תגית: מלחמת העולם השניה

היהלום והאפר יז'י אנד'ייבסקי החיים אחרי אושוויץ

היהלום והאפר יז'י אנד'ייבסקי תרגם מפולנית אמיר גלבוע, 335 עמודים. JERZY ANDRZEJEWSKI POPIOL I DIAMENT . החיים אחרי  אושוויץ. ניצולת אושוויץ חוזרת לביתה לאחר המלחמה. היא מנסה לשרוד את החיים החדשים, את הסיוטים, את האובדן, את ההשפלה, אבל מעל לכל, את הפולנים שמנסים לבחון את עצמם ואת התנהגותם בתקופת השואה ואיך הם מסתכלים עכשיו על ניצולי השואה. הסתכלות מצמררת!במרכז הסיפור, אמונתה של הניצולה באנשים שמנצלים אותה ומאיימים על חייה עד הסוף הלא ייאמן. כמו כן, בספר יש תיאור על סוכני אנדרס המושמצים שמנח בגין נמנה על חיילה, על שרידי הביורוקרטיה והאצולה הפולנית. פולין כפי שלא נכתב עליה בשום ספר לאחר המלחמה.
"המשיך ללכת בסימטה עד שהגיע לסימטה חוצה ונכנס בה…עצר. מה בעצם הוא מחפש כאן? האם באמת החליט לנסוע לקאלינובקה? תחנת הרכבת היא בחלק אחר לגמרי של העיר. עוד שעה ליציאת הרכבת. שעה אחת. יתכן וקריסטינה כבר מחכה ודאגה עלתה בליבו שלא לאחר. הגיע עד לפינה ופתאום, במרחק של כמה עשרות מטרים לפניו, ראה שלושה חיילים עם תת-מקלע צועדים באמצע הכביש. הוא סובב על עקביו
"עמוד!" צעד אחד בלבד היה רחוק מהפינה. לפת בחוזקה את תיקו ביד אחת, תחב את ידו השניה לכיס המעיל לשלוף את האקדח, וברגע  זה כאשר נתברר לו שאין עוד האקדח בכיסו, הרגיש במכה חזקה בגב שקטעה את נשימתו. הוא ניתר לפניו. כמו מעבד לערפל שמע ירייות שטוחות, עמומות, שמט את תיקו. מעליו נתגלה לו דגלאדום לבן גדול, ולמעלה מזה שמים תכולים, רחוקים מאוד.
"מהיכן דגל זה?"תמה."מה קרה?"
אחד החיילים הרים את תיקו, שני כרע ונחפז לבדוק בכיסי מעילו של השוכב. באחד מהם מצא סיגליות נובלות, השליכן הצידה. אחר פתח את המעיל. הוא הוציא מכיס המקטורן את תעודת הזיהוי והגישה לחברו. זה הציץ בה וטמנה בכיסו. הראשון הוציא בינתיים, בזה אחר ה כאת כל אשר הכיל התיק. פיז'אמה, חולצה מזוהמת, סבון…השלושה החליפו מבט.
"חולירע!רטן אחד מהם.
הוא התכוף אל פני השוכב. הוא עדיין בחיים. עיניו היו פקוחוחת, אך חומקות למעמקים, מעולפות.
"בן אדם, למה ברחת?קרא החייל בצער. "
עמוד 334 עמודים שלא תשכחו.
הספר הוסרט בזמנו 1966-עם מקסימיליאן של, אינגריד טולין וסמנטה האגר תחת השם 'בחזרה מן האפר'. RETURN FROM THE ASHES
יז'י אנדז'ייבסקי, מחשובי הסופרים של פולין, אמן בסיפור הקצר והנובלה. נולד ב-1909. קובץ הסיפורים הראשונים שלו 'סדר הלבבות' 1936 זכה בפרס האקדמי הפולנית.(לא תורגם לעברית). תחילתו כספור קתולי, שבעיות מוסר ביצירותיו. בימי המלחמה, על ערעור האמונות והדיעות שבמאורעותיה, התקרב למחנה השמאל והוויית האדם בחברה הפכה להיות מרכז סיפוריו. הרומן 'האפר והיהלום'-1948 הוכתר בפרס הפולני הממלכתי. תקופת סטאלין זיעזע אותו עמוקות ועקבות המשבר ניכרים בספריו: "חושך יכסה את הארץ-1957-ניתן להשיג באתר 'היהלום והאפר'-אחד הספרים החזקים ביותר שהאתר קרא. 'מדלג על ההרים'.
ספרי יז'י אנדז'ייבסקי בעברית:
מדלג על ההרים. האינקיוויזיטורים. היהלום והאפר. שערי גן עדן.
היהלום והאפר יז'י אנדז'ייבסקי

