אורליין מאת לואי אראגון הוצאת עם עובד תרגם מצרפתית יורם ברונובסקי 1990-שני כרכים
Louis Aragon AURELIEN-1944
מלחמת העולם הראשונה השפיעה קשות על הקצין אורליין לרטיואה. הוא יצא ממנה פגוע, עם נפש הרוסה. בפאריס, הוא פוגש במקרה באשה נשואה בשם ברניס מורל. החייפ בפאריס ערב מלחמת העולם השניה כפי שלא קראתם בשום ספר אחר. תיאור החברה הצרפתית שנכנסה לשאננות לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, הסערות הפוליטיות, ותיאור עדין של אהבה חמקמקה, טראגית, אהבה בלתי אפשרית שמעליה הענן הגדול המגיע מגרמניה ומשנה את חיי גיבוריה וכל אירופה לבלי הכר. סיפור מיתי ענק! לואי אראגון נולד בשנת 1897 בפאריס למשפחה מן המעמד הבינוני, שירת כחייל במלחמת העולם הראשונה ומסוף שנות העשרים הקדיש את זמנו ומרצו לחיים הפוליטיים. לאחר ביקור בברית-המועצות בשנת 1930, נעשה קומוניסט קנאי . במלחמת ספרד היה מראשי המסייעים לכוחות הרפובליקה ובמגמה זו אף ערך את עיתון הערב 'סה סואר'. לאחר כיבוש צרפת בידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה היה מפעיליה הנועזים של תנועת המרי ועם בוא השלום נעשה אחת הדמויות הפופולריות ביותר בין אנשי הרוח הצרפתים. הוא נפטר בשנת 1982. כמעט מראשית פעילותו בתחום הפוליטי העמיד המשורר והסופר אראגון את יצירתו לשירות אמונותיו החברתיות, והיותו לסופר מגויס פגעה במעמדו כאיש ספרות. ואולם בימי המחתרת האנטי-נאצית נעשו יצירותיו צרופות יותר וכבוד כאיש ספרות מובהק עלה בחוגים רחבים והולכים. מבין ספריו שתורגמו לעברית: דינו של שופט צבאי, הקומוניסטים-ארבעה כרכים, פעמוני באזל, אורליין.
" זו בוודאי היתה עיר שהדרכים בה רחבות, עיר ריקה מאוד ודוממת. עיר שפקד אותה אסון. משהו כמו מפלה. נטושה. עיר של גברים בני שלושים שליבם בל עמם. עיר של אבן שאתה מתרוצץ בה בלילה ואינך מאמין כי יעלה עליה השחר. אורליין ראה כלבים מתחבאים מאחורי עמודי סטיו כשנתספו משסעים גוויה. חורבות נטושות, שריונים. שרידי מאבק שאין עמו כבוד. מה מוזר שכמעט לא חש כמנצח. אולי משום שנסע על פני טירול ובזלצקמרגוט, לאחר שראה את וינה ברגע שבו פלטה הדנובה את המתאבדים וכשירידת שער המטבע סיחררה להחריד את התיירים. נדמה לו לאורליין- הוא לא ניסח זאת במפורש אלא חש זאת כך, כבאינסטינקט-שהוא הוכה, הוכה מכה ניצחת, לכל החיים, לשווא היה אומר בליבו: אבל הרי אנחנו המנצחים..מעולם לא נרפא כליל מן המלחמה." עמוד 8, כרך ראשון.
ספרי מלחמה ושלום 