מלון טלירן מאת פאול האיד בונר רומן ריגול

 מלון טלירן מאת פאול האיד-בונר, הוצאת מזרחי. רומן ריגול תרגם צבי ישיב, 1960
סביב נסיונו, המוצלח בראשיתו , של תא ריגול קומוניסטי בפאריז, להשיב בתחבולה מיוחדת במינה אינפורמציה סודית על ארגון האומות המאוחדות ב"תכנית מרשל" שהתארגנה במלון טלירן, מקום משרדיה של משלחת הסיוע הלכלכי ליארופה-מתרקמת עלילה מעניינת ומתוארת בטכניקה סיפורית מעולה. תמונה מרתקת ביותר של טיפוסים שונים, מפוקפקים, שונים ומשונים כמו איש עסקים מוול-סטריט, סנטור אמריקאי, פעילי תא ריגול . סיפור מרתק, מזימה מרתקת, מבוססת על אירועים אמיתיים.  

268 עמודים

הרחוב ישראל ראבון רומן עברי מלחמת העולם הראשונה הספרייה החדשה

הרחוב ישראל ראבון הוצאת הספריה החדשה מיידיש ק.א.ברתיני עם אחרית דבר מאת חנא שמרוק, 1986
THE STREET BY YISROEL RABON
רומן עברי רב עצמה על תקופתו וזיכרונותיו של המחבר מימי שירותו במלחמת העולם הראשונה בצבא הפולני. סגנון ישיר, כמו מכות לפרצוף הקורא, אין זמן לתיאורי נוף, אין מטפורות, אין כלום רק דיאלוגים ישירים, תיאור מצב עכשווי. גיבור הספר הוא חייל המשוחרר לאחר המלחמה והוא משוטט ברחובות ערים זרות בדרכו לאי שם. עברו כמעט לא ולא ידוע, כולו לא ברור. כל רצונו הוא שיחה עם אדם כל שהוא, רגש אנושי, מגע אינטימי ולא מלחמות עם כלבי הרחוב. תיאורים מרתקים ביותר. מהשורה הראשונה:
"לפני שמונה שבועות השתחררתי מהצבא. ביום קיץ גשום של סוף יולי אכלתי בפעם האחרונה מרק של חיילים בגדוד הרגלים ה-27 שבעיר טשנסטוחוב.."

עמוד 56:
לפני הופיעו שתי נשים. האחת שמנמונת בעל כתפיים רחבות ורגליים יפות מאוד, שדרכו בחוזקה על המדרכה בפסיעות קטנות: את ראשה סובבה באי שקט לשני הצדדים, כך שעם לכתי מאחוריה יכולתי לראות את פניה…הדם פרץ אל פני, ולבי החל להלום ביתר עוז. יחד איתה הלכה אחריה נמוכת קומה ודקה. לאורך כמה רחובות הלכתי אחרי שתי הנדים ושחשתי שאני משתכר מתאווה. אחת מהן הבחינה שאני הולך אחריהן. הקטנה נתנה בי מבט נפחד ולחשה משהו לחברתה, שאף היא הסתכלה בי. היא העלתה העוויה של פחד על פניה, משכה את יד חברתה, ושתיהן חלו לפסוע במהירות. אני כבר לא יכולתי להינתק. על אף שפניהן הנבעתות שטפו אותי במים קרים, הוספתי ללכת אחריהן. הן היפנו כמה פעמים את מבטיהן אלי. לבסוף גררה האחת את חברתה, ושתיהן מצאו הצלה בכניסתן או מוטב במנוסתן, לבית קפה. נשארתי עומד כטיפש . מרוב כאב הלמתי באגרופי על הקיר ונמלטתי מהר מן המקום."

ישראל ראבון 1900-1943?42? סופר ומשורר יידיש יליד פולין. רוב ימיו התגורר בעיר לודז', ובספריו תיאר את העוני ששרר בה לפני מלחמת העולם השנייה. נרצח במחנות ההשמדה.

מלון סבוי יוזף רות רומן מלחמתי

מלון סבוי מאת יוזף רות  הוצאת זמורה, מגרמנית יוסף שריג, 1992
HOTEL SAVOY JOSEPH ROTH-1924
הסיפור מסופר דרך מקרה של חייל אוסטרי שהיה שבוי בידי הרוסים ולאחר מסע מפרך מרוסיה הקרה הוא מגיע לאירופה לעיר שאת שמה אינו זוכר. הוא משתכן במלון שבו העשירים גרים בקומות התחתונות והעניים בעליונות. הווי המלון מספק לו דרך לבחון את חייו ואת חוסר תוכלת שבמלחמות ורעיונות פאשיסטים . 116 עמודים. אנחנו ממליצים לקרוא א "לאן תתגלגל,תפוחון?" ו"הרחוב" מאת ישראל ראבון.

