היה טוב לדעת למה בן אדם מתעקש לא להתרפא מהבדידות. טיפוס אחד שפגשתי בבית החולים בזמן מלחמה, רב טוראי, דווקא שוחח אתי קצת על הרגשות האלה. חבל שכבר לא נפגשתי אתו יותר, עם הבחור ההוא!"האדמה מתה," הוא הסביר לי.."אנחנו רק תולעים מעליה, תולעים על הפגר הגדול, המגעיל שלה, זוללים לה כל הזמן את המעיים, רק את הרעלים שלה..אין מה לעשות, אנחנו אבודים. אנחנו רקובים לגמרי מלידה..כה זה!"ובכל זאת פקדו ערב אחד להעמיד אותו לקיר, את ההוגה הזה, סימן שהוא עוד היה מספיק טוב בשביל להוציא אותו להורג. הם באו אפילו שנייםלקחת אותו, שני סם-צדיקים, אחד קטן ואחד גדול. אני זוכר טוב. אנרכיסט, אמרו עליו בבית הדין הצבאי. עמודים425/6מסע אל קצה הלילהלואי פרדינן סלין

לואי פרדיננד סלין נולד ב-1894 ליד פאריס. היה רופא וישב רוב ימיו בפאריס או בסביבותיה. ספר זה יצא לראשונה ב-1932 והוציא מיד למחברו מוניטין. ב-1936 פירסם סלין רומן חשוב נוסף בשם 'מוות באשראי'(לא תורגם לעברית). אחר כך פירסם סלין שורה של קונטרסים פסבדו-פוליטיים, שניים מהם היו אנטישמיים, שהדהימו וקוממו רבים ממעריציו. באמצע שנת 1944 התחתן, וניסה לעזוב את צרפת לדנמרק. הוא עוכב בגרמניה וצורף בכוח למובלעת צרפתית של משתפי פעולה עם הנאצים בעיירה הדרום גרמנית סינגמרינגן שנתנה גם מקלט למרשל פטן. סמוך לפרוץ מלחמת העולם-השנייה צידד סלין בברית בין צרפת לגרמניה הנאצית ואחרי המלחמה הועמד למשפט בעוון בגידה, נידון לשנת מאסר ולקנס, ולבסוף קיבל חנינה. בשנת 1961 מת במדון שליד פאריס. בשנות המלחמה ואחריה כתב סלין עוד כמה רומנים חדשניים, שהם מימטב הספרות הצרפתית במאה-העשרים. הקושי ליישב בין גדולתו כסופר ובין עמדותיו הציבוריות הנתעבות מוסיף להטריד עד היום את קהילת התרבות ולהיות נושא למחקרים ולויכוחים ערים.
בתקופת עליית הנאצים פרסם סלין מאמרים בנוסח: "אנחנו נגמור את היהודים או שנתפגר בגלל היהודים"…

 

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השניה

הכאב מארגריט דיראס המחתרת הצרפתית רזיסטאנס

הכאב מארגריט דיראס מצרפתית אביטל ענבר, הוצאת מעריב 1987.
La Douleur Marguerite duras 1985
הכאב הוא כאבה האמיתי של מרגריט דיראס בפאריס תחת הכיבוש הנאצי. בעלה שהסתתר מהנאצים נלכד על ידי הגסטאפו. בעלה היה מפקד במחתרת הצרפתית 'הרזיסטאנס' אשר היה עסוק בתכנון פעולות חבלה נגד הגרמנים. מארגריט דיראס היתה אז כבת שמונה עשרה. קבוצת המחתרת שאליה השתייכה הונהגה בראשות פרנסוא מיטראן שלימים היה נשיא צרפת. לכידתו של בעלה בשבי הגסטאפו שינתה את חייה של מרגריט דיראס ומייד. היא מצאה שבעצם, אין לה אלא לחכות. זה המצב הקיומי שלה. ההמתנה. קודם, היא מחכה לידיעות מבעלה הכלוא סמוך לפאריס. מתישהוא היא מבינה שהוא הועבר למחנה השמדה בגרמניה. היא ממתינה לידיעה על מותו או על שיחרורו. חודשי המתנה אלה, הם תקופת מעברים מטלטלים מייאוש לתקווה היסטרית. היא מתחברת עם סוכן גסטאפו בניסיון להוציא מידע על בעלה. כאשר פאריס משתחררת מעול הכיבוש הנאצי מתגלים במלוא אכזריותם מעשי הכיבוש הנאצי בצרפת. תיאור מצבה של האישה בבדידות, בסכנת מוות, מלאה אהבה וגעזועים לבעלה, הסיוטים, התקווה ובעיקר הכאב. 154 עמודים.
הכאב מרגריט דיראס

