הנבל והאלון יו מסינגהם, הוצאת עם עובד, 1947, תרגם אהרן אמיר, 283 עמודים.
בעיצומה של הקרב על בריטניה והתקופות ה'בליץ', מגיע פרופסור לרפואה, יהודי ואשתו פליטה מאוסטריה ומשתקעים באחד הכפרים. בהתחלה, מקבלים תושבי הכפר המתפרנסים על חקלאות, בהבנה את הפליטים המבקשים מחסה. לאחר זמן קצר, כשהרופא מציע להם את יתרונות מקצועו ולרפא חולים, ולמנוע מחלות הם מתחילים להתנכר אליו. עד מהרה הוא מגלה את הסיבה. הם יהודים. ההתנכרות שלהם לרופא ואשתו, מחריפה והם נאלצים לעזוב. הספר יצא לאור מיד לאחר המלחמה בבריטניה ועורר שם רעש גדול, נסיונות הכחשה וכמעט הגשת תביעת דיבה אבל בסופו דבר הם נאלצו להביט במראה ולהודות בגילויי האנטישמיות הבריטית, ולמצער, בתקופת המלחמה.
בעמוד זה מובא ויכוח בין גבר לאשתו, מדוע הוא אינו עומד לצידו את הרופא היהודי, עמוד 89:
"לא, אין בדעתי לעשות דבר, אומר לך מדוע? נערתי היקרה, אין לי כל צורך לעשות דבר, הדוקטור אברהמס חופר את קברו במהירות רבה כל כך שאין איש צריך לסייע לו. אין אני מתנגד ליהוהודים, כידוע לך, אין לי שום דעות בעניין זה-ולכן יכול אני לומר דברים בלי שאיש יאשימוני במשפט קדום. הציגי לו ליהודי בעיה, ואפשר ימצא את הפתרון הנכון. אבל יכולה את לבטוח כי ינסח אותו שלא כנכון. יכול יהודי לעשות את הדבר המוטעה בדרך המוטעית, או את הדבר הנכון בדרך הנכונה-לעולם אין להעלות על הדעת שיעשה את הדבר המוטעה או את הדבר הנכון בדרך הנכונה. הדוקטור אברהמס איננו יוצא מן הכלל. אפשר לסמוך עליו שישים עצמו חמור. יכול אני כמובן לעזור לו בכך, אבל מסתבר שלא יהיה לי כל צורך לעשות כן. אדרבא, מעוניין אני ביותר כי ירגיש הדוקטור אברהמס כי רוחשים אנו אליו טוב, עדיין תכניותי אתי ביחס למשקו של בול, ואם ימצא הדוקטור אברהמס שמוטב לו לעזוב את מנדון(שם הכפר) הרי תיחסך טרחה רבה-ואין צורך לומר הוצאות-אם יבוא ויצעיולי רצונו. אין נחיצות בכך שניראה כנוקטים עמדה. אשר על כן חייב אני לבקשך להיות אדיבה במיוחד אם יבוא הדוקטור פעם לבקרנו.."
ספרי מלחמה ושלום 