"אני מגיע בעשר למלון סבוי. החלטתי לנוח כמה ימים, אולי שבוע, בעיר הזאת חיים קרובי משפחתי-הוריי היו יהודי רוסיה-אני רוצה להשיג כסף, כדי להמשיך את דרכי למערב. אני חוזר אחרי שהייתי שלוש שנים שבוי מלחמה, הייתי במחנה בסיביר ונדדתי דרך כפרים וערים כפועל, שכיר יום, שומר לילה, נושא מזוודות ושוליית אופים. אני לובש חולצה רוסית שמישהו נתןלי במתנה. מכנסים קצרים שירשתי מחבר לנשק ונעלים הטובות עדיין לשימוש, שמקורם איני זוכר עוד. לראשונה, אחרי חמש שנים, שוב עומד אני בשערי אירופה." עמוד 7

יוזף רות 1894-1939שייך לחוג הסופרים האוסטרים היהודים שיצירתם ראתה אור בחלקה הראשון של המאה העשרים. יוזף רות שירת בצבא האוסטרי במלחמת העולם הראשונה. אחרי המלחמה התגורר בגרמניה. היה אחד מעורכי ה"פרנקפורט צייטונג'. שב לוינה ב-1933 וב-1936 ברח לפאריס. נדד הרבה, שתה הרבה ולא מים, ואמונותיו היו שונות: פעם דגל במונרכיה ובפעם אחרת משיכה לנצרות. בשנת 1939 נפטר בבית מחסה לעניים. עד היום לא ברורה סיבת מותו.
הבלוג ממליץ לכם לקרוא את ספריו של ליאו פרוץ, שטיפן היים, סטיפן צוויג.  מספריו של יוף רות בעברית: איוב. מארש ראדצקי. מלון סבוי. קברות הקפוצינים. בריחה ללא קץ. הנביא האילם. הלילה האלף ושניים. 

השלג של פטרוס הקדוש ליאו פרוץ רומן היסטורי

השלג של פטרוס הקדוש ליאו פרוץ הוצאת ספרית פועלים מגרמנית אריה אוריאל, 1987
ST.PETRI SCHNEE LEO PERUTZ 1933

הספר הוא ספק סיפור מסתורין, סיפור מתח מצמרר בנוסח אדגר אלן פו: נסיונו של בארון גרמני, "לתקן את העולם כדי לעורר מחדש את האמונה הדתית בתקופה של ריקנות ובינוניות כתקופתינו." הבארון אכן מטורף. רקע הסיפור הוא גרמניה המובסת לאחר מלחמת העולם הראשונה ועליית הנאצים לשלטון. במרכז הסיפור, רופא כפרי המחפש את אהבת חייו, וכשהוא מוצא אותה הוא זוכה לליל אהבים אחד ויחיד. לעומת את הוא מוצא עצמו לכוד במזימתו השטנית של הבארון. היה או לא היה? זה לא סתם רומן בלשי, זה רומן העוסק באמיתות זכרונותינו, שהם היסוד הבלתי מעורער של זהותנו. רומן ברמתו של אדגר אלן פו.

"כשנפלטתי מתוך הלילה הייתי משהו ללא שם, יצור ללא אישיות שהמושגים "עבר" ו"עתיד" זרים לו לחלוטין. שעות רבות, או אולי רק שבריר של שנייה, שכבתי במין קהות חושים, שהפכה למצב, שגם עכשיו אני מתקשה מאוד לתאר אותו. אם אגדיר אתו כמודעות עצמית מעורפלת מלווה בתחושה של חוסר תכליתיות מוחלט, תהיה זאת המחשה בלתי מספקת של המיוחד והמוזר שבאותו מצב. קל היה לומר: אני ריחפתי בחלל הריק , אלא שהמילים האלה אינן אומרות כלום. ידעדתי רק שמשהו קיים, אבל לא ידעתי שאותו "משהו" זה אני."

ליאו פרוץ כתב לעצמו על ספריו שלו: על הספר הזה, "השלג של פטרוס הקדוש" הוא כתב בערך כך: השלג של פטרוס הקדוש לא הניב את ההצלחה לה קיוויתי רק הצלחה צנועה כמו כל קודמיו…גרמניה היא אסון בשבילי." למעשה, הופיעה באותה שנה רק רשימת ביקורת אחת על הספר בגרמניה. מאז ראשית 1934 ועד לתבוסת הנאצים לא נזכר עוד שם הסופר היהודי בן עירו של קפקא.  ליאו פרוץ נולד ב-1882, התנדב לשירות צבא הקיסר. שוחרר בעקבות מחלה ועקר לוינה שבה למד מתימטיקה, כלכלה וביטוח. בווינה התיידד עם קארל קראוס, ארתור שניצלר, ריכרד בר הופמן(סיפורי הופמן) ואוסקר קוקושקה. בוינה גם החל לפרסם סיפורים קצרים, שירים ומאמרי ביקורת. ב-1915 התפרסם הרומן "הכדור השלישי". בסיפוח אוסטריה לגרמניה הנאצית היגר פרוץ לישראל והתיישב בתל אביב אבל לא הסתדר. בשנת 1951 חזר לאוסטריה בה נפטר בשנת 1957. במכתב שכתב מתל אביב לחבר ברביעי במאי 1946 בכה כי הוא סופר נשכח כמו ידידו אליאס קאנטי. בין השנים 1918 עד 1933 תואר ליאו פרוץ כאחד המספרים הנקראים ביותר בגרמנית" לפי פרידריך טורברג ואף זכה בהערכתם של אנשים כתיאודור אדורנו, בורחס, הרמן ברוך וקורט טוכולסקי. ב-1966 כתב עליו מכס ברוד:"בתל אביב חי ליאו פרוץ בפירוש בגלות, ממתין לתחייתה של הקיסרות ההבסבורגית."

מספריו של ליאו פרוץ באתר בוקספר
השלג של פטרוס הקדוש.
המרקיז דה בוליבר.
לאן תתגלגל, תפוחון?
בין תשע לתשע.
הכדור השלישי.