תגית: וורמאכט

נוטות החסד ג'ונתן ליטל יומנו של קצין אס אס

נוטות החסד מאת ג'ונתן ליטל, הוצאת כנרת-זמורה -ביתן, 2008, תרגם מצרפתית ניר רצ'קובסקי עם מבוא. סיפורו של קציןאס:אס: בשם מקס אואה, המשרת בחזית הרוסית ומשתתף באופן פעיל בפעולות השמדה והרג שונות, בעיקר של יהודים ושל עמים וגזעים 'נחותים' אחרים. מקס, הוא 'פסיכופת שפתאום קיבל רגש'. הוא הורג את אמו, הורג פה, הורג שם וכל זאת בתיאורים מפורטים. בספר זה מדובר על קצין אס אס: אבל אפשר להפוך את זה לקצין קמאר- רוז', צ'צני, יוגוסלבי, כל אחד בעצם. 943 עמודים של אורגיית דמים. הספר זכה בפרס גונקור ובפרס הגדול של האקדמיה הצרפתית. מלבד השבחים על הספר הוא זכה גם בקללות לא מעטות. ראה גם את החוברת 'הפולמוס' בה מסביר ג'ונתן ליטל את הסיבות לכתיבת הספר.

"פגזים רוסיים נחתו לפעמים סביב הערוצים האלה מרימים נתזי שלג עצומים, שמעתי אותם שורקים, מצליל צווחני ונוקב שהפך את מעי. בכל פעם הייתי צריך לעמוד ספני הדחף להשתטח ארצה, והתאמצתי לחקות את איוואן, שהתעלם מהם באדנות. כעבור זמן מה הצלחתי לאזור ביטחון….פתאום זינק עלי איוואן בלי אזהרה והצמיד אותי ארצה. פיצוץ מחריש אוזניים קרע את העולם, זה היה כל כך קרוב שחשתי את האוויר חובט בעור התוף שלי, ומטר של שלג ואדמה מעורבבים ניתך עלינו. ניסיתי להצטרף, אבל איוואן כבר משך אותי מכתפי והרים אותי. במרחק שלושים מטרים מאיתנו התרומם בעצלות עשן שחור מקרקעית הבלקה, האבק שהתרומם שקע לאיטו על השלג. ריח חריף של אבק שריפה מילא את האוויר. לבי  דהר כמטורף, ירכי היו כל כך כבדות שזה כאב, רציתי לחזור לשבת, כמו משקולת. אבל לא ניראה לי שאיוואן מתייחס לזה ברצינות. הוא הבריש את מדיו בארשת של ריכוז. אחרי כך סובב את גבי אליו הבריש במרץ את החלק ההוא של גופי בעודי מוחה את שרוולי. שבנו לדרכנו. החתחלתי לחשוב שהטיול הזה טיפשי. מה בכלל באתי לחפש שם? התקשיתי כמדומה לתפוס שאינני נמצא בפיאטיגורסק…יריות הפיצוצים על הפסגה, שידעתי שכוחותינו מחזיקים בה, הדהימה אותי. איך ייתכן שאנשים נשארים שם וסופגים כזה מטר של אש ומתכת? הייתי מרוחק משם קילומטר או שניים, ועדיין חשתי פחד. עמוד 349
ג'ונתן ליטל, סופר יהודי אמריקאי יליד 1967, גדל בצרפת ומתגורר בספרד. הספר זכה בפרס גונקור ובפרס האקדמיה הצרפית. ג'ונתן הוא בנו של סופר המתח המוערך, רוברט ליטל-ראה ספרו באתר בשם ,המהפכן".

השארת תגובה

מתויק תחת כללי, שואת היהודים

בית מטבחיים 5 קורט וונגוט הוצאת ספרים זמורה

בית מטבחיים 5 או מסע הצלב של הילדים קורט וונגוט הוצאת ספרים זמורה תרגם יורם קניוק מהדורת 2007. המהדורה הראשונה של הספר יצאה בעברית בשנת 1969.
Slaughterhouse Five By Kurt Vonnegut
הפצצת בנות הברית על העיר דרזדן היתה הההתקפה האכזרית ביותר וחסרת התוכלת על עיר שכולה היתה מלאה באזרחים גרמנים. לא היה בה שום יתרון אסטראטגי אלא, אולי, בתירוץ שהאחרון של בנות הברית-יתרון פסיכולוגי. אלפי אנשים מתו בלילה אחד. קורט וונגוט, היה חייל אמריקני צעיר במלחמת העולם השניה שנשבה על ידי הגרמנים ובמהלך שביו בדרזדן הרגיש היטב את ההפצצה. הספר מביא את חוויות המחבר וזיכרונותיו אבל מוביל את גיבור הספר אל מסע סהרורי בזמן לבחון את ההיסטוריה ואת הפילוסופיה של קיום המין האנושי. מאמץ עילאי, נפשי, רגשי, שכלי בנסיון נואש להבין, להכיל את הרוע האנושי. האם מלחמה, היא צודקת במידה כזאת שהיא גורמת לצד הצודק להיות גם לא צודק?קורט וונגוט 1922-2007 אחד הסופרים החשובים ביותר במאה העשרים. פרסם רומנים, סיפורים קצרים, מחזות ומאמרים המשלבים סאטירה, הומור שחור ומדע בדיוני סהרורי. הספר הוסרט בזמנו ואחד הדברים הטובים מהסרט היה עליית המכירות של הקונצ'רטים הברנדרבורגיים מאת באך שליוו את הסרט.
"אנחנו יודעים איך נגמר היקום," אמר המדריך, "ולכדור הארץ אין שום קשר לכך למעט העובדה שגם הוא נמחק."
"איך-איך נגמר היקום?"שאל בילי
"אנחנו מפוצצים אותו בניסויים בדלק חדש לצלחות המעופפות שלנו. טייס ניסויים טרלפמדורי לוחץ על כפתור  של מתנע, וכל היקום נעלם." ככה זה.
"אם אתם יודעים את זה," אמר בילי, "האם אין דרך למנוע זאת. האם אין דרך למנוע מהטייס הניסויים ללחוץ על המתנע?"
"הוא תמיד לחץ ותמיד ילחץ עליו. אנחנו מניחים לו לעשות זאת תמיד נניח לו. כך בנוי הרגע."
" אם כן"- אמר בילי בגישוש, "אני מניח שהרעיון למנוע מלחמות על כדור הארץ הוא רעיון טיפשי גם כן."
"וודאי."עמוד 117

השארת תגובה

מתויק תחת כללי, מלחמת העולם השניה