הצרפתי החופשי פירס פול ריד המחתרת הצרפתית פאריס הכבושה הרזיסטאנס

הצרפתי החופשי פירס פול ריד, הוצאת זמורה, 1986, תרגם מאנגלית רפאלח צ'צ'ק אלגד, 554 עמודים
THE FREE FRENCHMAN BY PIERS PAUL READ
המחתרת הצרפתית פאריס הכבושה הרזיסטאנס צרפת בכבישו הנאצי: בכל מדינה כבושה הוקמה מחתרת אבל המחתרת הצרפתית הייתה הידועה ביותר בשל אי האחידות שבה: קומוניסטים נגד רפובליקנים, יהודים נגד נוצרים וההיפך, קנאות קרדיטים, נאמנויות כפולות, פנאטיות, קנוניות, בגידות, פחדנות וחוסר אחדות בקרב נגד האויב הגדול ביותר של צרפת בתקופה הגרועה ביותר בהיסטוריה שלה. זהו גם סיפורו של אחד מנאמני המרשל דה גול, ברטראן דה רוז'ה צעיר הרפתקן החווה אהבה אבודה, נודד ללונדון, הוא חווה טרגדיה משפחתית כבדה, משתתף בקרבות באלג'יר ומתחבר למחרת הצרפתית. תיאור רחב יריעה של הפוליטיקה של המחתרות, תיאור מדויק של פאריס הכבושה על חיי היום יום שלה תחת הכיבוש הגרמני ועוד. ספר מרתק ביותר של אחד הסופרים המבריקים של אנגליה.

עמוד 190:
"עד ל-1939 לא הגיעה פעילותם של בני בורציו ובני ז'אקופוצי למזאק, בעיקר משום שלא הייתה שם קהילה קורסיקאנית שבה יכלה לשגשג: אבל בשל המחסור והקיצוב שבאו עם פרוץ המלחמה, נוצר שוק שחורק בכל מקום. ובני בורציו ובני ז'אקופוצי  עשו ניסיונות גישוש כדי להרחיב את שדה פעולתם עד לעיר הקטנה ביו יותר. מנוי וגמור היה עם ברטראן לעצור בעדם. והוא לחץ על המשטרה להיות ערנית. ואכן, עד מהרה נתגלה כי כמויות גדולות של בנזין נגנבות מן המאגרים הממשלתיים ובני בורציו מוכרים אותן ללקוחות פרטיים. ברטראן חש שלא בנוח משום שאת ההוכחות לכך הציג גיו, שהוא ידע כי הוא ידידם של בני בורציו. זה זמן מה חשד כי המפקח מנצל את הידע שלו לגבי עולם התחתון במזאק ובקוסטייה לא כדי לאכוף את החוק, אלא כדי לשלוט בשתי הערים ולתמרן אותן. היה קשה להוכיח כי גיו הוא מושחת משום שהוא חי כחיים צנועים עם אשתו וילדיו. אם קיבל שוחד מבני בורציו היה זה בעיקר בהטבות-ארוחות חינם, משקאות וזונות. לא היו צרורות של שטרות כסף כל שבוע, לא היו הפקדות בחשבון הבנק שלו, אבל אם חסר לגיו כסף , כמעט ודאי היה שהוא מקבל פה ושם חמישים פרנק מן הקופה של אחד מבתי העסק של בני בורציו: כשם שאם היה זקוק למאסר או להרשעה כדי לאשש את יוקרתו כשוטר יעיל, ברונו בורציו היה מסדר שאיזה עלוב נפש יימצא כשברשותו חבילת הרואין או אקדח ברטה שהשתמשו בו לאחרונה באיזה שוד. אחת משאיפותיו של ברטראן הייתה להערים על גיו-לא סתם לפטר אותו: אלא להביא לכך שיישלח לבית הסוהר. שארייה היה מודע למטרתו זאת והיא הייתה לרוחו, אבל הוא הטיל ספק בכך שברטראן יוכל להשיג אותה. לגיו היו ידידים בין הפוליטיקאים בפריס."

