תגית: הפאשיזם

לחם ויין איניאציו סילונה איטליה הפאשיסטית

לחם ויין איניאציו סילונה, הוצאת זמורה, תרגם עזריאל אוכמני, 1985, 389 עמודים.
VINO E PANE  Ignazio Silone

מהפכן אינטלקטואל בשם פייטרו חוזר בחשאי לאיטליה הפאשיסטית אחרי שנים ארוכות של גלות לנסות ולהמריד את העם. פייטרו מסתתר ומתחפש לכומר ומשוטט בין הכפרים העניים ומנסה לדבר על ליבם של הכפריים הבורים. כשאיטליה פולשת לאתיופיה פייטרו מותש וחולה, קרוב לאבד כל תקווה ודווקא אז הוא מגלה נערה צעירה בשם קריסטיניה שהולכת אחריו במדבריות שלג ושם נשמעת רק ילל הזאבים המריחים דם והמרדף הפאשיסטים אחריו רק מתחיל. תיאור יוצא מן הכלל ונדיר ביותר בספרות על הצדק והחמלה, על חיי האיכרים, על אמונותיהם, מורשתם, אגדותיהם ועוד. לחם ויין הוא ספר חובה בסרות ההומאנית קלאסית העולמית. הספר נאסר לפרסום באיטליה במשך שנים רבות.

באמצע שיעור, המורה מנסה לשכנע את תלמידיה כי הממשלה הפאשיסטית עושה רק טוב לאיכרים:
"מהפכת החקלאים שיחררה את הארץ מן הסכנה הקומוניסטית, אך סכנה זו עדיין קיימת, והממשלה עומדת על המשמר."
"מי הם הקומוניסטים?" שואל פראנצ'סקו.
המורה נחלצה.
"הקומוניסטים הם נוכלים הם מתקבצים בלילות במאורות עם העבריינים שבפרברי הכרכים. כדי להיות קומוניסטים חייב אדם לבוז לצלב, לירוק עליו ולידור נדר לאכול בשר ביום השישי הגדול." המורה מוסיפה עוד כמה פרטים מהמצע של הקומוניסטים אשר לשמעם מסתמרות שערותיהם של התלמידים."

איניאציו סילונה  הוא שמו הבדוי של סקונדר טראנקוויל, 1900-1978. הוא ימץ שם זה מחפשש שמשפחתו תיפגע עקב פעילותו הפוליטית. סילונה היה משתתף פעיל בניסונות להקל מסבלות האיכרים, דרך שהובילה אותו אל ההתנגדות חשאית לשלטון הפאשיסטים באיטליה ולבסוף אל הגלות בשווייץ. ב-1931 ניתק את קדשריו עם המפלגה הקומונסיטת מסיבות שאחר כך תיאר בספר של ארתור קסטלר 'האל שהכזיב' אך לא חדל ממאבקו נגד כוחות הדיכוי וכתב בגלות את הספרים שהוציאו לו שם עולמי. לאחר השחרור חזר סילונה לאיטליה ונש חבר באסיפה הלאומית האיטלקית.