תגובה אחת

מתויק תחת צרפת במלחמת העולם השניה, שואת היהודים

המרד על הקיין הרמן ווק השגעון במלחמה

המרד על הקיין בחור צעיר בשם קית, שחונך לערכים גבוהים, הומאניות, מוסר גבוה, מתגייס לצי האמריקני  ומשרת בספינת שולת מוקשים ישנה ומתפרקת. בצוות שוררת אנרכיה, חוסר משמעת, מוראל ירוד, יחסים לא תקינים בין הקצינים והצוות. כולם בציפייה לקצין חדש בשם קוויג שישליט סדר וארגון מחדש. המפקד החדש שמגיע הוא אדם שפועל לפי הספר. לא משנה מה קורה בספינה, קוויג מכריז בפני הצוות, יש לפעול לפי הספר "ואני פועל לפי הספר", הוא חוזר ומדגיש בכל הזדמנות. מהר מאוד מוצאים עצמם אנשי הצוות הנמוך כצוות הקצינים כי מולם עומד מפקד עריץ, דוגמתי, חסר גמישות, חסר חוש הומור, ומעל לכל מקבל החלטות שונות ומשונות הנוגדות לחלוטין את כללי ההתנהגות על הים. כשפורצת סערת טייפון והספינה עומדת בפני סכנת טביעה על כל צוותה הם מורדים. מרד חסר תקדים כדי להציל את הספינה ואת חייהם. במשפט הצבאי הספרותי המפורסם ביותר עולה שאלת הסמכות. האם היה המפקד קוויג מטורף, שיקול דעתו והחלטותיו סיכנו את הצוות ואת הספינה? האם ההחלטה שהחליט היא מתוך פחדנות? האם רשאי קצין לפקפק ולשפוט החלטות מבצעיות של מפקדו ובכך לשבור את כל שרשרת הסמכויות בספינה? המשפט הצבאי המתואר בספר זכה לפרסום עולמי והפך למחזה ידוע ואפילו הומחז בארץ והעולה על בימות "הבימה" בארץ.
"..הוועדה הרפואית המליצה כי ליווטננט קומנדר קוויג יוחזר לשירות. לא נמצאה כל עדות למחלת נפש כלשהיא. אין מנוס מהמסקנה כי מעשיו של הנאשם הפגינו בורות מדהימה בעובדות הרפואיות, והיעדר קיצוני של שיקול דעת בהסתמכו על השקפותיו ודעותיו המבוססות על אי ידיעה כדי לעשות מעשה בעל תוצאות והשלכות חמורות ומרחיקות לכת ביותר..ההערות האלה חלות במהות. אם גם בחומרה פחותה על מעשיו של העד ליווטננט קית, קצין המשמרת. עדותו של ליווטננט קית אינה מותירה כל מקום לספק שהוא לא ציית בעל כורחו, אלא דווקא צידד בכל לב עם הנאשם במעשיו..הרשות המזמנת מאמינה כי פירוט האישום הוכח מעבר לכל ספק סביר…יש בתיק הזה עיוות דין מסוכן שבעטיו חמק הקצין מעונש על עבירה חמורה ונותר תקדים מוכן. העובדה כי האנייה היתה בסכנה אין בה כדי לשמש נסיבה מקלה, אלא דווקא מגבירה ומעצימה את אחריותו של הנאשם, דווקא בעתות סכנה. יש להקפיד במשנה תוקף על דפוסי המשמעת הימית, במיוחד כלפי קציני בכירים באנייה…באנייה יש מקום רק למפקד כלי אחד, שמונה על ידי הממשל, וסילוקו מתפקידו באורח בלתי תקין ומבלי להפנות את העניין לרשות הגבוהה ביותר הזמינה הוא מעשה החורג מסמכויותיו של השני בסולם הפיקוד. הדוקטורינה הזו רק מחוזקת ומודגשת, ולא מוחלשת ומעורערת, על ידי התיאור המופיע בסעיפים  הבאים של הנסיבות הנדירות ביותר שבהן ניתן לבצע מעשה חריג. וכוונותיו של משרד הצי ברוח זו מובעות בזה במלוא הבהירות ובתוקף. " עמוד 544
הספר הוסרט עם האמפרי בוגארט בתפקיד מצוין כמפקד קוויג.

המרד על הקיין הרמן ווק מהדורה חדשה

הרמן ווק  יליד 1915. סופר אמריקני. בתחילת דרכו כתב תסכיתי רדיו. במלחמת העולם השניה שירת בצי ארצות הברית ובתקופה זאת כתב את ראשון ספריו: מספריו: נער הכרך,המרד על הקיין-פרס פוליצר, מרג'ורי מורנינג סטאר, רוחות מלחמה, מלחמה וזכרון.