פירס פול ריד יליד 1941, גדל באנגליה, למד בקמברידג'. הירבה לנדוד בעולם בעיקר במזרח הרחוק ובדרום אמריקה. ראה מספריו בעברית: וילה גוליצין, גבר נשוי.

נפילת פאריס איליה ארנבורג פאריס תחת הכיבוש הגרמני

 נפילת פאריס מאת איליה ארנבורג, הוצאת גזית, 1945, תרגמו מרוסית מרים וגבריאל טלפיר, 515 עמודים
חבורת גולים רוסיים, אמנים, עיתונאים, סופרים וסתם אופורטוניסטים, החיים בפאריס שלאחר מלחמת העולם הראשונה ומהפיכת אוקטובר, מנסים להתמודד עם עצמם, עם האידיאולוגיה הקומוניסטית ועם הכיבוש הגרמני. תמונה מרתקת ביותר של החים בפאריס על דמויותיה הידועות, על סלונים ספרותיים, על עלייתם של ציירים ידועים, על אנשי רוח והוגים שמנסים לתאר לעצמם אירופה חדשה, אהבת ושנאות.

"לאטאליה של הצייר אנדרה, נכנס גרמני. למראה המדים האפורים-ירוקים חייך אנדרה:
"אתה יכול לקחת אותי, לא אקח חפצים.."
"אתה לא מכיר אותי? גרתי אצל הגברת קואד, הנופים שלך מצאו חן בעיני. הכרנו זה את זה בקפה 'הכלב המעשן'..
הגרמני רצה ללחוץ את ידו אבל אנדרה לא הושיט לו יד.
"הממ, כן, ואתה אמרת לי שפאריס תושמד. וודאי התעסקת אצלנו לא בדגים אלא בריגול. ידעת את כל סודות החצר הברלינאית. ומה, אתה מרוצה? אמנם את -פאריס לא החרבתם. הרי אתם מוכרחים לחנות באיזה מקום, והנה בחרתם לכם את העיירה הזאת. " אנדרה קרב לגרמני. "אתם חושבים שכבשתם את פאריס? שטויות, פאריס פשוט נפלה לידיכם. פאריס יצאה מכאן. כולם חוזרים, אני לא מכחיש. הנה ג'וזפינה פתחה את המסעדה שלה. אנשים חוזרים, אך לא פאריס. פאריס לא תחזור, פאריס אינה קיימת עוד. היא אינה בשום מקום וחסל, עכשו קח אותי!"
"לאן?"
"אני לא יודע, אתה יודע יותר טוב ממני, למפקדה, אל הקיר, אל הבור, יקח אותך השד.."
" למה אתה מעליב אותי?"
" אותך? אי אפשר להעליב אותך. לך יש טנקים, מפציצים,מכונות יריה, רובים אוטומטיים וגולגולת מטומטמת ולי מה יש? הנה האנקול הזה, קח אותי או שאחנוק אותך!"
" אין לי לאן להוליך אותך, אני לא יודע בעצם, לשם מה באתי אליך..נראה שנזכרתי במשהו. היום אמר לי הליוטננט שאני גרמני גרוע!מוזר, ואולי מחר יעמידו אותי אל הקיר.."
אנדרה ציפה למות אבל במקום זאת קיבל גרמני איכטיאולוג בעל חוויות..
"הבן נא, אני צרפתי ואתה גרמני!"
"אני מבין, הדבר מפריע לי מלשוחח אתך. חשבתי שאנחנו בני תרבות אחת. אך לא, תעלה מפרידה בינינו. איני יודע במה אפשר לסתום אותה.."
" גם אני לא יודע", התרכך אנדרה, "כנראה בדם. בלי שפיכות דמים אי אפשר כאן.."
עמוד 513
איליה ארנבורג מגדולי סופריה של ברית המועצות נולד ב-1891 להורים עניים. נדד על פני רוסיה הרעבה. בת 1909 הגיע לפאריס. עם פרוץ המהפכה ב-1917 חזר לרוסיה. בתקופה שבין שתי המלחמות ערך מסעות נרחבים כעתונאי שהיה עד למלחמת איטליה נגד חבש ובמלחמת האזרחים בספרד, כתב הרבה ספרים ביניהם כתבי אשמה חריפים נגד הנאציזם והפשיזם באשר הוא. היה אוהד גדול של ארץ ישראל.