תגובה אחת

מתויק תחת איטליה הפאשיסטית

שתי נשים אלברטו מוראביה איטליה הפשיסטית

שתי נשים אלברטו מורביה הוצאת דורה. במלחמת העולם השניה. אם ובתה, שלמדו בצורה טראגית ואכזרית את מוראות המלחמה. מסתבר לנשים האיטלקיות שהאויב האמיתי שלהן הוא לא רק הגרמני אלא השכן או חייל איטלקי שעבר בעירן. הן נמלטות לדרום והדרומיים ברחו לצפון. בתיהם נהרסו. המדים הוחלפו. של הפשיסטים במדים הנאציים. ואז מגיעים האמריקאים, אחריהם הבריטים וכל צבא משאיר את חותמו לטוב ולרע על המקומיים ועל שתי הנשים, האם ובתה. בנות הברית שפלשו לאיטליה והתקיפו את מונטה קאסינו-היו מורכבים ממספר צבאות ביניהן הצבא הצרפתי שהיה מורכב בעצמו מיחידות מרוקאיות שגייס דה גול. מקרי האונס שביצעו חלק מהיחידות האלה הגיעו לדיון פומבי בבתי המשפט באיטליה ובצרפת מיד לאחר המלחמה(מספר מקרי האונס הגיע לאלפים). בזמן המלחמה-שילח אותם דה גול לשמור על סדר בערים מרוקאיות באפריקה. כמו כן, ברחבי איטליה כמו בכל אירופה, היו מסעות הפליטים התרחשו בעיקר ברכבות. רכבות לצפון ורכבות לדרום. אם נערה צעירה עלתה לרכבת ולא היה בידה 'רישיון לנסוע צפונה או דרומה' היתה מורדת מהרכבת ונותרת לבדה בתחנה, ללא הגנה. וכך, במקרה אחד, מציע חייל ארצישראלי לנערה בודדה מחסה בבית מלון ולהכין לה 'רישון לנסיעה' בעוד יום או מיומיים. הפליטות חסרות ישע וכל אחד מהפליטות בילו כל אחת בתורה במיטתו של החייל. למחרת, היה מוסר לפליטה נייר עם כל מיני חותמות ואפילו בעברית והיא ידעה היטב כי בתחנה הבאה עליה להתייצב אצל המפקח הראשי-צבאי שהוא בעצם חבר של אותו חייל ולהציג בפניו את 'הרישיון' ושוב עליה לעבור במיטה של אחר. פליטה שיצאה מנאפולי למילאנו יכלה לאסוף, בדרך זו, המלצות אנאטומיות הכתובות על הרישון שלו ידעה מה כתוב שם היתה מתעלפת מבושה או שחוצה את איטליה ברגל. כדברי מוראביה עצמו:"מלחמה היא מלחמה, מה לעשות.."בסיפור זה, הצבא אינו מופיע כמעט. העם, הוא שהפך לצבא. היה סרט מצויין עם סופיה לורן. 231 עמודים מצמררים.

"יום אחד שב והופיע אצלנו הקברן שהביא, בשעתו, את טומאסינו לקבורה. סובב היה בהרים וסוחר במצרכי מזון. בחור זה הביא לנו ידיעות חדשות על המלחמה. הוא סיפר, שבעיר אחת ברוסיה, סטאלינגראד, נחלו הגרמנים מפלה איומה. הרוסים לקחו בשבי ארמיה שלמה עם כל הגנרלים  והיטלר פקד על נסיגה. לדבריו, …המלחמה היא שאלה של כמה ימים..ידיעה זו הפיחה שמחה בקרב הפליטים אבל לא בין האיכרים. חלק גדול של הגברים תושבי סנטה אופמיה אשר גוייסו לצבא, נמצאו באותה סטאלינגראד, ואף שלחו מכתבים משם. רבות מהנשים חרדו עכשיו לחיי בעליהן ואחיהן ובצדק!משום שכפי שנודע לאחר מכן, איש מהם לא ניצל." עמוד 166
אלברטו מורביה (פינצ'לר):1907-1990. סופר איטלקי אלברטו מוראביה היה מראשוני האינטלקטואלים שמתחו ביקורת קשה על הפשיזם ואת החברה הבורגנית (בספרו המצוין-הקונפורמיסט(הפאשיסט)). ספריו המאוחרים יותר דנים בניכור, בתסכול הקיומי ובתיפלות יחסי המין:'האישה מרומא', אדישים, שתי נשים, סיפורים אירוטיים, מותה של האהבה(הבוז)
שתי נשים אלברטו מורביה הוצאת דורה
מלחמת העולם השניה, איטליה, הפאשיזם, בניטו מוסוליני, חייל ארצישראלי, הרכבות, המחתרת, סטלינגרד, הצבא האדום, פליטי מלחמה, הצבא הסובייטי

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם השניה