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם השניה

רוחות מלחמה הרמן ווק

רוחות מלחמה הרמן ווק, שני כרכים, הוצאת זמורה, 1980, תרגם מאנגלית אריה ארד, מהדורה ראשונה של הספר יצאה בהוצאת שקמונה ז'ל. 887 עמודים
THE WINDS 0F WAR BY HERMAN WOUK 1971
מלחמת העולם השניה מקיפה את כל העולם, גם מדינות שכביכול אינן משתתפות במאמץ המלחמתי לשום צד. ספרד  היתה מלאה בפליטים, מרגלים, סוכני חרש, מלשינים ודכי עולם. לשוויצריה הנייטראלית נמלטו פליטים.  מערבולת עולמית, שבמרכזה מספר דמויות שדרכן ניתן ללמוד על המתרחש בכל החזיתות וגם בשואה. בני משפחתו של קצין צי אמריקני, נערה יהודיה אמריקנית המתגוררת עם דודה ושניהם נתפסים על ידי הגסטאפו, כתב צבאי בריטי ובתו המשרתת בחיל האוויר המלכותי ועוד עשרות דמויות משנה. דראמה ענקית הלוקחת את גיבורי הספר ומטלטלת אותם לקצווי עולם, לקרבות גהינום, ותחתיות שאול. חלק מהם יינצל, חלק מהם יישמד. ברקע, תיאור מדויק של חזיתות המלחמה ברחבי העלם, תיאורי קרבות מהימנים ביותר האופיינים לסופרים גדולים כמו הרמן ווק. האותנטיות של הסיפור מועצמת על ידי צעדיהם של המדינאים ושליטים כווינסטון צ'רצ'יל, אדולף היטלר, בניטו מוסוליני, רוזוולט ואחרים. הספר היה רב מכר עלמי והפך לסדרת טלוויזיה ידועה.

"חזית מוסקבה-דו"ח של עד ראיה:הדו"ח הזה מנסה לתאר ביקור בחזית המלחמה הלחימה מערבית ממוסקבה, משם חזרתי זה עתה. היום, עשרים מילין מחוץ לעיר, נעצרה מכוניתנו בגלל הפצצה אווירית על מוסקבה, ממרחק זה היה כמו מחזה: הזרקורים המתפרסים, הנ.מ. כמו מטריה של זיקוקין די נור צבעוניים על פני יריעה אחת של האופק, בוהקים במשך חצי שעה. יהיו מחסוריה של רוסיה אשר יהיו, נראה שיש להם אספקה בלתי נדלית של תחמושת נגד מטוסים, וכאשר העז הלופטוואפה לטוס מעל לעיר הבירה, הם הפעילו אותה בכיוון לרקיע בכמויות עצומות. דבר זה עולה על כל מה שראיתי בברלין או בלונדון. על כל פנים, ההצגה האמיצה הזאת לא מצאה לה אח ורע על פני הקרקע במוסקבה היום. העיר מתכוננת למצור. יש לה מראה לא נורמלי, והפחדנים בורחים בשלג הכבד, או שהממשלה הקומוניסטית אינה מסוגלת, או שאינה רוצה לבלום את ההיסטריה, נאמר לי שגם יש מילת גינוי ליציאת מצרים המונית זאת-בולשוי דראפ, הצווחה הגדולה, הדיפלומטי ם הזרים והעתונאים נשלחו לקויבישב שעל הוולגה, 500 מילין מזרחה, ומכוניות ממשלתיות רבות יוצאות לאותו כיוון בהמוניהן, כלי רכב כבדים והולכי רגל מזרחה מזכירים בצורה שאין לחלוק עליה את העכברים העוזבים ספינה טובעת. מכל מקום נמסר שסטאלין נשאר. אני מאמין שההיסטריה הזאת מוקדמת מדי, שלמוסקבה יש סיכוי סביר להחזיק מעמד, ואפילו אם תיפול, המלחמה הזאת לא תסתיים. אני מביא אתי רשמים רבים מן החזית, אבל הבולט שביניהם הוא, שהרוסים, למרות העבודה שהם חזרו לקו תשעת היארדים שלהם, לא הוכנעו, על המנהיגות האמריקאית לנחש באם תחזיק רוסיה ממד או תיפול, ועליה לתת ביטוי לניחושיה בספינות החכר-השאל. דו"ח של עד ראיה מהחזית, ועוד חלקי, עשוי לכן להיות יומרני." עמוד 773

הרמן ווק  יליד 1915. סופר אמריקני. בתחילת דרכו כתב תסכיתי רדיו. במלחמת העולם השניה שירת בצי ארצות הברית ובתקופה זאת כתב את ראשון ספריו: מספריו: נער הכרך,המרד על הקיין-פרס פוליצר, מרג'ורי מורנינג סטאר, רוחות מלחמה, מלחמה וזכרון. תהילה, תקווה, הבטחה

