תגית: טרוצקי

נפילת פאריס איליה ארנבורג פאריס תחת הכיבוש הגרמני

 נפילת פאריס מאת איליה ארנבורג, הוצאת גזית, 1945, תרגמו מרוסית מרים וגבריאל טלפיר, 515 עמודים
חבורת גולים רוסיים, אמנים, עיתונאים, סופרים וסתם אופורטוניסטים, החיים בפאריס שלאחר מלחמת העולם הראשונה ומהפיכת אוקטובר, מנסים להתמודד עם עצמם, עם האידיאולוגיה הקומוניסטית ועם הכיבוש הגרמני. תמונה מרתקת ביותר של החים בפאריס על דמויותיה הידועות, על סלונים ספרותיים, על עלייתם של ציירים ידועים, על אנשי רוח והוגים שמנסים לתאר לעצמם אירופה חדשה, אהבת ושנאות.

"לאטאליה של הצייר אנדרה, נכנס גרמני. למראה המדים האפורים-ירוקים חייך אנדרה:
"אתה יכול לקחת אותי, לא אקח חפצים.."
"אתה לא מכיר אותי? גרתי אצל הגברת קואד, הנופים שלך מצאו חן בעיני. הכרנו זה את זה בקפה 'הכלב המעשן'..
הגרמני רצה ללחוץ את ידו אבל אנדרה לא הושיט לו יד.
"הממ, כן, ואתה אמרת לי שפאריס תושמד. וודאי התעסקת אצלנו לא בדגים אלא בריגול. ידעת את כל סודות החצר הברלינאית. ומה, אתה מרוצה? אמנם את -פאריס לא החרבתם. הרי אתם מוכרחים לחנות באיזה מקום, והנה בחרתם לכם את העיירה הזאת. " אנדרה קרב לגרמני. "אתם חושבים שכבשתם את פאריס? שטויות, פאריס פשוט נפלה לידיכם. פאריס יצאה מכאן. כולם חוזרים, אני לא מכחיש. הנה ג'וזפינה פתחה את המסעדה שלה. אנשים חוזרים, אך לא פאריס. פאריס לא תחזור, פאריס אינה קיימת עוד. היא אינה בשום מקום וחסל, עכשו קח אותי!"
"לאן?"
"אני לא יודע, אתה יודע יותר טוב ממני, למפקדה, אל הקיר, אל הבור, יקח אותך השד.."
" למה אתה מעליב אותי?"
" אותך? אי אפשר להעליב אותך. לך יש טנקים, מפציצים,מכונות יריה, רובים אוטומטיים וגולגולת מטומטמת ולי מה יש? הנה האנקול הזה, קח אותי או שאחנוק אותך!"
" אין לי לאן להוליך אותך, אני לא יודע בעצם, לשם מה באתי אליך..נראה שנזכרתי במשהו. היום אמר לי הליוטננט שאני גרמני גרוע!מוזר, ואולי מחר יעמידו אותי אל הקיר.."
אנדרה ציפה למות אבל במקום זאת קיבל גרמני איכטיאולוג בעל חוויות..
"הבן נא, אני צרפתי ואתה גרמני!"
"אני מבין, הדבר מפריע לי מלשוחח אתך. חשבתי שאנחנו בני תרבות אחת. אך לא, תעלה מפרידה בינינו. איני יודע במה אפשר לסתום אותה.."
" גם אני לא יודע", התרכך אנדרה, "כנראה בדם. בלי שפיכות דמים אי אפשר כאן.."
עמוד 513
איליה ארנבורג מגדולי סופריה של ברית המועצות נולד ב-1891 להורים עניים. נדד על פני רוסיה הרעבה. בת 1909 הגיע לפאריס. עם פרוץ המהפכה ב-1917 חזר לרוסיה. בתקופה שבין שתי המלחמות ערך מסעות נרחבים כעתונאי שהיה עד למלחמת איטליה נגד חבש ובמלחמת האזרחים בספרד, כתב הרבה ספרים ביניהם כתבי אשמה חריפים נגד הנאציזם והפשיזם באשר הוא. היה אוהד גדול של ארץ ישראל.