וילה נוגה פטריק מודיאנו צרפת במלחמה

וילה נוגה פטריק מודיאנו, הוצאת זמורה, תרגם אביטל ענבר, 1980, 140 עמודים.
Villa Triste Patrick Modiano 1975

"מי אתה, המציץ בצללים?", דילן תומאס.
רנה מינת, הוא צעיר בן שמונה עשרה. הוא חסר אזרחות כלשהיא, נע ונד על פני אירופה, ירא מהמלחמה ומפני השואה שאולי תלכוד גם אותו. הוא מגיע לעיר נופש קטנה על שפת אגם צרפתי אל מול הגבול השווייצרי. הקירבה למדינה הנייטראלית , השלווה, מרגיעה אותו ומביאה אותו לשאננות יתרה. בין הנופשים בעיר הוא מתיידד עם נערה בשם איבון וידידה הרופא, אך אינו יכול להישען עליהם ולמצוא מרגוע, גם הם נסחפים בגלי המלחמה. לאחר כחמש עשרה שנים, מנסה רנה מינת, לנסות לזכור מה קרה אתו באותן שנים ומה עלה בגורלם של הנערה וידידה הרופא אבל הכל חומק-עובר, כמראה מבעד לחלונה של מכונית דוהרת ונותר רק זכרון המרמה את התודעה. סיפור מרגש ביותר על נעורים אבודים. פטריק מודיאנו, מספר את הסיפור בסגנון נוסטאלגי דרך איזכורים של בתי קפה, מקומות מרגוע, רחובות, נופים המביאים את הקורא לחוש אינטימיות וקרבה לאירועים, למקומות, ולגיבורים ודרכם לחוש את האימה מפני המלחמה.

"מה עשיתי בהיותי בן שמונה עשרה על שפת אדמה של עיר מעיינות המרפא הנודעת? לא כלום. התגוררתי בפנסיון משפחתי, פנסיון 'הטיליות' שמו. בבולוואר קארבאסל, יכולתי לשכור לי חדר בעיר, אך ביכרתי לשכון על הגבעות, שני צעדים מווינדזור, מארמיטאז' ומאלהמברה שמותרותיהם וגניהם העבותים הישרו בי ביטחון. שכן פחדתי עד מוות, והרגשה זו לא הריפתה ממני מאז אף לא לרגע: אך באותם זמנים היתה עזה ומשוללת הגיון בהרבה. נסתי מפאריס במחשבה, שהעיר נעשתה מסוכנת לאנשים מסוגי. שררה בה אווירה משטרתית דוחה. מעצרי רחוב רבים מדי לטעמי, ופצצות. רוצה אני לדייק בכרונולוגיה ונקודות הציון היותר טובות הן המלחמות: באיזו מלחמה , בעצם, היה מדובר? בזו של אלג'יריה. בתחילת שנות הששים, כשנסעו ב'פלוריד' פתוחת הגג והנשים התלחשו בלי חן. גם הגברים. ואני פחדתי, עוד יותר מאשר היום, וברחתי במקלט זה בשל היותו רחוק משווייץ רק חמישה קילומטרים. סכנה קלה שבקלות-עוברים את האגם, וזהו. חשבתי לתומי שככל שאתה קרב לשווייץ, אתה משפר את סיכוייך להינצל. טרם ידעתי ששווייץ אינה קיימת. " עמוד 13

פטריק מודיאנו יליד פאריס, 1945 להורים יהודים. זכה בפרס גונקור ונחשב לאחד מבכירי הסופרים בצרפת כיום. מספריו בעברית: וילה נוגה, משמר הלילה, נעורים, בחורים טובים היינו, תעודת זהות משפחתית, ממורי ליין.