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם השניה

הנכס הגדול מתוך תהפוכות מלחמה מאת אוליביה מאנינג

הנכס הגדול מתוך טרילוגית 'הבלקן-תהפוכות מלחמה' מאת אוליביה מאנינג , שלושה כרכים, הוצאת מעריב, תרגמה מאנגלית צילה אלעזר, 1989
FORTUNES OF WAR THE BALKAN TRILOGY BY OLIVIA MANNING 1960
מלחמת העום השניה שוטפת את כל אירופה, הגרמנים בכול מקום ולכול אחד יש סיבה לפחד. גאי פרינגל הוא מרצה במחלקה לאנגלית, באוניברסיטת בוקרשט. בחופשת קיץ הוא פוגש את הרייט, נושא אותה לאישה ויחד הם חוזרים לרומניה.  מבוכה, חוסר בטחון, פחדים, רעב, מצוקה פושטים בכול. הזוג מנסה לשרוד את המלחמה. הרייט תופסת שבעלה, גאי, הוא אידיאליסט ללא תקנה שחושב שהוא יכול לתקן את העולם והוא עלול לסכן תוך כדי כך את קיומם שלהם. היא מחליטה להציל את שניהם ובעיקר את גאי מהדאידיאלים שלו. הספר תהפוכות מלחמה, טרילוגיית הבלקן הוא אחד הספרים הטובים ביותר שנכתבו אי פעם על ידי סופר בריטי על מלחמת העולם השניה, כך נאמר על הספר על ידי אנתוני ברג'ס, מחבר הספר 'התפוז המכאני'. הטרילוגיייה הוסרטה על ידי רשת הבי.בי.סי.
הספר מבוסס על חייה של אוליביה מאנינג שנישאה זמן קצר לפני פרוץ המלחמה ויצאה עם בעלה, מרצה מטעם המועצה הבריטית, לבוקרשט.
"לדידה של בוקרשט היתה נפילת צרפת נפילתה של הציביליזציה, צרפת היתה האידיאל של כל מי שהתמרד במוצאם הכפרי, כל ערכי התרבות, האמנות והאופנה, כל ההשקפות הליבראליות ומושגי החירות יוחסו לצרפת. באין צרפת לא יהיה עוד מה שיעצור את הברבריות או יקום נגדה, להוציא קומץ של פאשיסטים מלידה,איש לא האמין באמת ב"בסדר החדש". האמת היתה ברורה אפילו לאלה שהשקיעו בגרמניה: ניצחונה של גרמניה הנאצית יהיה ניצחונם של כוחות החושך, מנותקת מאירופה המערבית, תהיה רומניה פתוחה לרדיפות,לקנאות, לאכזריות לאמונות טפלות ולרודנות. עתה לא היה עוד מי שיציל אותה."   עמוד 298

הנכס הגדול - תהפוכות מלחמהמ מאת אוליביה מאנינג

הנכס הגדול - תהפוכות מלחמה מאת אוליביה מאנינג

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם השניה

שיחות עם תליין קזימיז' מוצ'ארסקי: עם גנרל יורגן שטרופ

שיחות עם תליין קזימיז' מוצ'ארסקי  הוצאת הקיבוץ המאוחד 1980, תרגם מפולנית צבי ארד, 306 עמודים.
התליין בספר עדות מצמרר זה הוא הגנרל הס"ס ירגן שטרופ שחיסל את גיטו וארשה והעלה אותו באש.

יורגן שטרוֹפ  1895-1952 . יורגן שטרופ מונה על ידי מפקדו, היינריך הימלר למפקד האס"אס והמשטרה בורשה ב-1943, לאחר הצלחותיו נגד הפרטיזנים בברית המוצעות. בגטו ורשה פרץ המרד. משהבין כי המרד עלול לסכן את יוקרתו, שרף את הגיטו עד היסוד וחיסל אותו לגמרי. לאחר מכן, מונה לתפקיד דומה ביוון. לאחר המלחמה נתפס והועמד לדין. פסק הדין שהוצא על ידי בית הדין הבינלאומי לפשעי מלחמה ב-1947 דן אותו למוות, לבסוף הוצא להורג על ידי הפולנים ב-1952. בתקופת מאסרו בכלא הפולני, התיידד עם אסיר אחר לתא שגם הוא נידון למוות, היה זה המחבר, קז'ימיז' מוצ'ארסקי. את השיחות ביניהם, בם ניסה המחבר להבין את נפשו של רוצח המונים כיורגן שטרופ. אגב, שמו הקודם של יורגן שטרופ היה יוזף שטרופ אבל הוא חשש כנראה מזיהוי שמו עם שם יהודי כיוסף והוא שינה אותו.

