השנה השחורה מצעד הכלולות קפא בקרח מאת איסמעיל קאדרה, הוצאת מעריב, תרגם אביטל ענבר, 1991
LA'NNE'E NOIR LE CORTEGE DE LA NOCE SE'ST FIGE DANS LA GLACE ISMAIL KADARE
השנה השחורה היא שנה בה כוכב שביט מבשר רעות חוצה את השמים, זו השנה השחורה הצפויה לאלבנים. שנה זו תביא חורבן ומוות, כאוס מוחלט, אימה? שדות הקרב ספוגים דם. המתים הם נוצרים, מוסלמים, לוחמי מחתרת, אסאדיסטים, יחידות אנגליות, צרפתיות, אוסטריות יחד עם יחידות סרביים. כל צד יודע את האמת ואת הסיבה ליציאתו אל שדות המוות. האם ההרג היה מוצדק? מי יוכל לשפוט? הסיפור השני בספר מצמרר זה הוא 'במצעד הכלולות קפא בקרח': המרד האלבני של 1981 והשתלטותם מחדש של הסרבים. בסיפור זה מביא המחבר איסמעיל קאדרה, תיאור מדויק של האירועים בשנות השמונים של המאה העשריםיחד עם מיתוסים ואגדות בלקניות עתיקות, עם ההיסטוריה עקובת הדם שלה. הספר מסופר בסגנון ישיר, הומור מקברי, ולפעמים יש הרגשה כאילו המחבר מדווח ישירות משדות הקרב וההרים של אלבניה. ספר מדהים ביופיו, בתיאורו הפיוטי את שדות הקטל, את מראות ההוד של הטבע הבלקני.
עמוד 92 מתוך השנה השחורה:
" בכפר, חיכו להם. מעולם לא נעדרו זמן ממושך כל כך, והתברר שסלישטה קטנה מדי להמתנה ארוכה. החורף, שליט רב גחמות, לפעמים זעק-התייבב על גגות הבתים, לפעמים הקפיא כל דבר וחולל דומייה עמוקה כל כך, ששמעת חריקות ענפים מרחק מאות מטרים. למרבה הפלא, ככשלג ירד משמים וחסם את השבילים, המתינו להם עוד יותר בקוצר רוח. "זה מה שקורה, כשמחכים למי שלעולם לא ישוב." אמרה חמות בנו של אלוש הארוך. הטילו עליה חרם, והיא עצמה קיללה את עצמה לא פחות, ואולי יותר, אך למנוע את עצמה מלדבר יבצר ממנה. " זה לא בידי, זה בא מבפנים, " אמרה. " רק המוות, שיאבן את פי, יוכל להפסיק זאת." הידיעות הגיעו על כנפי רוחות, מקוטעות, סותרות, מעורפלות. באותה מידה של ודאות טענו ששסטאן נהרג ושעודנו בחיים. על דוסקה אמרו בכל תוקף פיצח את קברו ש בבעיטות וקם ממנו לעיניהם מכות הפלצות של מאות אנשים, מנער את העפר מכפותיו ומשערו, כמו קונסטנטין לפניו. עוד ידיעות התערבבו בקודמותיהן: בעניין התוהו ובוהו הנמשך, בעניין הגבולות, והמלך שברח עם המלכה.
אך אלבניה , השבח לאל, נשארה!" אמרו הזקנים, שכבר חוו עוד כהנה וכהנה אירועים אחרים, והם הטעימו שמה שמתחולל עתה אינו אלא בבחינת חוזר חלילה. הם רקעו על הקרקע באופינגות שלהם, והמשיכו בעיקשות:" היא כאן, תחת רגלינו, ואיש אינו יכול לקחת אותה מאיתנו, בחורים, אין סיבה שתדאגו!"
עמוד 169 מתוך מצעד הכלולות קפא בקרח:
" בהילוך אטי , כמו בחלום, ראתה בעיני רוחה את מסלולו הקשות של העצם לפני שנגע בקיר השגרירות…ואז כאילו חמקה משליטתה, הואצה לפתע התנועה, בעקבותיה התחוללה התפוצצות כללית, ואז אמדה את מלוא חומרתו של האסון. פצצה. יש איפוא מישהו שאינו סובל יום העובר ללא מכסת השנאה והזעם."
איסמעיל קאדרה נחשב כמפורסם שבסופרי אלבניה, זכה 'בחופש כתיבה' וספריו הותרו לתרגום בכל העולם. כמחובן שנינזף מספר פעמים על ידי אגודת הסופרים ה אלבנית(בתקופה הקומוניסטית) על כתביו. הם לא אהבו את הדיוק ההיסטורי שלו ואת המסקנות שלו. קאדרה נולד ב-1936 בדרום אלבניה. ב-1990 ערק קאדרה למעריב וביקש מקלט מדיני בצרפת. ראה ספרו בבלוג: גנרל צבא המתים
המידע בדף זה באדיבות אתר הספרים בוקספר:
ספרי מלחמה ושלום 