תגית: מחנה דארנסי

תעודת זהות משפחתית פטריק מודיאנו פאריס הכבושה

תעודת זהות משפחתית מאת פטריק מודיאנו  פאריס הכבושה: תעודת זהות היא פנקס הנמסר לכל אדם. בתעודת הזהות נרשם ונקבע הדנ"א של ההיסטוריה המשפחתית. מי האבא, מי הסבא ומקורותיהם. תעודת זהות היתה חתיכת הנייר היחידה שהיתה יכולה להציל את חייך או לשלוח אותך לאושוויץ. אי -הוודאות משנה את כל מהלך חייו של אב שרוצה לרשום את בתו שרק עכשיו נולדה. בלבול זה דוחף אותו למסע ארוך בחיפוש אחר שורשיו ברחבי צרפת ואירופה הכבושה.
הבלוג ממליץ לכם לראות את סרטו המצוין של ג'וזף לוסי "מר קליין" עם אלן דילון, ובו מסופר על צעיר שחצן, מנוכר לסביבה ולמצב הפוליטי, ומנסה להרחיק עצמו מכל התערבות בגהינום שורה סביבו עד שהוא נדחף אליה לסוף דראמטי וכל זאת בגלל בלבול בשמות.

עמודים 84-85:
"מחשבה סימרה אותי למקומי, מחשבה שהתעוררה למשמע המילים "ממעמקי קבר", "גלות," "רוח רפאים בין רוחות רפאים."רובר ז'רבו הזכיר לי מישהו. השתרעתי על המיטה ונעצתי מבט בקיר שמולי. פניו הופיעו לעיני בין פרחי נייר הקיר. פני אדם. הפרצוף שהסתמן לי על הקיר היה פרצופו של ד.הדמות המתועבת ביותר בפאריס של ימי הכיבוש: ד.שידעתי כי מצא מקלט במדריד, אחר כך בשווייץ, ואשר גר בשם בדוי בז'נבה, ומצא עבודה ברדיו. בטח, רובר ז'רבו, זה האיש. שוב הציף אותי העבר. לילה אחד במארס 1942, גבר כבן שלושים בקושי, גבוה, נראה כדרום אמריקאי, יושב בסן מוריץ. מסעדה ברחוב מאריניאן. כמעט בפינת שדרות שאנז אליזה. היה זה אבי. אשה צעירה היתה בחברתו ושמה אלה הארטוויג. עשר וחצי בערב. קבוצת שוטרים צרפתים בלבוש אזרחי נכנסת למסעדה וחוסמת את כל מבואותיה. אחר כך הם מתחילים לבדוק את זהות הלקוחות. לאבי ולידידתו אין שום ניירות. השוטרים הצרפתיים דוחפים אותם לתוך מכונית העצורים, יחד עם כעשרה אנשים נוספים, לצורך בדיקה מדוקדקת ויותר ברחוב גרפיל, במקום מושב המשטרה לענייני יהודים. כאשר מכונית העצירים נכנסת לרחוב גארפיל, מבחין אבי שהאנשים יוצאים מתיאטרון מאותרן, שם מציגים את ,העלמה מפאנמה". השוטרים גוררים אותם לתוך מה שהיה טרקלין של דירה. נותרו הנברשת והמראה שמעל לאח. באמצע החדר שולחן כתיבה גדול של עץ בהיר ומאחוריו גבר במעיל גשם שאבי נזכר בפניו הרכיכים והקירחים. זה היה ד."
פטריק מודיאנו מנולד ב-1945, נחשב כאחד הסופרים הגדולים של אירופה. ספריו ספוגים במואות הכיבוש הנאצי ובתוצאותיו.
תעודת זהות משפחתית פטריק מודיאנו

מספריו של פטריק מודיאנו בעברית:

משמר הלילה
נעורים
וילה נוגה
ממורי ליין
רחוב החנויות האפלות
תעודת הזהות המשפחתית
ימי ראשון של אוגוסט
2 רומאנים: כיכר אטואל שדרות הטבעת
מה קרה לדורה ברודר?
בחורים טובים היינו