"מהמצב בדיסטריקט גאליציה בזמן ההוא הסקתי כמה מקנות. השלב הראשון של סילוק היהודים אינו קשה. אתה טוען אותם פשוט לתוך ששק כמו אפרוחים. ההמונים הסבילים, לא זו בלבד שהם הולכים בעצמם כצאן לטבח, אלה שהם משתקים גם את האנשים הפעילים. היהודים הפעילים האלה, גם כשהם מאורגנים, אין בכוחם להתגבר על ההמון הנפחד, ההיסטרי, אין הם משתלטים על המצב, ותכופות הם נספים יחד עם ההמון.לעומת זאת קשה מאוד השלב השני. כי הבורחים הם אנשים המוכנים לכל, אמיצי לב, חזקים ובעלי תושיה. הם מתנגדים, ובעקשנות רבה. בידיהם ציוד טוב, ותכנון של תקיפה ונסיגה, לעתים מחוכם מאוד….אין לזלזל כלל בחלק השני הזה, המועט של היהודים, בעילית הציונית הזאת (שטרופ הירבה להשתמש בשם תואר זה), האינטליגנטית. בקבוצות המנהיגים שלהם מצויים תמיד אופי, ידע, זריזות, תושיה וכן כוח גופני." עמוד 138

קאז'ימיז' מוצ'ארסקי היה משפטן ועיתונאי דמוקרט בפולין, עם הכיבוש הגרמני נימנה על חיילי המחתרת הפולנית המאוגדת בשורות 'הארמיה קראיובה'. הוא היה בין העובדים הבכירים של שירותי ההסברה והביון של המחתרת. בסוף המלחמה הואשם על ידי זרועות הבטחון של פולין הקומוניסטית בשיתוף פעולה עם האויב ובהסגרת חברי מחתרת שמאליים. הועמד למשפט ונידון למוות בשנת 1952, שנת הוצאתו להורג של יורגן שטרופ. מוצ'ארסקי קיבל חנינה אבל המשיך להיאבק על ציזקתו באומץ לב וב-1956 זכה לזיכוי מלא מכל ההאשמות שהוטלו בו.

"הגורל זימן לי לשבת בתא אחד עם מי שהיה אחראי לפרשה הקשורה קשר הדוק עם ההיסטוריה שלנו. הייתי אז בריכוז גבוה מאוד. פיתחתי לי כישרון לא רגיל לחיות בשני עולמות בבת אחת…מרגע שיצאתי לחופשי זכרתי הכול. רק אז, מחוץ לכותלי בית הסוהר התחלתי לכתוב." מוצ'ארסקי נפטר בשנת 1975 ואילו הספר הזה יצא לאור רק בשנת 1977. בספר יש תיאורים לא רגילים ויוצאי דופן על דרך חיסולו של הגטו בוארשה ומשמש כעדות בלתי ניתנת לעירעור על מטרתו השטנית של המשטר הנאצי לחיסול יהודי העולם.
ראה גם ספרו של יורגן שטרופ 'חיסול גיטו וארשה'.

שיחות עם תליין מאת קזימיז' מוצ'ארסקי

שיחות עם תליין מאת קזימיז' מוצ'ארסקי

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם השניה, שואת היהודים

הים האכזר מאת ניקולאס מונסארט תרגם אהרן אמיר

הים האכזר מאת ניקולאס מונסארט תרגום אהרן אמיר. ארצות הברית מתחילה להעביר אספקה של נשק וואספקה שוטפת לבנות הברית הנלחמים בנאצים על יבשת אירופה. הצוללות הגרמניות מנהלות מאבק אכזרי נגדם ונגד המשחתות המלוות את שיירות האספקה. מלחמה בים העמוק,  באוקיאנוס האטלנטי. ניקולאס מונסארט שימש כקצין זוטר בצי הבריטי. מונסארט השתתף בכל הקרבות בנתיב שיירות האספקה באוקיינוס השקט, נלחם והיה עד לקרבות ולטרגדיות. את האימה של החיילים והאזרחים שבשיירות האספקה מהתקפות הצוללות ומהמטוסים מעל. מונסארט קיבל דרגת מפקד פריגטה בסיום המלחמה. ספר זה נחשב כיצירת מופת בספרות המלחמה. תרגום חדש. 449 עמודים.

"בהישמע פעמון האזעקה, סמוך לחצות, עזב פראבי את הגשר, מקום שהיה עומד במשמרת הראשונה עם בייקר, ועשה דרכו אל הירכתיים, אל פצצות העומק שלו. הוא היה זה שצילצל בפעמון, כאשר העירו שאונו של מטוס ומטח פגזים נותבים מקצווי השיירה על התקפה: אבל אף כי מוכן להמולה הגדולה ולהתפוצצויות שבאו אחר כך, לא יכל להתגבר על תחושת ההפתעה וההלם נוכח המתח שאחז באניה, בהזעקה לפעולה בפעם הראשונה. הלילה היה שלו, הירח היה מואר בחלקו ונסך נוגה קר על הסיפון העליון, והראה להם את האניה הסמוכה ביותר בשיירה בקווים חדים וחושפניים. היה זה לילה מצוין לדבר שהוא ידע כי יבוא, וברדתו בחיפזון לארכה של ה'קופמאס רוז" היה בעיניו כאיש המהר אל הגרדום. הוא ידע כי אם ידבר עתה יהיה רעש בקולו, הוא ידע כי לו האיר היום עתה כי אז נראו פניו חיוורים ושפתיו רוטטות: הוא ידע כי באמת אינו מוכן לרגע הזה,  על אף חדשי האימונים והמתיחות המחריפה והולכת בהדרגה. אבל הרגע הנה זה בא, וצריך לעמוד בו." עמוד 114.