" אך זה יצאנו מהקפה-טבק שעל יד הבורסה,ואנו הולכים ברגל. מזג האוויר נאה. אנו מדברים על המלחמה. צריך לדבר ללא הרף, ולא, נראים עצובים…אנו הולכים. הוא בוחן היטב את כל מה שסביבו, הרחובות ריקים. ההמון שעל המדרכות, הידיעות מהחזית מפורשות, החזית שלהם תובקע, ה עניין של ימים, העולם כולו ממתין לרגע זה, לנסיגה הראשונה. הוא סוקר את פאריס באהבה, הוא מכיר אותה היטב, ברחובות דומים לאלה עצר אנשים, לכל רחוב זיכרונותיו, זעקותיו, צעקותיו, יפחותיו. זיכרונות אלה אינם גורמים לו סבל, לראבייה. הם גנני הגן הזה, פאריס, הרחובות האלה האהובים עליהם כל כך, ושעכשיו הם נטולי יהודים. רק את מעשיו הטובים הוא זוכר, אין לו כל זיכרון של אלימות במו ידיו. כשהוא מדבר על האנשים שעצר, הוא נפעם: כולם הבינו את חובתו העגומה לעשות זאת, כולם, ולא עשו צרות מעולם, מקסימים.
"את עצובה, אינני יכול לסבול שאת עצובה."
" אינני עצובה."
"כן, את עצובה, אינך מדברת."
"הייתי רוצה לראות את בעלי."
" אני מכיר בפרן מישהו שיכולה להשיג ידיעות עליו אבל צריך תת לה כסף."
אני אומרת שאין לי כסף אבל יש לי תכשיטים, טבעת זהב עם פיטדה יפה. הוא אומר שבכל מקרה אפשר לנסות.למחרת היום אני באה עם הטבעת, ונותנת אותה בידו. כעבור יום אומר לי ראבייה שמסר את הטבעת לאדם האמור.ואחר כך הוא אינו דן בכך עוד. כך עוברים כמה וכמה ימים. אני חוקרת אותו בדבר גורלה דשל הטבעת. הוא אומר שהוא ניסה להיפגש שנית עם האדם האמור, אך לשווא, נראה לו שכנראה חדלה לעבוד בכלא-פרן, שכנראה שבה לגרמניה. איני שואלת אותו אם שבה לשם עם הטבעת. תמיד חשבתי שראבייה לא מסר מעולם את הטבעת, שלקח אותה לעצמו, שבדה מליבו את המעשייה על האשה בפרן כדי להחזיק בי, כדי להשלות אותי לחשוב שבעלי עודנו שם, שיש לו גישה אליו ושהוא עדיין יכול לנסות ליצור קשר עימו. הוא לא יכול להחזיר לי את הטבעת בלא שיחשוף את שקריו. הוא היה יכול לעצור אותי בכל רגע. " עמודים 82/83

מרגרט דיראס 1914-2002 סופרת צרפתיה. ילידת הודו-סין. בשנת 1931 באה לפאריס. מרבה לעסוק בנושאי הזמן והאהבה. התפרסמה בעולם בזכות התסריט ל'הירושימה אהובתי'-1960 משפט מהתסריט-סרט הפולחן של שנות הששים: "הוא:-לא ראית דבר בהירושימה.דבר. היא:-ראיתי את הכל, הכל. כן, ראיתי את בית -החולים. אני בטוחה בכך.בית-החולים קיים בהירושימה. איך יכולתי להימנע מלראותו? הוא:-לא ראית את בית-החולים בהירושימה, לא ראית דבר בהירושימה." מספריה של מרגרט דיראס: הכאב. סכר נגד האוקייאנוס השקט. עיניים כחולות שיער שחור. המאהב-מעין המשך לספר ' סכר כנגד האוקייאנוס– היה חרא של סרט. מודראטו קאנטאביל-עבודה מצוינת שלה-היה סרט לא רע עם ז'או-פול בלמונדו וז'אן מורו.

השארת תגובה

מתויק תחת כללי, צרפת במלחמת העולם השניה