שתי נשים אלברטו מוראביה איטליה הפשיסטית

שתי נשים אלברטו מורביה הוצאת דורה. במלחמת העולם השניה. אם ובתה, שלמדו בצורה טראגית ואכזרית את מוראות המלחמה. מסתבר לנשים האיטלקיות שהאויב האמיתי שלהן הוא לא רק הגרמני אלא השכן או חייל איטלקי שעבר בעירן. הן נמלטות לדרום והדרומיים ברחו לצפון. בתיהם נהרסו. המדים הוחלפו. של הפשיסטים במדים הנאציים. ואז מגיעים האמריקאים, אחריהם הבריטים וכל צבא משאיר את חותמו לטוב ולרע על המקומיים ועל שתי הנשים, האם ובתה. בנות הברית שפלשו לאיטליה והתקיפו את מונטה קאסינו-היו מורכבים ממספר צבאות ביניהן הצבא הצרפתי שהיה מורכב בעצמו מיחידות מרוקאיות שגייס דה גול. מקרי האונס שביצעו חלק מהיחידות האלה הגיעו לדיון פומבי בבתי המשפט באיטליה ובצרפת מיד לאחר המלחמה(מספר מקרי האונס הגיע לאלפים). בזמן המלחמה-שילח אותם דה גול לשמור על סדר בערים מרוקאיות באפריקה. כמו כן, ברחבי איטליה כמו בכל אירופה, היו מסעות הפליטים התרחשו בעיקר ברכבות. רכבות לצפון ורכבות לדרום. אם נערה צעירה עלתה לרכבת ולא היה בידה 'רישיון לנסוע צפונה או דרומה' היתה מורדת מהרכבת ונותרת לבדה בתחנה, ללא הגנה. וכך, במקרה אחד, מציע חייל ארצישראלי לנערה בודדה מחסה בבית מלון ולהכין לה 'רישון לנסיעה' בעוד יום או מיומיים. הפליטות חסרות ישע וכל אחד מהפליטות בילו כל אחת בתורה במיטתו של החייל. למחרת, היה מוסר לפליטה נייר עם כל מיני חותמות ואפילו בעברית והיא ידעה היטב כי בתחנה הבאה עליה להתייצב אצל המפקח הראשי-צבאי שהוא בעצם חבר של אותו חייל ולהציג בפניו את 'הרישיון' ושוב עליה לעבור במיטה של אחר. פליטה שיצאה מנאפולי למילאנו יכלה לאסוף, בדרך זו, המלצות אנאטומיות הכתובות על הרישון שלו ידעה מה כתוב שם היתה מתעלפת מבושה או שחוצה את איטליה ברגל. כדברי מוראביה עצמו:"מלחמה היא מלחמה, מה לעשות.."בסיפור זה, הצבא אינו מופיע כמעט. העם, הוא שהפך לצבא. היה סרט מצויין עם סופיה לורן. 231 עמודים מצמררים.

"יום אחד שב והופיע אצלנו הקברן שהביא, בשעתו, את טומאסינו לקבורה. סובב היה בהרים וסוחר במצרכי מזון. בחור זה הביא לנו ידיעות חדשות על המלחמה. הוא סיפר, שבעיר אחת ברוסיה, סטאלינגראד, נחלו הגרמנים מפלה איומה. הרוסים לקחו בשבי ארמיה שלמה עם כל הגנרלים  והיטלר פקד על נסיגה. לדבריו, …המלחמה היא שאלה של כמה ימים..ידיעה זו הפיחה שמחה בקרב הפליטים אבל לא בין האיכרים. חלק גדול של הגברים תושבי סנטה אופמיה אשר גוייסו לצבא, נמצאו באותה סטאלינגראד, ואף שלחו מכתבים משם. רבות מהנשים חרדו עכשיו לחיי בעליהן ואחיהן ובצדק!משום שכפי שנודע לאחר מכן, איש מהם לא ניצל." עמוד 166
אלברטו מורביה (פינצ'לר):1907-1990. סופר איטלקי אלברטו מוראביה היה מראשוני האינטלקטואלים שמתחו ביקורת קשה על הפשיזם ואת החברה הבורגנית (בספרו המצוין-הקונפורמיסט(הפאשיסט)). ספריו המאוחרים יותר דנים בניכור, בתסכול הקיומי ובתיפלות יחסי המין:'האישה מרומא', אדישים, שתי נשים, סיפורים אירוטיים, מותה של האהבה(הבוז)