הים האכזר מאת ניקולאס מונסראט

הים האכזר מאת ניקולאס מונסראט

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם השניה

מסע אל קצה הלילה לואי פרדינן סלין הוצאת עם עובד

מסע אל קצה הלילה לואי פרדינן סלין הוצאת עם עובד תירגמה מצרפתית הוסיפה אחרית דבר,אילנה המרמן 595 עמודים, 1994  Louis Ferdinand Celin Voyage au Bout de La Nuit

סיפורו של צרפתי בשם פרדינן בארדמי במלחמת העולם הראשונה בצרפת. תיאור יוצא דופן בספרות הצרפתית על המלחמה והתהליכים החברתיים והכלכליים שעברו עליה והרקע לעליית הפאשיזם באירופה. זהו ספר שלמרות הסגנון ודעותיו המטרידות  הרי הוא צעקה אחת גדולה כנגד כל המלחמות, אי הצדק, הניכור והבדידות של האדם בכלל ש"חייו הם חתיכת אור שנגמרת בתוך הלילה."
"הצעירים, כל כך בוער להם תמיד ללכת לעשות אהבה, הם כל כך ממהרים לתפוס כל דבר… שעל כל גירוי הם קופצים בלי לחשוב פעמיים….כל הנעורים מגיעים אל החוף הנהדר, לשפת המים…אנחנו זקנים. אנחנו יצורים מאוסים. אי אפשר לבוא בטענות אל אף אחד. ההנאה והעושר מעל לכל, זאת דעתי.  ואז, כשמתחילים להתחבא מאנשים אחרים, זה סימן שפוחדים לעשות אתם חיים. זאת בעצם מחלה. היה טוב לדעת למה בן אדם מתעקש לא להתרפא מהבדידות. טיפוס אחד שפגשתי בבית החולים בזמן מלחמה, רב טוראי, דווקא שוחח אתי קצת על הרגשות האלה. חבל שכבר לא נפגשתי אתו יותר, עם הבחור ההוא!"האדמה מתה," הוא הסביר לי.."אנחנו רק תולעים מעליה, תולעים על הפגר הגדול, המגעיל שלה, זוללים לה כל הזמן את המעיים, רק את הרעלים שלה..אין מה לעשות, אנחנו אבודים. אנחנו רקובים לגמרי מלידה..כה זה!"ובכל זאת פקדו ערב אחד להעמיד אותו לקיר, את ההוגה הזה, סימן שהוא עוד היה מספיק טוב בשביל להוציא אותו להורג. הם באו אפילו שנייםלקחת אותו, שני סם-צדיקים, אחד קטן ואחד גדול. אני זוכר טוב. אנרכיסט, אמרו עליו בבית הדין הצבאי. עמודים425/6מסע אל קצה הלילהלואי פרדינן סלין

לואי פרדיננד סלין נולד ב-1894 ליד פאריס. היה רופא וישב רוב ימיו בפאריס או בסביבותיה. ספר זה יצא לראשונה ב-1932 והוציא מיד למחברו מוניטין. ב-1936 פירסם סלין רומן חשוב נוסף בשם 'מוות באשראי'(לא תורגם לעברית). אחר כך פירסם סלין שורה של קונטרסים פסבדו-פוליטיים, שניים מהם היו אנטישמיים, שהדהימו וקוממו רבים ממעריציו. באמצע שנת 1944 התחתן, וניסה לעזוב את צרפת לדנמרק. הוא עוכב בגרמניה וצורף בכוח למובלעת צרפתית של משתפי פעולה עם הנאצים בעיירה הדרום גרמנית סינגמרינגן שנתנה גם מקלט למרשל פטן. סמוך לפרוץ מלחמת העולם-השנייה צידד סלין בברית בין צרפת לגרמניה הנאצית ואחרי המלחמה הועמד למשפט בעוון בגידה, נידון לשנת מאסר ולקנס, ולבסוף קיבל חנינה. בשנת 1961 מת במדון שליד פאריס. בשנות המלחמה ואחריה כתב סלין עוד כמה רומנים חדשניים, שהם מימטב הספרות הצרפתית במאה-העשרים. הקושי ליישב בין גדולתו כסופר ובין עמדותיו הציבוריות הנתעבות מוסיף להטריד עד היום את קהילת התרבות ולהיות נושא למחקרים ולויכוחים ערים.
בתקופת עליית הנאצים פרסם סלין מאמרים בנוסח: "אנחנו נגמור את היהודים או שנתפגר בגלל היהודים"…

 