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם השניה

המהפכן מאת רוברט ליטל מהפכת אוקטובר ברוסיה

המהפכן רוברט ליטל הוצאת זמורה תרגם אריה חשביה, 1993. The Revolutionist By Robert Little מהפכת אוקטובר , רוסיה.
אלכסנדר טיל הוא יהודי אידיאליסט, שחי באמריקה לאחר שגלה מארצו, רוסיה. כשמתחילות השמועות על מהפכת אוקטובר הקרבה, הוא חוזר לארצו ומשתתף במהפכה. תיאור מצוין, מותח ומצמרר של תהליכי המהפכה ששינתה את כול העולם. טיל מאבד את חברו האידיאליסט שמוכר נשמתו לשטן, סטאלין תמורת תפקיד בכיר בנ.ק.וו.ד המשטרה החשאית הידועה לשימצה. טיל מאבד את אהובתו כקורבן למשטר. טיל עד לבגידתו של סטאלין בעקרונות שהובילו את המהפיכה. מלחמת האחים האכזרית שקרעה משפחות ואח התייצב מול אחיו. בולשביק נגד מנשביק וההיפך. שני הצדדים היו אכזריים ביותר האחד לשני. לא נותר לו, למהפכן היהודי אלא לשמור על עצמו, על שפיות דעתו ועל העקרונות הישנים והטובים שהביאו אותו ה בחזרה למולדתו רוסיה. תיאור חי ומרתק של מסע לנין לרוסיה מהתחנה הפינלנדית בפטרוגרד, ההסתערות על ארמון החורף-אחד האירועים הגדולים ביותר של המאה העשרים, הטיהורים של סטאלין וכן דמויות היסטוריות ידועות ופחות ידועות. רומן סוחף ומרתק ביותר, מאת רוברט ליטל. 492 עמודים.המהפכן רוברט ליטל

"איכר גבה קומה שעמד באמצע הקבוצה, נשא את דברו,
"נאמר לנו, כבודו, שנגויס לצבא האדום. תן לי רובה אתן לך הוכחה לנאמנותי."
הקולונל ריסן פיהוק. זה היה הלקט הרביעי של עריקים שהגיע אליו מתחילת השבוע. "לא בא בחשבון שניתן לכם רובים בטרם נהיה בטוחים לאן תכוונו אותם."
"אז מה עלינו לעשות כדי להוכיח את נאמנותנו?"
"הפעילו את הדימיון שלכם, " אמר הקולונל בנועם. "אנחנו מעוניינים במידע על האדומים. אנחנו מעוניינים בפרטים על סדר הכוחות שלהם. אנחנו מעוניינים לדעת מה בכוונתם לעשות. וחשוב מכל, אנחנו מעוניינים בשמות. ככל שתתנו לנו שמות של דגים גדולים יותר, כך נהיה נוטים יותר להאמין שבאמת עברתם למחנה שלנו."
"ומה יקרה למי מאיתנו שלא יצליח לשכנע אתכם בנאמנות שלנו?"
שרירי הפנים של הקולונל נמתחו כדי ליצור חיוך לאה. "נירה בכם." הסביר.  עמוד 240