עוד המלצות על ספרים של פטריק מודיאנו

השארת תגובה

מתויק תחת פאריס הכבושה, צרפת במלחמת העולם השניה

השלג היה שחור ז'ורז' סימנון פאריס תחת הכיבוש הנאצי

השלג היה שחור ז'ורז' סימנון מהדורה ראשונה הוצאת צוהר, תרגם אהרן אמיר, 1957
השלג היה שחור, ז'ורז' סימנון הוצאת כתר מהדורה שניה, תרגם אהרן אמיר, 1979
LA NEIGE ETAIT SALE PAR GORGES SIMENON
פרנק הנער, גדל וחי בבית זונות צרפתי, בפאריס תחת הכיבוש הנאצי. הוא היה די מוזר אפילו בעיני עצמו. העולם שלו רקוב, מושחת, אלים, רעב ללחם ולאינטימיות. עולם קר ואכזרי. מתישהוא על מנת לצאת ממצבו הקודר הוא מחליט ללכת בתלם, להיות כמו כולם ואז וא מצטרף לצבא הכיבוש הגרמני ומשתף אתם פעולה. בחורה יהודיה מנסה להציל את משפחתה והיא שוכבת אתו. אביה, האינטלקטואל, שוטם ובז לפרנק אבל אין לקורבנות ברירה אלא לשתף פעולה עם התליין על מנת שחייהם ינצלו דרך אהבתו של פרנק לבחורה. סוף הספר מסמר שיער וזו לא קלישאה!מדהים זו המילה!

פרנק מנסה לקנות זמן לסיסי ואביה:
"שב!"
"לא."
זאת לא תהיה חקירה בישיבה, כך החליט.
"ראשית, הייתי רוצה לבקש רשות למסור הודעה חשובה."
הוא ידבר לאיטו..
"אני גנבתי את השעונים, אני הרגתי את מאדמואזל וילמוס, אחות השען של הכפרי. כבר הרגתי את אחד הסמלים שלכם כדי לקחת את האוטומאטי שלו, עשיתי מעשים מבישים הרבה יותר, עשיתי את הפשע הנתעב ביותר שבעולם, אבל דבר זה אין לו  שום שייכות אליכם. אינני קנאי, אינני תעמלן, אינני פטריוט. אני נבלה. מאז החילותם לחקור אותי עשיתי כל מה שיכולתי כדי להרוויח זמן, כי פשוט מוכרח הייתי לזכות בעוד זמן. עכשיו זה נגמר.
הוא דיבר מבלי לשאוף רוח כמעט. …
"מכל מה שהייתי רוצה לדעת אינני יודע דבר. אני נשבע. אילו ידעתי משהו,לא הייתי מספר לך. אינני פוחד מעינויים. אני רוצה למות  בהקדם האפשרי, בכל צורה שתחליטו עליה. אלו המילים האחרונות שאדבר אליך."
הכו אותו. שלוש או ארבע פעמים הורידו אותו למטה כדי להכותו. בפעם האחרונה הפשיטו במשרד את כל בגדיו מעליו. בעלי השפמים עשו במלאכתם בלי התרגשות ובלי איבה. לפי פקודה, בלי ספק, הכו קשה בבירכהם באברי המין שלו, והוא הסמיק, כי לרגע זכר את קרומר ואת סיסי. עכשיו לא יימשך עוד הרבה זמן. אם לא יזדרזו, אפשר שיקרה בלעדיהם. עדיין קיווה שיקחו אותו למרתף.לבסוף גמרו אומר. בוקר אחד כשהשלג החל שוב לרדת…"

ז'ורז' סימנון: 1903-1989 סופר צרפתי יליד בלגיה. נודע בזכות הרומנים הבלשיים שכתב-רומנים שרמתם הספרותית גבוהה והמצטיינים בחדירתם הפסיכולוגית ובתיאורים של אווירת העולם התחתון. יש אומרים שהוא כתב יותר משלוש מאות רומנ ים ושכב יותר מאלף נשים. ב-1930החל לפרסם רומנים מרתקים שגיבורם הוא המפקח מ ג ר ה , איש משטרת פאריס: סיפורים אלה תורגמו לשפות רבות ועובדו לספרים ולטלביזיה (ראה: ז'אן גאבן).ז'ורז'

השארת תגובה

מתויק תחת צרפת במלחמת העולם השניה