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השניה

הטוען לכס המלכות ולדימיר ווינוביץ' הוצאת עם עובד

הטוען לכס המלכות ולדימיר ווינוביץ הוצאת עם עובד, תרגם מרוסית צבי ארד.  המשך הרפתקאותיו המשעשעות של איבן צ'ונקין, חייל הצבא האדום במלחמת העולם השנייה, הנאסר על לא עוול בכפו בידי פקידי מוסדות הבולשת ונופל קורבן לשרשרת ארוכה של אי הבנות. האחת אבסורדית מחברתה. בסופו של דבר חושדים הכל באיבן צ'ונקין בן האיכרים שהוא נסיך מתחפש הטוען לכס המלכות ברוסיה. סאטירה שנונה החושפת ללא רחמים את עיוותיו של המשטר הסובייטי. 376 עמודים מומלצים. "אל ראש מנהל נקו"ד בחבל פ': סגן אלוף השרות המיוחד החבר לוז'ין ר"ג: בתשובה לשאלתך (יוצא מספר 2091014) הריני מודיע כי הפקודה לאסור את איבן צ'ונקין הנאשם בעריקה נכתבה על סמך הודעה חתומה"תושבי כפר קראסנויה" בידי ראש המוסד שלנו לשעבר, הסרן מיליאגה א"ס, ואושרה בידי התובע האזורי, החבר יבפראקסאין פ"ט. בשעת המאסר התנגד הנאשם תוך שימוש בנשק, בעזרת פילגשו בייליאשובה א', וכתוצאה מהתנגדות זו נפצעה קשה הסמלת סווינצוב. הסרן מיליאגה הגיע למקום ההתרחשות מאוחר יותר, נמלט אחר כך ונפל בנסיבות שלא נתבררו לפי שעה. כרגע נמצא הפושע בידינו ונתון במשמר בתא מספר 34 במסדר "אות הכבוד" בבית הסוהר מספר 1 בעיר דולגוב אבקש הוראות.."סגן השירות המיוחד פיליפוב. עמוד 12.הטוען לכס המלכות המשך איבן צ'ונקין ולדימיר ווינוביץ' יליד 1932 בטאדג'יקיסטאן. בין השנים 1951-1955 שירת בצבא האדום, והשפעת שירותו הצבאי ניכרת היטב בכתביו. ב-1963 פורסמו ב"נובי מיר" שניים מסיפוריו הקצרים ועד מהרה הואשם בהצגה כוזבת של המציאות הסובייטית. מאז 1966 הוא פעיל בתנועה לזכויות האדם בברית המועצות של אז ונמנה עם 62 הסופרים שחתמו על הבקשה לשחרור סיניאבסקי ודניאל.

השארת תגובה

מתויק תחת כללי

שתי נשים אלברטו מוראביה איטליה הפשיסטית

שתי נשים אלברטו מורביה הוצאת דורה. במלחמת העולם השניה. אם ובתה, שלמדו בצורה טראגית ואכזרית את מוראות המלחמה. מסתבר לנשים האיטלקיות שהאויב האמיתי שלהן הוא לא רק הגרמני אלא השכן או חייל איטלקי שעבר בעירן. הן נמלטות לדרום והדרומיים ברחו לצפון. בתיהם נהרסו. המדים הוחלפו. של הפשיסטים במדים הנאציים. ואז מגיעים האמריקאים, אחריהם הבריטים וכל צבא משאיר את חותמו לטוב ולרע על המקומיים ועל שתי הנשים, האם ובתה. בנות הברית שפלשו לאיטליה והתקיפו את מונטה קאסינו-היו מורכבים ממספר צבאות ביניהן הצבא הצרפתי שהיה מורכב בעצמו מיחידות מרוקאיות שגייס דה גול. מקרי האונס שביצעו חלק מהיחידות האלה הגיעו לדיון פומבי בבתי המשפט באיטליה ובצרפת מיד לאחר המלחמה(מספר מקרי האונס הגיע לאלפים). בזמן המלחמה-שילח אותם דה גול לשמור על סדר בערים מרוקאיות באפריקה. כמו כן, ברחבי איטליה כמו בכל אירופה, היו מסעות הפליטים התרחשו בעיקר ברכבות. רכבות לצפון ורכבות לדרום. אם נערה צעירה עלתה לרכבת ולא היה בידה 'רישיון לנסוע צפונה או דרומה' היתה מורדת מהרכבת ונותרת לבדה בתחנה, ללא הגנה. וכך, במקרה אחד, מציע חייל ארצישראלי לנערה בודדה מחסה בבית מלון ולהכין לה 'רישון לנסיעה' בעוד יום או מיומיים. הפליטות חסרות ישע וכל אחד מהפליטות בילו כל אחת בתורה במיטתו של החייל. למחרת, היה מוסר לפליטה נייר עם כל מיני חותמות ואפילו בעברית והיא ידעה היטב כי בתחנה הבאה עליה להתייצב אצל המפקח הראשי-צבאי שהוא בעצם חבר של אותו חייל ולהציג בפניו את 'הרישיון' ושוב עליה לעבור במיטה של אחר. פליטה שיצאה מנאפולי למילאנו יכלה לאסוף, בדרך זו, המלצות אנאטומיות הכתובות על הרישון שלו ידעה מה כתוב שם היתה מתעלפת מבושה או שחוצה את איטליה ברגל. כדברי מוראביה עצמו:"מלחמה היא מלחמה, מה לעשות.."בסיפור זה, הצבא אינו מופיע כמעט. העם, הוא שהפך לצבא. היה סרט מצויין עם סופיה לורן. 231 עמודים מצמררים.