———–
"במקום ללכת אל חדר השינה, הניחו כרים על הריצפה ליד החלון הפתוח והתעלסו בעצלתיים, נים ולא נים…
"יש דרכים רבות כל כך לעשות אהבה, "לחשה לילי על אוזנו.
" אחרי שננסה את כולן, ":ענה זנדר בלחישה, נמציא חדשות."
אחר כך שקעו בתרדמה עמוקה. משום כך, כשנעקרה הדלת מציריה, לא היו אקדחים בהישג ידם של זנדר ולילי. גברים חמושים פלשו לתוך הדירה. פנסי גז נדלקו בקולות נפץ. צללים ריצדו על הקירות. לילי, שאימצה אל גופה סדין שמשכה מהכורסא, נהדפה אל הקיר. היא ניסתה לגונן על עיניה בזרועה וקראה:"אלכסנדר!" גבר נאנק בכאב. תחתונים, חצאית, חולצה, גרביים, זוג נעליים, הופעו מן החשכה ונחתו לרגליה…קול מרגיע במידה שלא תיאמן הורה לה לפנות לאחור וברדס כיסה את ראשה. ידיה נכבלו בכוח מאחורי גבה.
"היידים שלי נרדמות, "התלוננה כאשר הובילו אותה במורד המדרגות.
"הגוף שלך יילך בקרוב בעקבותיהן." אמר הקול המרגיע. …היא היתה בארון קבורה שהוצב אנכית.. היא נשמה כמה נשימות עמוקות-הנשימה העמוקה לחצה את שדיה אל הדופן שלפניה וציוותה על שריריה לרפות. ..השתן קלח במורד רגליה ומילא את נעליה..היא פרצה בבכי..בהדרגה פשתה קהות חושים על פני גופה, כפי שהבטיח לה הקול המרגיע. לבסוף התעלפה. ..
"הרשי לי גבירתי  היקרה להציג את עצמי, " אמר בקול חרישי-ולילי זיהתה מיד את הקול המרגיע. "אני החוקר סולוקוב מן המחלק הפלילי של הידרקטוריון של אוראל. ואת לילי יוספובה, בולשביקית ואחותו של פליקס שהרג את רספוטין, "לילי החלה ממלמלת הכחשה, אבל החוקר שיסע מיד את דבריה." הוצאנו את תעודות המסע שלך מן הביטנה של המיקטורן של מאהבך, אנחנו יודעים מי את. אנחנו יודעים מדוע באתם ליקטרינבורג. כדי להשמיע את עמדתו של טרוצקי בדבר העברתו של הצאר למוסקבה, למשפט פומבי. את, כדי להצפין ולפענח כל מסר שהוא היה עשוי להחליף עם טרוצקי..על פי מסמכים אלה, אפשר להוציא להורג מיד בירייה, אותך, ואת ידידך טיל השארנו את שניכם בחיים כדי שתשיבו על שאלותי. מיד לאחר שאחליט כי אין בפיכם מידע נוסף בשבילי, יוציאו את שניכם להורג."
צחוק פרץ מפיה של לילי." מאחר שאנו יודעים זאת, איש מאיתנו לא יאמר לך דבר."
"נהפוך הוא, גבירתי היקרה, אתם תגיעו לנקודה שבה תקדמו בשמחה את פני המוות. את וידידך טיל תתחננו לפני שאאמין לכם שאינכם מסתירים ממני  דבר, כדי שאגמול לכם במתן הפקודה להוציא אתכם להורג." עמוד 243
רוברט ליטל היה עיתונאי הניוזוויק, פרסם רומנים שזכו להצלחה רבה. רוברט ליטל הוא אביו של ג'ון ליטל, מחבר הספר 'נוטות החסד'.

השארת תגובה

מתויק תחת מהפכת אוקטובר, רוסיה

פרטיזנים איבן ניקולין מלח רוסי ליאוניד סולוביוב

פרטיזנים איבן ניקולין מלח רוסי ליאוניד סולוביוב ארבעה סיפורים, מחברים שונים. פלוגת פרטיזנים קטנה בערבות השלג של רוסיה נגד הטנקים הגרמנים. סיפור פשוט אבל מרגש, מלא אומץ והקרבה. 265 עמודים של סיפור בנוסח הרוסי, ישר ולעניין.
הסיפור השני בספר: סלע אדום מאת וו.סטאריקוב. הכינור מאת אלכסנדר דרודוב. רשימותי מאת טאטיאנה לונגובה קול הפרטיזן מאת ס.סבירידוב.
ליאוניד סולוביוב 1906-1962. סופרי רוסי יליד לבנון לאביו שהיה עובד הקונסוליה. ספג הרבה מהתרבות המזרח-תיכונית. למד תסריטאות, חיבר מחזות ותסריטים, מאמרי ביקורת וספרים. כתב את 'עוכר השלווה' על חוואג'ה נאסר א-דין למבוגרים.
"הגרמנים םתחו באש חזקה. בעקבות הטאנקים התקדם חיל הרגלים באופנועים. את רוכבי האופנועים הראשונים הפיל ברבנוב. אותה שעה חדלה מכונת היריה של קוסטיה מלפעול בשל קילקול. מזכיר המחוז רץ אליו ובמהירות תיקן מה שתיקן וקצר בבת אחת אחד עשרה רוכבי אופנוע שהתקרבו מהאגף הימני. הטאנקים התפרצו לתוך העיירה. בית הספר כבר בוער. הגרמנים הציתו בית אחרי בית. הלהבה הקיפה את כל היישוב הקטן…" עמוד 203
פרטיזנים

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם השניה, מלחמת רוסיה גרמניה, רוסיה