מלחמת העולם השניה, איטליה, הפאשיזם, בניטו מוסוליני, חייל ארצישראלי, הרכבות, המחתרת, סטלינגרד, הצבא האדום, פליטי מלחמה, הצבא הסובייטי

חינוך אירופי מאת רומן גארי פארטיזנים ביערות

חינוך אירופי מאת רומן גארי: אירופה כבושה. שלטון האימה מתחיל. ביערות מושלגים המקיפים את ווילנה מנסים לשרוד פרטיזנים. ערבוביה של עמים, יהודים ונוצרים, ליטאים ופולנים, איכרים לצד עורכי דין ורופאים, שומעים את החדשות המבטיחות מהקרב על סטאלינגראד. במרכזה של המלחמה באויב והמלחמה לשרוד את הטבע, את הרעב, את תשישות, את הבגידות, את הלשנות המקומיים לגרמנים, מנסים שני צעירים לחזק את אהבתם האחד לשניה כשהם נתונים בעולם ברוטאלי נטול רחמים. זהו ספרו הראשון של רומן גארי שיצא לאור ב-1945. ספר שסארטר אמר עליו שימים יגידו אם הוא הטוב שבכל הספרים שנכתבו על ההתנגדות לגרמנים. רומן גארי יליד 1914, התאבד ב-1980. יהודי יליד ליטא, שהוריו היגרו לצרפת. ב-1940 הטרף לכוחות צרפת החופשית ושירת כסרן בטייסת 'לורן' בקרב על אנגליה. בצפון אפריקה ובנורמנדי. לאחר המלחמה שירת במחלקות שונות בשירות החוץ הצרפתי ובמקביל כתב את ספריו. החלק הגדול של ספריו היו רומנטיים כמו 'לאור אשה' וספרים אחרים על החיים במחתרת הצרפתית וצרפת תחת הכיבוש. פסגת תהילתו היתה כשכתב תחת הפסבדון 'אמיל אז'אר. רוב ספריו הוסרטו. נשא לאשה שחקנית אמריקנית בשם ג'ין סיברג, לאחר ששהתה בצרפת לצורך סרטה 'ככלות הנשימה' לצידו של בלמונדו. הפרש הגילים, הצטרפותה בארצות הברית למלקולם איקס עם הפנתרים השחורים הביאו אותו לכתיבת ספרו האנטי -גזעני 'הכלב הלבן'. לאחר מכן, התאבד. ההשערה היא שהיה חולה כרוני  בדכאון.

ספרי רומן גארי בעברית:
ריקודו של ג'ינגיס כהן הוצאת כנרת
עפיפונים הוצאת עם עובד
הבטחה עם שחר הוצאת ספרית הפועלים
ליידי L – הוצאת לדורי
ליידי L  הוצאת מעריב
חינוך אירופי – הוצאת מעריב
כלב לבן הוצאת מעריב
המלתחה הגדולה הוצאת מעריב
שורשי שמיים הוצאת כתר
לאור אישה הוצאת מעריב
עצור – כאן פג תוקף כרטיסך הוצאת מעריב
הסערה
תחת השם אמיל אז'אר: כל החיים לפניו הוצאת עם עובד
חרדתו של המלך סלומון הוצאת עם עובד
מומלץ לקרוא את ספרה הביוגרפי של דומיניק בונה על רומן גארי וחשיפת הפסבדונים ועל יצירתו .