"יום אחד שב והופיע אצלנו הקברן שהביא, בשעתו, את טומאסינו לקבורה. סובב היה בהרים וסוחר במצרכי מזון. בחור זה הביא לנו ידיעות חדשות על המלחמה. הוא סיפר, שבעיר אחת ברוסיה, סטאלינגראד, נחלו הגרמנים מפלה איומה. הרוסים לקחו בשבי ארמיה שלמה עם כל הגנרלים  והיטלר פקד על נסיגה. לדבריו, …המלחמה היא שאלה של כמה ימים..ידיעה זו הפיחה שמחה בקרב הפליטים אבל לא בין האיכרים. חלק גדול של הגברים תושבי סנטה אופמיה אשר גוייסו לצבא, נמצאו באותה סטאלינגראד, ואף שלחו מכתבים משם. רבות מהנשים חרדו עכשיו לחיי בעליהן ואחיהן ובצדק!משום שכפי שנודע לאחר מכן, איש מהם לא ניצל." עמוד 166
אלברטו מורביה (פינצ'לר):1907-1990. סופר איטלקי אלברטו מוראביה היה מראשוני האינטלקטואלים שמתחו ביקורת קשה על הפשיזם ואת החברה הבורגנית (בספרו המצוין-הקונפורמיסט(הפאשיסט)). ספריו המאוחרים יותר דנים בניכור, בתסכול הקיומי ובתיפלות יחסי המין:'האישה מרומא', אדישים, שתי נשים, סיפורים אירוטיים, מותה של האהבה(הבוז)
שתי נשים אלברטו מורביה הוצאת דורה
מלחמת העולם השניה, איטליה, הפאשיזם, בניטו מוסוליני, חייל ארצישראלי, הרכבות, המחתרת, סטלינגרד, הצבא האדום, פליטי מלחמה, הצבא הסובייטי

השארת תגובה

מתויק תחת מלחמת העולם השניה

הפלישה לאדאנו ג'ון הרסי פלישת בנות הברית לאיטליה

הפלישה לאדאנו (פעמונים לאדאנו) ג'ון הרסי פלישת בנות הברית לאיטליה
A Bell For Adano by John  Hersey  
1914 – 1993
תיאור מדויק, כמו כתבה בעיתון על הפלישה לאדאנו, עיר באיטליה. מה שקורה שם, קרה בערך בכל איטליה שנכבשה שוב על ידי האמריקנים. מרתק, מרגש, משעשע, אמין, מדויק, אכזרי. 212 עמודים
"הפלישה הגיעה אל העיר אדאנו. קורפורל אמריקני רץ דרוכות לאורך רחוב פאבמי המכוסה זוהמה. הוא הטיל עצמו ארצה בקרן הרחוב וכונן את המקלע שלו. אחר פנה לאחור ורמז לחבריו להתקדם. בחלק אחר של העיר, ברחוב קלבריה, זחלו שלושה בני אדם קדימה כחתולים. פגז מרגמה התפוצץ בתוך העיר, במרחק מה צפונה, והשלושה השתרעו באבק הרחוב. הם שכבו על בטנם וחיכו להתפתחות העניינים. כיתה שלמה דילגה מקבר לקבר בבית הקברות הקאפוצ'יני, בראש הגבעה הצופה על פני העיר. אנשי הכתה היו מפוחדים, הם איבדו כל קשר עם אנשי יחידתם. הם לא ידעו את המצב. הם קרובים אל מטרתם-הפסגה התלולה הסלעית-אבל הם רצו לברר את המתרחש בעיר בטרם יוסיפו להתקדם."
הפלישה לאדאנו פעמונים באדאנו ג'ון הרסי
ג'ון הרסי סופר אמריקני יליד סין. שימש מזכירו של הסופר הידוע סינקלר לואיס. לרוב ספריו של ג'ון הרסי יש אופי, סגנון עיתונאי. התפרסם בזכות ספריו 'הירושימה' אותו כתב לאחר המלחמה ובשנות התשעים החלק השני של הספר, בו הוא חוזר לחקור מה עלה בגורל גיבורי הספר הראשון ששרדו את זוועות הפצצה. מספריו בעברית:החומה-מרד גיטו וארשה . אוהב המלחמה. פעמוני אדאנו. 

השארת תגובה

מתויק תחת איטליה הפאשיסטית, כללי, מלחמת העולם השניה